"לא הגיע לך הסוף הזה": רונן אנגל הובא למנוחות בקיבוץ ניר עוז

רונן אנגל ז"ל, שנפל ב-7 באוקטובר וגופתו נחטפה לעזה והושבה ארצה לפני יומיים, הובא היום (שלישי) למנוחות בקיבוץ ניר עוז ממנו נחטף. טקס ההספדים החל בשעה 12:00 בשטח הקיבוץ ומעמד הקבורה בבית העלמין התקיים במסגרת משפחתית מצומצמת. "גם אני מתתי ב-7.10 אבל רק אתה הפסקת לנשום. בעזרת השם ניפגש בגלגול הבא, תשמור לי מקום לידך. תחכה לי אבוש, כל כך לא הגיע לך הסוף הזה. אוהבת אותך לעד", ספדה לו בתו, שורדת השבי מיקה אנגל.

רונן, בן 54, היה נשוי לקרינה, אב לטום, מיקה ויובל ואח של דני. מקיבוץ ניר עוז נמסר כי "רונן היה צלם, מתנדב מסור במד"א, אוהב טיולים ורכיבת שטח, אוסף וינטג' ומעל הכול - חבר אמת. הוא יצא להגן על משפחתו עם פריצת חוליית המחבלים הראשונה לביתם וניהל עמם קרב, שבסופו נפל ונחטף". קרינה, אשתו של רונן, ובנותיו מיקה (20) ויובל (12) נחטפו לעזה ושבו לישראל בעסקה אחרי 52 ימים.

יובל אנגל בתו: "אבא, אתה הגיבור שלי"

שורדת השבי יובל אנגל, בתו של רונן ז"ל, ספדה לו: "אבא אני שמחה שחזרת שתישאר לעולם פה בקיבוץ שכל כך אהבת. הקיבוץ שיש לנו זכרונות כל כך טובים ממנו, כמו הפעם ההיא שנסעת מהר ואני עפתי מהג'יפ ואתה צילמת אותי נופלת וצחקת. כי כזה היית: תמיד צוחק מכל מצב, רואה את הדברים הטובים, המצחיקים, תמיד אופטימי ושמח. אבא, אלו היו 10 שנים קצרות אבל מדהימות בהן הייתי הבת הקטנה שלך. לוקחת איתי מיליון זכרונות טובים ואלפי תמונות שצילמת שילוו אותי תמיד. אבא, אתה הגיבור שלי".

אשתו של רונן, שורדת השבי קרינה ברט-אנגל, ספדה: "רונן שלי. איך בכלל מסכמים אותך במילים. איך נפרדים ממי שתמיד אמר יהיה בסדר. היית הלב של הבית זה שידע להצחיק בימים הקשים עם חוש ההומור והאופטימיות הבלתי נגמרת שלך. שתמיד היה עם חיוך, עם משפט שנון שגורם לכולם להסתובב להסתכל עליך ולשאול האם זה אמיתי? ולשמוע "אני דפוק אבל אופטימי". החיים לידך היו לפעמים כמו הרפתקה, מתחת גבולות ולקחת אותנו לקצה כי ככה היית מלא באהבה ,צחוק עצבים, בלגן, חברים מוסיקה, טיולים ונשמה גדולה. היית חבר ושותף גם לוויכוחים וגם לצחוקים גדולים. עכשיו הבית קצת שקט. אז אנחנו מנסים להיות קצת כמוך. כל חיוך של טום מיקה ויובל, הוא גם קצת חיוך שלך, אני מוצאת אותך במבטים שלהם ומדמיינת אותך איתנו כל רגע. אז אתה לא פה אבל אתה איתנו בכל רגע. אז לא נפרדים פשוט ניפגש בצד השני".

מיקה אנגל בתו: "הגעגוע כל כך גדול וחזק שכואב לשאוף אוויר"

"אבוש, אבא שלי. אני כל כך לא רוצה להשלים ולהבין שאתה כבר לא תהיה איתי", ספדה לו בתו, שורדת השבי מיקה אנגל. "שאני לעולם לא אזכה לחבק אותך שוב, שאני לא אזכה להיות איתך שוב, לקרוא לך אבא שוב. זה היה אני ואתה נגד העולם ועכשיו אני לבד נגד העולם. העולם שקרע אותי למליון חתיכות ואוכל אותי. איך אני אתמודד בלעדיך?. כל כך ריק פה בלעדייך, החיים כל כך ריקים, הנפש שלי כל כך ריקה, הגעגוע כל כך גדול וחזק שכואב לשאוף אוויר. כל כך כואב בלעדייך. נשבר ונפל חלק כל כך גדול מהלב שלי".

עוד אמרה מיקה בתו בטקס ההספדים: "אבוש אני החלטתי שאני חיה בשבילך אני אעשה את כל הדברים, אני אראה את כל המקומות בשבילך. בשביל שאתה תוכל לחיות ולראות את כל הדברים שלא הספקת בתוכי! גם אני מתתי ב7.10 אבל רק אתה הפסקת לנשום, בעזרת השם ניפגש בגלגול הבא תשמור לי מקום לידך. תחכה לי אבוש, כל כך לא הגיע לך הסוף הזה. אוהבת אותך לעד".

"כולם פה יודעים איך זה נגמר אבל איך זה התחיל, אז ניני אני אח שלך כבר 56 שנים", אמר דני אנגל, אחיו של רונן ז"ל. "רק אחרי השבעה באוקטובר הבנתי ממש שזה באמת אתה ככה ניהלת את החיים שלך. בסופו של דבר אני לומד ממך, אתה עשית V על מה שרצית והיד עוד היתה נטויה. אבל הפקירו אותך, שנתיים קשוחות עברו ולפחות עכשיו אתה פה, ואנחנו ללא ברירה נמשיך בלעדייך. מתגעגע המון ניני ומבטיח לך שתמיד תמיד אתה איתנו ואני באמת עובד על ה-ALLWAYS".