אלפים בטקס הזיכרון הלאומי: "שנתיים ליום שבו העולם השתנה"

אלפי ישראלים הגיעו אמש (שלישי) לטקס הזיכרון הלאומי של משפחות 7 באוקטובר, לציון שנתיים מהשבת השחורה. את הטקס הנחו השחקן צחי הלוי ואשירה גרינברג, אלמנתו של סא"ל תומר גרינברג ז"ל - מג"ד 13. את הטקס יזם ארגון "קומו" והוא התקיים בפארק הירקון.

מזי אילון, אלמנתו של טל אילון ז"ל מפקד כיתת הכוננות בכפר עזה, סיפרה על הבמה: "טל שלי, האהבה שלנו התחילה בקיבוץ. בין חדר האוכל ובתי הילדים נוצר בינינו חיבור עמוק. הקמנו בית, שלושה ילדים, מלא אור וצחוק. כמה צחוק. אתה, הלב הפועם, מעולם לא עשית מעצמך עניין, אבל בכל מקום היית הדבר עצמו".

"ב-06:29 הבית רעד. אתה יצאת, מפקד כיתת הכוננות, אמיץ, דרוך, חזק. אתה פיקדת, שלחת הודעות ושמרת על כולנו. הצלת חיים גם בקיבוץ השכן. לחמת עד נשימתך האחרונה. איך זה ייתכן שנפלת?".

"טל וחבריו כבר לא בכוננות", אמרה. "הוא נח על רגבי המקום שאהב. רק אנחנו האלמנות נשארות בכוננות געגוע. הרוח שנשבה בתוכם מצויה בנו ובילדינו. תמצית מהגיבורים שהייתם יש בנו".

עומר שם טוב, שחזר מהשבי בעזה אחרי 505 ימים, שיתף: "7 באוקטובר הוא התאריך שהפך לנקודת מפנה בחיינו. ברגע אחד העולם השתנה. מאותו רגע שום דבר לא נהיה אותו דבר. בלילה היינו ילדים שרוקדים - בבוקר הכל נשבר. עמדנו מול בחירה לשקוע או להילחם על האור".

"בתוך החושך ההוא הופיע אור", הוא המשיך, "אור של אנשים שלא ויתרו, שקמו, התייצבו, רצו לשטח, למפקדה, לעזור, להציל, לאהוב. הם לימדו אותנו מהי ערבות הדדית אמיתית. ביניהם היה אורי, המלאך ששב אל התופת להציל את מיה, איתי ואותי - אפילו שהיה יכול לבחור אחרת".

"לאחר 11 חודשים בשבי הוא נרצח לצד עדן, כרמל, אלמוג, אלכס והרש, יהיה זכרם ברוך", אמר שם טוב. "אנחנו עדיין עם 48 חטופים שלא שבו ועם משפחות שמחכות, נושמות, מתפללות לרגע הזה .השלום שחלמנו עליו עדיין רחוק, אבל האחדות, האכפתיות, והניצוץ האנושי שהתגלה כאן הם היסוד שעליו נוכל לבנות מחדש".

הוא חתם: "אני עומד כאן היום, בשם כולנו, כדי לומר תודה. תודה לגיבורים שנלחמו ולא שבו. תודה ללוחמים וללוחמות ששומרים על כולנו גם היום. תודה לכל מי שבוחר באור, גם כשקל יותר להיכנע לחושך. אתם הלב הפועם של האומה הזאת".

ענת אנגרסט, אמו של החייל החטוף מתן אנגרסט, וויקי כהן, אמו של החייל החטוף נמרוד כהן, פנו לבניהם. "אני זוכרת את הפעם הראשונה ששמו אותך לידי, את הנשימה הראשונה, את המבט שידעתי שילווה אותי כל חיי", אמרה ויקי. "אני זוכרת את הפעם הראשונה שקפצת למים בלי פחד ואת היום שהבאת לי קונכייה מהחוף ואמרת לי 'אימא, תקשיבי לגלים'".

"אני זוכרת איך ניסית לצעוד, נופל וקם, והעיניים שלך חיפשו את שלי בכל צעד קטן", סיפרה ענת. "אני זוכרת את הציור הראשון שלך שעד היום שמור במגירה. ואת השן הראשונה שנפלה. אני זוכרת את דרשת בר המצווה שלך. זוכרת אותך מקריא בקול בטוח, את המילים שהולכות איתי תמיד".

"אני זוכרת את המקום המדויק שבו עמדתי כשהודיעו לי שנחטפת, את הרגע שבו האדמה נשמטה מתחת לרגליי - וכבר שנתיים כל האור הלך לו ואתה בחושך רועד שם במנהרות", תיארה ויקי. "אבל ילד שלי אני נשבעת: אני לא מוותרת! עם שלם לא מוותר עליכם, עם שלם נלחם עליכם".

ענת הצטרפה: "אני זוכרת את החג האחרון יחד, את החיבוק שהיה קצר מדי, והמילים שעדיין מהדהדות לי בראש: 'שמור על עצמך ואל תהיה לי גיבור'. אני יודעת שכואב לך ואני לא יכולה לחבק. אני שומעת אותך לוחש לי 'בואי אימא' ואני לא יכולה להגן. עכשיו אנחנו מצילים ומחזירים אתכם הביתה, סוף סוף אנחנו מחזירים את כולכם הביתה החיים והחללים, עד החטוף האחרון".

שתיהן אמרו יחד: "אתם תחזירו אתכם את הלב השבוי, את השקט והשפיות, את הערכים עליהם גדלתם ונלחמתם, אלינו הביתה - למדינת ישראל, אמן!".

גלית דן, שאיבדה בניר עוז את בתה, נויה דן ואמה, כרמלה דן, אמרה: "שנתיים שאתן לא כאן, שנתיים מהיום הארור שקיבוץ ניר עוז הפך לִשדה קטל, והעוטף - לִשדה קרב. שנתיים מהיום שהפכתי לאימא שַכולה ובת יתומה, וַעדיין אני לא מבינה מה קרה שם בכלל, במקום הכי בטוח - בממ"ד".

"נויה שלי, השארת לי הודעה ואמרת: 'אימא, היה בום גדול...אימא'לה'. ולי לא היו מילים אז, וגם עכשיו אין לי מילים לענות לך. תידרש עוד הרבה עבודה קשה כדי להחזיר את האמון שיש מי ששומר, שיש על מי לסמוך, שאפשר לחוש ביטחון".

"את יודעת, ב-13 השנים שחיית, לגדל אותך הצריך מאמץ מחשבתי תמידי", פנתה לבתה. "אולי בגלל זה יצאת כל כך מתומצתת ואיכותית. זוכרת שהיה לך מה להגיד על האוטיזם שלך, ורצית שהעולם ישמע? עכשיו הם קצת יותר מקשיבים".

"שנתיים שבכל יום אני מתגעגעת לצחוק, לחיבוקים ולאתגרים שהיו איתך. כבר שנתיים נרדמת עם ג'ף הג'ירף וכיבשי ושועלי, שומרת עליהם בשבילך", אמרה. "והנה שוב אוקטובר. עוד רגע יום הולדת 82 לאימא, סבתא כרמלה היפה והנדיבה שלי. מזל שהספקתי לתת לך מלא חיבוקים. החזרת לי באהבה והערכה, ועזרת בלי חשבון. תודה ששמרת על נויה שלי ממש עד הסוף".

"שוב אוקטובר וַאני מתפללת: לא עוד אימהות שַכולות, לא עוד מתים", היא קראה. "אני כאן לבקש בשמכן, בשם אלה שאיבדו הכול, בשם אלה שעדיין אפשר להציל: אנחנו לא רוצים נקמה, אנחנו רוצים תיקון".

יונתן שמריז, מייסד תנועת 'קומו' ואחיו של החטוף אלון שמריז שנהרג מאש כוחותינו, סיפר: "היום לפני שנתיים, ישבתי בממ"ד עם אישה בהיריון וילדה שחגגה יום הולדת שנתיים. ביד אחת החזקתי את הידית, וביד השנייה סכין, כדי לחתוך את עוגת יום ההולדת וגם כדי להגן על עצמנו".

"אז קיבלתי הודעה מאחי עידו, שסיפר איך נלחם מול עשרות מחבלים, וראה את החברים הכי טובים שלנו נהרגים", תיאר. "אחרי כמה שעות אחי הקטן אלון כתב לי שנכנסו אליו מחבלים לדירה. הספקתי לכתוב לו שאני אוהב אותו, ומאז לא דיברנו. כבר שם, בממ"ד, הבטחתי לעצמי: אנחנו נקום!".

"יצאנו לתוך מדינה שהדבר היחיד שתפקד בה היה העם", אמר. "עם ישראל הלביש אותנו, האכיל אותנו ונלחם עלינו. הוא היה שם כשאף מנהיג לא הגיע. אלון אחי הגיבור, נהרג אחרי שעשה את הבלתי אפשרי. כשקיבלנו את ההודעה, קיוויתי למות. לא מצאתי משמעות לחיים. שלושה שבועות אחר כך, נולד לביא. הבטתי בו וביהלי, והבטחתי לעצמי: אנחנו נקום!".

הוא הוסיף: "ה-7/10 הוא לא רק יום זיכרון לאנשים שאיבדנו. זהו יום זיכרון להפקרות, לחוסר מנהיגות ולבריחה מאחריות. ביום הזה נולדה מחויבות גדולה: להוביל את מדינת ישראל למציאות טובה יותר. הרבה יותר. זה לא מה שרצינו, אבל זה מה שנפל בחלקנו. התחלת השיקום היא החזרת האחים והאחות שלנו הביתה!".

"כשתחזרו והמלחמה תיגמר", הוא פנה לחטופים, "הדור שלנו יפשוט את המדים, ינער את אפר הבתים השרופים וישטוף את המחדלים שהשאירו לנו הדורות הקודמים. הדור שלנו, שירש מדינה מדממת, מבודדת, שסועה וכואבת, יהיה זה שיתקן".

יונתן הסביר: "זאת תהיה הגרסה הטובה ביותר של ישראל: מדינה שמקדשת את חיי בניה ובנותיה. מדינה של אמת, אחריות וערבות הדדית. מדינה חפצת חיים, שעומדת איתנה מול כל איום. אנחנו נדאג שתקום ועדת חקירה ממלכתית, כדי שבאמת 'לעולם לא עוד'. אנחנו נניח את היסודות לעתיד טוב יותר לילדים שלנו".

טקס הזיכרון של משפחות 7 באוקטובר הוא הטקס הלאומי היחיד שיתקיים השנה לציון האסון. האמנים שהשתתפו בטקס היו: אסתר רדא, ברי סחרוף, דניאל וייס, הדג נחש, התקווה 6, יובל רפאל, ירדנה ארזי, נועם קלינשטיין, עדן גולן, עדן חסון, עמיר בניון, ריטה, ריקי גל, רמי קלינשטיין, שירי מימון, שלום חנוך, שלומי שבת, שלמה ארצי, תמיר גרינברג.

"אל מול הניסיונות לטשטש, להשכיח ולהקטין את ממדי האסון, אל מול מי שרואים ב-7 באוקטובר 'נס', אנחנו מתייצבים שוב כדי להציג את האמת כפי שהייתה, להשמיע את קולן של המשפחות, לזכור ולתת תקווה", נמסר מ"קומו" בעת ההודעה על קיום הטקס. "טקס הזיכרון הלאומי הוא הטקס של העם: של מי שחייהם נגדעו באותה שבת נוראה ובמלחמה בעקבותיה, של מי שאיבדו בני משפחה וחברים, של מי שנלחמו ונלחמים גם היום, של מי שנותרו עם צלקות, בגוף, ובנפש, של מי שנחטפו ועודם מוחזקים במנהרות, ברעב, בעינויים ובשבי".