2025: חשיפות חדשות 12 ו-N12 שהתאפשרו בזכות תקשורת חופשית

שנת 2025 מסתיימת כשבמהלכה פרסמנו כאן בחדשות 12 וב-N12 שורה ארוכה של גילויים עיתונאיים ששינו את המציאות. זה קרה במקביל לפעילות מאומצת של הקואליציה, בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התקשורת שלמה קרעי, להחליש את התקשורת החופשית והעצמאית בישראל באמצעות שורה של חוקים וצעדים.

גולת הכותרת של המאמצים הקואליציוניים האלו היא חוק התקשורת. החוק, אם יאושר סופית, עלול להוביל לפגיעה מקצועית וכלכלית קשה בכלי התקשורת וביכולתם לספק מידע חיוני לחיי האזרחים. בחרנו להציג כאן רק כמה סיפורים בודדים מתוך שורה ארוכה מאוד של תחקירים, גילויים וחשיפות עיתונאיות, שבלי תקשורת חופשית לא היו באים לעולם.

הבחירות שיתקיימו מחדש בעקבות התחקיר

תחקיר "המבקר" של כתבנו יוסי מזרחי חשף בינואר 2025 תמונת מצב מטרידה לגבי הבחירות לראשות עיריית עכו. עמיחי בן שלוש הצליח להפתיע ולנצח את הקרב לראשות העיר, לאחר שלפי התחקיר נהנה ממימון חשאי לקמפיין שלו שכלל קניית מצביעים והסעתם לקלפי.

בעקבות פרסום התחקיר בית המשפט המחוזי בחיפה החליט לבטל את הבחירות לראשות עיריית עכו ולקיים בחירות חדשות. בנוסף, במרס נעצרו בן שלוש וסגנו איתמר סונינו בחשד לביצוע עבירות שוחד בחירות. המשטרה ייחסה לבן שלוש חשדות לקשירת קשר לפשע, איסור הלבנת הון, קבלת שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מתן שוחד בחירות בנסיבות מחמירות, הבטחת עבודה לבוחר, מרמה והפרת אמונים.

חשיפות קטארגייט

כתבנו עופר חדד חשף את פרשת קטארגייט שבמסגרתה הגיעה קטאר עד לחדרים החשובים ביותר במדינה. בעוד שראש הממשלה נתניהו מתח ביקורת פומבית על קטאר וטען כי היא "משרתת את חמאס", דוברו הצבאי אלי פלדשטיין פעל במקביל לקידום תדמיתה החיובית של המדינה בישראל.

הפרשה המשיכה להתפתח בחודשים ובשבועות האחרונים, ומקורבו של ראש הממשלה נתניהו יונתן אוריך נעצר במסגרתה, לצד פלדשטיין. בימים האחרונים נחשף ב-i24 שפלדשטיין ושרוליק איינהרון הפיצו מסרים מומצאים לטובת קטאר, ושגם אוריך ידע על חלק מהמתרחש.

ההתקפלות הישראלית מול חמאס - שנבלמה לאחר הפרסום

לאחר הפסקת האש בעזה כ-200 מחבלי חמאס "נתקעו" בשטח שבשליטת צה"ל. כתבנו ניצן שפירא פרסם לראשונה שבישראל שקלו לתת לאותם המחבלים לחצות בשלום לשטח חמאס אם יתפרקו מנשקם. שני גורמי ביטחון אישרו אז ל-N12 כי ישראל צפויה להתיר את המעבר של המחבלים מהשטח שבשליטת צה"ל לזה שבשליטת חמאס.

הפרסום עורר סערה פוליטית וקולות מהקואליציה ומהאופוזיציה התנגדו למהלך. גם במערכת הצבאית התנגדו נחרצות להחלטה השנויה במחלוקת וביקשו להתנות אותה בשחרור מידי של החללים החטופים הנותרים. בעקבות זאת, בלשכת ראש הממשלה הודיעו שנתניהו החליט לבסוף שהמחבלים יישארו בתחום שבשליטה ישראלית.

ההונאה של חמאס: ביום מציאת חלל חטוף

כחלק ממאמצי ההונאה של ארגון הטרור חמאס, מחבלים ביימו מציאת שרידים של חטוף ישראלי. בתיעוד שחשף לראשונה ניצן שפירא ב-N12 ניתן לראות את המחבלים מטמינים כמה פעמים שק ובו שרידי אדם - ומאוחר יותר חושפים אותה לעיני אנשי הצלב האדום. לחלק מהתהליך היו גם אנשי הצלב האדום עדים בעצמם.

החשיפה הדגישה את השקרים של חמאס מול ישראל והקהילה הבין-לאומית. בעוד שארגון הטרור טען שהוא מבצע מאמצים נמרצים למצוא חטופים-חללים, הוא למעשה כבר מחזיק אותם בידיו ובוחר לנסות להונות את העולם.

המסמך שרה"מ לא היה רוצה שיגיע לוועדת החקירה הממלכתית

יותר משנתיים חלפו מאז פקד אותנו האסון הכבד בתולדות המדינה - וועדת חקירה לבדיקת המחדל עדיין לא קמה. כתבנו ירון אברהם חשף ששלושה חודשים לפני הטבח הונח על שולחנו של ראש הממשלה נתניהו מסמך מראש השב"כ שכלל המלצה לנקיטת פעולות יזומות נגד חמאס בעזה - אך נתניהו פסל אותו מיד, ולא קיים עליו כל דיון.

לפי המסמך, אחת המטרות המרכזיות של השנה הקרובה דאז הוגדרה כ"שיקום ההרתעה בשטח לטובת שינוי המגמה”, תוך המלצה לקדם “סבבים יזומים נגד חמאס, הרחבת הסיכולים הממוקדים, המשך ההתרעה, שימור מהלכים יזומים ומוכנות למערכה כמשימה מספר 1". נתניהו כתב על המסמך: "לא דירקטיבה של ראש שב"כ", משמע - הוא, נתניהו, זה שקובע את האסטרטגיה והוא לא יקבל מהארגון המלצות למדיניות. בנוסף, מעולם לא התקיים דיון על המסמך שהגיע לשולחנו של נתניהו.

הרב שנעצר בעקבות העדויות שנחשפו בתחקיר

כתבתנו אדוה דדון חשפה השנה כמה עדויות של נשים שסיפרו שהרב חיים יוסף דוד אברג'ל, מהרבנים המשפיעים בדרום, תקף אותן מינית. "כולם ידעו מה קורה בחדר שנעל אותנו בתוכו", אמרה אחת הנשים, ואחרת הוסיפה: "התפללתי שיצילו אותי".

אברג'ל נעצר כחודשיים לאחר פרסום התחקיר בחשד לביצוע עבירות מין. יחד עמו נעצר חשוד נוסף בחשד לביצוע עבירות נוספות, בהן שיבוש והדחה בחקירה.

התחקיר על השרה שהוביל לחקירה פלילית

תחקיר "המבקר" של יוסי מזרחי ודפנה ליאל חשף את היקף הריקבון בלשכתה של השרה לשוויון חברתי ולקידום מעמד האישה מאי גולן. לפי התחקיר, גולן סידרה ג'ובים פיקטיביים למקורבים, ניצלה עוזרים פרלמנטריים והשתמשה בכספים למטרות לא ברורות.

בעקבות פרסום התחקיר פשטה המשטרה על משרדה של השרה גולן בירושלים וגם על משרדו של עורך דין אהוד גבאי, ששימש בעבר כעוזר פרלמנטרי של השרה. השרה זומנה לחקירה במשטרה, וגורמים נוספים שקשורים אליה עוכבו בבתיהם.

חשיפת טענת האונס של חבר הכנסת

כתבינו עמרי מניב וגיא פלג חשפו ב-N12 שאישה העידה בפני חוקרי להב 433 שחבר הכנסת חנוך מילביצקי לקח אותה לבית מלון בתל אביב ואנס אותה. לפי העדות, חבר הכנסת עשה זאת בעת ששימש בתפקיד היועץ המשפטי של "בני ברוך". חשד נוסף שנבדק הוא שמילביצקי שידל אישה לעדות שקר בבית המשפט בתביעה שבה נטען כי מנהיג קהילת "בני ברוך" ביצע עבירות מין בנשים.

מילביצקי זומן לחקירה בעקבות הפרסום, בחשד לעבירת מין והדחת עדה. למרות החשדות הקשים נגדו, ועדת הכנסת אישרה את מינויו ליו"ר ועדת הכספים.

הקלטות חליוה נחשפות

ראש אמ"ן במלחמה ולפניה אהרון חליוה, מתוקף תפקידו, הוא אחד האחראים המרכזיים למחדל 7 באוקטובר. במשך כמעט שנתיים הוא שמר על שתיקה פומבית, עד שהקלטות בלעדיות שנחשפו ב"אולפן שישי" הציגו לראשונה את גרסתו.

"זה לא עניין של זחיחות ויהירות, זה יותר עמוק מזה", אמר בהקלטה. "יש פה אחריות לאורך שנים ‫של תרבות ארגונית, של תפיסה ‫שאומרת: 'אנחנו מדינת ישראל, ‫יש לנו מודיעין חזק מאוד, ‫שב"כ, מוסד, אמ"ן. יש לנו כוח צבאי חזק מאוד, ‫יש לנו תצפיות, יש לנו הכול, האויב שלנו מורתע. במקביל אנחנו נרגיע אותו ‫בכסף קטארי'".

במסגרת החומר שנחשף, ראש אמ"ן לשעבר עוקץ את נתניהו, מסביר את עומק המחדל, מגיב לשמועות על מעשיו בליל 7 באוקטובר וקורא להנהגה לקחת אחריות ולהתפטר.

הבדיקה החשאית של השב"כ נגד המשטרה ובן גביר

כתבנו עמית סגל חשף שראש השב"כ רונן בר הורה על פתיחת הליך חשאי נגד המשטרה ונגד השר הממונה עליה איתמר בן גביר. במכתב שנכתב בחודש ספטמבר כתב ראש השב"כ בר לאנשיו: "סימנו את התפשטות הכהניזם למוסדות אכיפות החוק כתופעה מסוכנת שמניעתה חלק מייעוד השב"כ. נוכח המעורבות של דרגים פוליטיים, יש לעשות זאת בשום שכל, ובמשנה זהירות".

החשד שבגינו פתח השב"כ בהליך הוא חתירה תחת סדרי השלטון במדינה, וראש הממשלה נתניהו עודכן על ההליך הסודי. בעקבות הפרסום, בן גביר התפרץ לעבר בר במהלך דיון ביטחוני.

החשיפה שבלמה את התייקרות התחבורה הציבורית

מחירי התחבורה הציבורית בישראל עלו שוב ושוב בשנה האחרונה תחת שרת התחבורה מירי רגב, והתייקרות כואבת נוספת של 12% אמורה הייתה לצאת לפועל בתחילת 2026. אך לאחר חשיפה של כתבתנו הילי קרן ב-N12 אודות ההתייקרות המתוכננת, דין פישר כתבנו פרסם כי נמצא המקור התקציבי שיגרום לדחייתה של ההתייקרות הזו לפחות בכמה חודשים.

מה קורה בממלכת הקיש? החשיפה שהובילה לבדיקת משטרה

בהצצה חריגה למאחורי הקלעים בלשכת שר החינוך, חשף כתבנו יוסי מזרחי את מה שהשר קיש ניסה להסתיר. מיד לאחר כניסתו לתפקיד, המשרד נקלע למשבר מתמשך, שכלל מינויי מקורבים, מכרזים מפוקפקים, ניגודי עניינים ולחצים פוליטיים.

מאז תחילת כהונתו של קיש עזבו כמעט 30 בכירים: זה החל בנטישה של אסף צלאל, מנכ"ל המשרד שמונה על ידי קיש עצמו, והמשיך עם התפטרותה של המשנה למנכ"ל אביטל בן שלמה. שורה ארוכה של סמנכ"לים ומנהלי מחוזות הצטרפו אליהם אחר כך, כשרובם תיארו נסיבות דומות לעזיבתם. "יודעים שמי שלא ישתף פעולה, פשוט לא יהיה פה", אמרה בכירה לשעבר במשרד.

לאחר התחקיר שחשף שורה ארוכה של אי-סדרים, המשטרה פתחה בבדיקה נגד השר קיש ויועציו. במסגרת הבדיקה נבחן החשד שבוצעו תפירת מכרזים ומינויים של יועצי השר בחברות שממומנות בידי משרד החינוך.

ראיית הזהב שחשפה את החשוד ברצח

אורסטס ביארס תושב קריית חיים הותקף במהלך טיול עם כלבו ומת. התקיפה התרחשה לאור יום, מול עוברי אורח. המשפחה מיהרה להגיש תלונה במשטרה - אך שם נאמר להם: לא נמצאו עדי ראייה או מצלמות אבטחה שתיעדו את התקיפה. התיק נסגר כעבור שבוע "מחוסר ראיות".

תחקיר של אדוה דדון הביא את "ראיית הזהב" - תיעוד של התקיפה. צוות חדשות 12 הצליח ליצור קלסתרון של התוקף באמצעות התיעוד, ובמקביל הועבר התיעוד למשטרה. רק בעקבות החשיפה הזו המשטרה עצרה חשוד במותו של ביארס.

המהלכים שמקדמת הקואליציה נגד התקשורת

• חוק השידורים: חוק מקיף ארוך ומורכב שמוביל שר התקשורת שלמה קרעי בדחיפת ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואושר בקריאה ראשונה בכנסת. בין סעיפיו הבולטים: ביטול ההפרדה המבנית בין בעלי הערוצים לחברות החדשות כך שעורכים יהיו נתונים ללחץ בעלי ההון, והקמת "רשות לתקשורת משודרת" במקום הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין אשר תוכל להטיל קנסות ענק שיחסלו ערוצים.

• חוק הרייטינג: מדידת הרייטינג נערכת כיום בידי ועדת המדרוג שמורכבת מהמפרסמים והערוצים שסומכים ידיהם על השיטה. זהו עניין קריטי משום שהשוק מתומחר לפי רייטינג, השווה כסף, ומהווה את תקציב הערוצים. כיום, אין לפוליטיקאים שום קשר למדידת הרייטינג והשוק מתנהל באופן עצמאי. החוק המוצע נועד לאפשר לשר התקשורת לקבוע את זהות הגוף שיפקח וימדוד את נתוני הצפייה של כלל הגופים המשדרים בישראל, והוא גם יקבע את הטכנולוגיה שתשמש לכך. ההצעה גם מחייבת ספקי תוכן כמו yes ו-HOT להציג בזמן אמת את נתוני הצפייה.

• סגירת גלי צה"ל: הממשלה אישרה את צעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגירת גלי צה"ל. ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהבהירה כי לא ניתן לקדם את סגירת התחנה במתכונת הנוכחית. לפי ההחלטה, התחנה ההיסטורית שהפכה לחלק בלתי נפרד מהמורשת התרבותית בישראל, תרד מעל גלי האתר אחרי 75 שנה ושידוריה יופסקו עד ל-1 במרס. השבוע בג"ץ הוציא צו ביניים שמקפיא, בינתיים לפחות, את המהלך.

• החוק לפירוק התאגיד: לפי הצעת החוק של חברת הכנסת טלי גוטליב, שעברה בקריאה טרומית, הכוונה היא להעביר את גוף השידור הציבורי לידיים פרטיות. כלומר, להפסיק את מימון פעילותו ותכניו בפלטפורמות השונות באמצעות תקציב המדינה, ולהעביר את האחריות להפעלת שידורי הטלוויזיה ושידורי הרדיו בכאן רשת ב' (תחנת האקטואליה) לבעלות פרטית. כמו כן, מקדמת הממשלה חוקים נוספים שיאפשרו לה לשלוט בתקציב התאגיד ולפקח על התוכן שלו.

• הוראת השעה שמתירה לסגור גופי תקשורת זרים אושרה לשנתיים נוספות: המשמעות - שר התקשורת (שלמה קרעי כיום) יוכל להורות על הפסקת שידורי כלי תקשורת זרים בישראל, גם ללא תלות במצב חירום או במצב מיוחד בעורף.