"נשברנו": גלי וזיוי ברמן באזכרה לאלון שמריז על הרגע שבו גילו על מותו

משפחתו של אלון שמריז ז"ל, ההוריו דיקלה ואבי והאחים יונתן, עידו ורוני, התכנסה היום (שני), יחד עם חברים, שורדי שבי וישראלים רבים בבית העלמין בשפיים, לאזכרה במלאת שנתיים למותו. אלון היה אחד משלושת החטופים שנהרגו מירי בשוגג של כוח צה"ל בשכונת סג'עייה בעזה.

האח יונתן שמריז נשא הספד אישי ובדבריו תיאר את הקשר הקרוב בין השניים ואת הימים שחלפו מאז אותו בוקר. "עברו שנתיים ואני עוד לא מצליח לעכל", אמר יונתן, "חוזר עם עצמי כל פעם לאותו היום, כשכתבת לי את אותה הודעה, שהבנתי מה קורה".

אלון מצטער שלא הייתי שם, מצטער שלא הוצאתי אותך, אסור היה לי לישון, אסור היה לי לנוח. נכשלתי.

יונתן שמריז

יונתן סיפר על תחושת ההחמצה, על הדאגה ברגעי החטיפה ועל הידיעה שלא הרפתה. הוא תיאר את אלון כאדם חזק ומרגיע, כזה שידע לשלוט במציאות גם ברגעים הקשים ביותר, והדגיש כי דמותו ממשיכה ללוות אותו בהחלטות ובחיי היום-יום.

"כמה פחדת בטח. מעניין מה אמרת להם שלקחו אותך. מעניין מה ראית שיצאת, מה עבר לך בראש שהבנת שאתה בדרך לעזה. ונכנסת למנהרה חשוכה עם חבורה של נאצים. ואיך ידעת בדיוק מה הולך לקרות. והדיון שבטח עשית בינך לבין עצמך, דיון שמעטים מסוגלים לעשות, לקבל את המציאות ולשלוט בה", הוסיף אחיו של אלון.

בהמשך דבריו אמר כי אלון אינו נזכר רק דרך נסיבות מותו, אלא דרך מי שהיה: אח, חבר ודמות מרכזית עבור סביבתו. "למדתי ש'אין' זה לא ההפך מ'יש'. ההפך מ'יש' זה כלום. ואלון הוא לא כלום. ה'יש' שלך היה, חזק, יוצר, אנרגטי וסוחף, זה לא נעלם גם כשהגוף איננו", אמר, והוסיף כי הזיכרון ממשיך לחיות דרך המשפחה והחברים.

שורדי השבי הספידו: "אחד הימים הכי קשים בשבי"

גם שורדי השבי גלי וזיוי ברמן, חבריו הקרובים של אלון הגיעו. השניים סיפרו על הרגע שבו גילו על מותו: "כששמענו על המוות שלך התפרקנו, זה אחד הימים הכי קשים בשבי, במשך שבועות לא הפסקנו לחשוב עליך. אנחנו זוכרים את התכנון שהיה לנו להמשך החיים ביחד. אי אפשר לעכל את הדבר הזה".

כששמענו על המוות שלך התפרקנו, זה אחד הימים הכי קשים בשבי

גלי וזיוי ברמן

"מאז שחזרנו החוסר שלך הכי מורגש שיש. תודה על כל החוויות והדרך שהשארת לנו ללכת בעקבותיך. לא נשכח שלמרות הקושי לא הפסקתם להלחם עלינו", הוסיפו האחים.