המונים בהלוויית החלל החטוף טל חיימי: "עכשיו אתה יכול לנוח, אף אחד לא יפגע בך"

החלל החטוף טל חיימי, שהושב ארצה ביום שני האחרון, מובא הערב (רביעי) למנוחות. רבים מתושבי קיבוץ ניר יצחק, שטל היה מפקד כיתת הכוננות שלו, הגיעו למסע ההלוויה. גם הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי, אלוף פיקוד הדרום יניב עשור והשר יואב קיש חולקים לטל כבוד אחרון. 

רס"ם טל חיימי ז"ל, מפקד כיתת הכוננות של קיבוץ ניר יצחק, נפל ב-07.10 וגופתו נחטפה לעזה. הוא הניח אחריו אישה ו-4 ילדים, האחרון שבהם נולד במאי 2024, כחצי שנה אחרי השבת השחורה.

"טל, ליווינו אותך היום בשיירה גדולה ומרגשת", ספדה אלה, אשתו. "כמה תכננתי את היום הזה? כמה חיכיתי לו? זה הסוף שמגיע לך טל. שום דבר שעבר עליך בשנתיים האחרונות לא תואם את מי שהיית. אני שמחה בשבילנו שחזרת, ובעיקר אני שמחה בשבילך".

"אתה יכול לנוח, אני כאן איתך - לא ניתן לאף אחד לפגוע בך", היא הוסיפה, ותיארה את הרגע שבו ראתה את גופתו שהושבה: "חזרת אלינו לבוש ושלם. אני סיפרתי לך מה עבר עליך בשנתיים האחרונות ומה עם כל ילד וילדה".

"יש לך ילד אחד שלא הספקת להכיר אבל הוא כבר מכיר אותך מצוין", שיתפה. "השמעתי לך הקלטה שלו אומר 'אבא' ומצחקק. אני מסתכלת עליו והכל נעשה אפשרי יותר. הילדים האלה הם ההצלחה הגדולה ביותר שלך. כל אחד בדרכו לקח ממך משהו. הם גאים בך כל כך - אבל הם גם כל כך מתגעגעים".

היא סיפרה בדמעות: "טל, הייתי גאה להיות אשתך, אני גאה להיות אלמנתך - תודה על 22 שנים משותפות. שתדע שהמשפחות שלנו מאוחדות ולא מפסיקות לעטוף ולהיות סביבנו, גם החברים מהקיבוץ ומחוצה לו".

אלה הבהירה כי תחזור לקיבוץ, והפצירה במקבלי ההחלטות: "אני פונה אל ההנהגה שלנו - תעשו שיהיה פה טוב יותר, תעשו שיהיה בטוח לחיות כאן. אחרי שיחזרו כולם המאבק הבא יהיה על איחוד העם מחדש".

אור חיימי, אחותו של טל, ספדה גם כן: "טל שלי, שנתיים שאתה לא פה אבל הזמן עצר, כי רק חיכינו לך. אז בעצם כלום לא נגמר. כמה אני גאה להיות האחות האמיתית שלך. וגם היחידה. אחות של זה עם החיוך הכי יפה בעולם".

"שפה משותפת שמורה רק לשנינו וגם המון זכרונות", תיארה. "אבל מי יתקן אותי אם אשנה טיפה את הגרסאות? אצל מי אוכל למצוא מפלט במסיבה לא מוצלחת? למי אשגר משימות ואדע שהכל אפשרי? מי יהיה מגשים החלומות הפרטי שלי? מי ישרה ביטחון ויתן לי את הגב?".

"זה מרגיש כל כך לבד כשאתה לא פה עכשיו. ואם אנחנו כאן אז כבר מותר לי לגלות. שבימים האחרונים היה קשה לי לישון בלילות. והקלה קטנה בלב שהשם שלך עדיין לא שם. ואפשר עוד קצת להמשיך ולחכות.  לעוד רגע להשהות". 

"לא רוצה הלוויה ולא רוצה להיפרד", אמרה. "אני רוצה אותך איתי פה לעולם ועד. לעוד כל כך הרבה חוויות ואירועים. רוצה אותך עם אלה והילדים. אתה חייב להכיר את לוטן, כמה אור הוא מכניס בימים חשוכים. וכמה כוח יש בכל אחד מהילדים. רוצה שתהיה דוד כל יכול לילדים שלי, שנתכנן יחד מה עושים ביומולדת של אבא, שנקפוץ לשדה או ניפגש בגנים בארבע". 

בבוקר 7.10 יצא טל ז"ל להגן על ניר יצחק. הוא הוביל את כיתת הכוננות במשך שעות מול עשרות מחבלים שפרצו דרך שער הכניסה. למרות שנקלע לנחיתות, המשיך להילחם לצד חבריו עד שנפל בקרב. שניים מהם נפלו ונחטפו יחד איתו - ליאור רודאיף ז"ל ואורן גולדין ז"ל (שגופתו הושבה מעזה לפני כ-11 חודשים). במשך ימים אחדים נחשב טל לנעדר, ומשפחתו עוד נאחזה בתקווה שישוב. בדצמבר, כעבור חודשיים, הוכרז כחלל.

נציג צה"ל תת-אלוף דביר אדרי, אמר בלוויה: "אני מבקש ממך סליחה, צה"ל כשל. נדאג לכך שמעשה הגבורה שלך ושל חברייך לא יהיה לשווא. טל התגייס לצנחנים, בקיבוץ הצטרף לכיתת הכוננות, דמות שקטה אך נחושה, מפקד כיתת הכוננות, עמוד תווך של מחויבות ואהבה למקום. היית בלב הקרב, בלב האש, נלחמת באומץ ונחישות". 

"כעת, לאחר שנתיים של המתנה, אתה שב למנוחת עולמים באדמה שאהבת כל כך ובקהילה שהייתה עבורך משפחה", הוא הוסיף. "משימתנו לא תמה עד החזרת כל החטופים".