החלל האחרון מטנק מספר 3: החלה הלוויתו של סמ"ר עוז דניאל ז"ל; אימו מירב: "היית ילד של אור ואהבה"

סמ"ר עוז דניאל ז"ל שהושב לקבורה בישראל לפני כשלושה ימים מובא היום (חמישי) למנוחות בבית העלמין בכפר סבא, 762 ימים לאחר שנפל בקרב עם חבריו לטנק בבוקר 7 באוקטובר. סמ"ר דניאל ז"ל הוחזר לידי כוחות הביטחון יחד עם סרן עומר נאוטרה ז"ל והקצין הבכיר ביותר שנחטף ב-7 באוקטובר, אלוף-משנה אסף חממי שפיקד על החטיבה הדרומית באוגדת עזה בבוקר השבת השחורה.

להלוויתו של סמ"ר דניאל ז"ל הגיע חברו לטנק, נמרוד כהן, היחיד ששרד את התופת של בוקר 7 באוקטובר, נלקח בשבי וחזר לישראל במהלך העסקה האחרונה. בנוסף, הגיעו שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר יואב גלנט והרצי הלוי, כמו גם יו"ר מפלגת כחול לבן בני גנץ, תא"ל גל הירש וראש השב"כ לשעבר אבי דיכטר. גם אביו של החייל החטוף האחרון שהושב מרצועת עזה איתי חן, רובי, הגיע על מנת לחלוק כבוד אחרון לסמ"ר דניאל ז"ל.

הראשון להספיד את סמ"ר עוז דניאל היה נשיא המדינה יצחק הרצוג, שדיבר על גיבורי צוות טנק מספר 3. "עוד הרבה לפני שהתבררו ממדי האסון, הרבה לפני שכוחות התחילו להתקבץ כדי להשיב אש ולהציל את הישובים המותקפים וכדי להדוף את שליחי השטן, מחבלי חמאס – צוות של גיבורים זינקו לקרב, עוז האהוב זכרו לברכה, ויחד עמו - שקד דהן זכרו לברכה, ויבדל לחיים ארוכים - נמרוד כהן החטוף ששב אלינו ברוך ה' בחיים בריא ושלם ומפקדם הנערץ סרן עומר נאוטרה זכרו לברכה, צוות של גיבורים הם דהרו בין נירים לניר עוז, להגן בגופם וברוחם על תושבי הנגב המערבי".

"הם לחמו בכל הכוח, באומץ בלתי נתפס, מול אויב חסר רחמים, חסר חמלה, חסר גבולות. הם ידעו שהם מסכנים את נפשם, ועשו הכול, כדי להכות ברוע, להגן ולשמור ככל יכולתם על האור, שלא, חלילה, יכבה. הם עיכבו המוני מחבלים בגזרתם ובכך סיכלו את תוכניתם לנוע לפנים הארץ ולהחריב הכול".

"עוז יקר, גיבור, אהוב, יש פער בלתי נתפס ממש בין אהבת החיים, שמחת החיים, האור והטוב שבוקעים מהסיפורים עליך, לבין החושך, האימה והמפלצתיות ששררו בארצנו ביום בו נלקחת מאיתנו. חושך שרק שנאה תהומית, משתלחת, חסרת רחמים - מסוגלת לייצר", ספד הנשיא והוסיף: "אין סגירת מעגל מלאה עד שישוב האחרון מבנינו לקבר ישראל, מדינה שלמה לא תנוח ולא תשקוט עד שישובו אלינו כולם".

מירב דניאל אימו: "לא כך קיוויתי לפגוש אותך, אבל בתוך השבר הזה יש רגע של נחמה"

מירב דניאל, אימו של סמ"ר עוז דניאל, ספדה לו: "כל כך פחדתי מהרגע הזה. עוז שלי, בני האהוב, אחרי שנתיים של ציפייה, תפילות ולילות בלי שינה, היום סוף סוף אתה בא הביתה. בתוך השבר יש רגע של נחמה, הקלה וידיעה עמוקה שסוף סוף אתה כאן באדמת הארץ שכל כך אהבת, שנשבעת להגן עליה, ובגופך קיימת את השבועה הזאת".

אימו המשיכה וסיפרה על השיחות בינה לבין בנה בנוגע לאפשרות שייחטף כחייל: "ב-7 לאוקטובר עמדת מול הסכנה והפכת למגן אמיתי של המדינה שאהבת כל כך. אני לא שוכחת את השיחות ההן שדיברנו על חטיפות ואמרת לי בנחרצות 'אימא אם ינסו לחטוף אותי, אנסה להתנגד בכל כוחי ואעשה הכול כדי לא להיחטף. בשבי אני לא אשב'. כך היה וכך גם הלכת. נפלת כלוחם אמיץ, גיבור ישראל, והיום אנחנו ממלאים את חלקנו בברית הזו ומחזירים אותך הביתה".

"עוזי, נפשי לא הייתה שקטה לרגע, כל עוד לא היית כאן. עכשיו, כששבת לאדמת הארץ שאהבת כל כך, לקבורה ראויה, למנוחה של כבוד, עטוף באהבת עם שלם - אני יודעת שנשמתך הטהורה סוף סוף תנוח. עוז שלי, עד לרגע הזה הגדרתי את עצמי כאימא לחלל חטוף. והיום, אני נפרדת ממך בלב שבור וכואב, אבל גם שלם- אימא של גיבור שחזר הביתה".

מירב סיפרה גם על אחיו לנשק של עוז, שנהרגו יחד איתו באותו בוקר עת שהם נלחמים במחבלים שפלשו לשטח ישראל: "עוזי שלי כשנחטפת - לא היית לבד. היית שם עם אחיך לנשק, חבריך לצוות הטנק: המפקד עומר נאוטרה ז"ל, ששב איתך הביתה שקד דהן ז"ל, שהושב למנוחות מוקדם יותר ונמרוד כהן היקר, שחזר מהתופת לאחר שנתיים, בריא ושלם. הייתם צוות אחד, לב אחד, נשמה אחת של לוחמים אמיצים. יחד נלחמתם בעוז, באמונה ובאומץ לב נדיר".

"ועכשיו, כשאתה ועומר שבתם אל אדמת הארץ, אני יודעת שהמעגל של אחוותכם לא נשבר - הוא ממשיך להתקיים במקום אחר, גבוה ונקי מכאב. ואני בטוחה, שאתה, עוז שלי, ביחד עם עומר ושקד,שומרים ממקומכם גם על נמרוד ושולחים לו כוחות, וכך גם על כולנו, מלמעלה".

"ומכאן אני רוצה לשאת תפילה להחזרת כל ששת החטופים החללים שעדיין בעזה. החובה שלנו - כחברה, כעם, וכמדינה - היא להשיבם אל מנוחת עולמים, אל ארצנו, אל ביתם. ולאפשר גם למשפחותיהם לסגור מעגל של כאב ולמצוא מעט נחמה. אנו נמשיך לעמוד איתן לצד המשפחות, עד שכל אחד ואחד מהם ישוב הביתה".

את ההספד סיימה מירב בהבטחה לבנה, שאהב מוזיקה ונחשב לנגן גיטרה מחונן: "אני מבטיחה לך, נמשיך להשמיע את קולך, את צלילך, את המנגינה שלך- כדי שהעוז שלך, האור שלך, האהבה שלך והחיים שהשארת כאן, ימשיכו להדהד. כי המנגינה שלך, עוז שלי, היא לא רק שלנו - היא של עם שלם, עם שמוקיר אותך, זוכר אותך, ומצדיע לך. תודה לך ילד שלי, על כל מה שהיית, ועל כל מה שתמיד תישאר. תנוח על משכבך בשלום, עוז שלי".

אביו אמיר דניאל, ספד לבנו וקרא להשבת 6 החטופים החללים שנותרו בידי חמאס: "משפחת גולדין ממתינה כבר 11 שנה. אנחנו זכינו להחזיר את עוז, והם עדיין לא. ביום זה אנו זוכרים ומזכירים כי ישנם עוד 6 חטופים שטרם חזרו. נישא תפילה כולנו להחזרת כולם בימים הקרובים".

בנוסף פנה לרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי שנכח בקהל, ואמר לו: "מתוך כל רמי הדרג שיושבים כאן, אני בוחר לפנות אליך, כבוד הרמטכ"ל הרצי הלוי. אני חושב שאתה אחד האנשים הערכיים הממלכתיים והמשמעותיים במדינת ישראל. למרות ואולי בגלל כל המטען שאתה נושא על כתפיך - אתה יודע לקחת אחריות, זה בא לידי ביטוי בדרך שבה אתה נוהג ובשיחות איתך. אני מאחל לך מכל הלב חיים שמחים ביחד עם משפחתך".

"היית ותמיד תהיה האח הכי טוב שיכולתי לבקש"

הדר דניאל, אחותו של סמ"ר עוז דניאל ז"ל ספדה לו: "עוזי, היית ותמיד תהיה האח הכי טוב שיכולתי לבקש, שלא יהיה פה ספק, הצלחת לאתגר אותי בהרבה דרכים שעד היום רקאתה הצלחת. כשהיינו יחסית קטנים דאגתי להדגיש תמיד שאני הבכורה ב-12 דקות וזה הופך אותך בעצם לאחי הקטן, ידעתי שזה מציק לך וזה תמיד הצליח להצחיק אותי אז אנצל את ההזדמנות להגיד לך סליחה אבל לא על זה שעשיתי את זה, פשוט סליחה עתידית על זה שאמשיך להגיד את זהכנראה עד יומי האחרון, לא כי זה מדגיש את זה שאתה הקטן, להיפך - זה מדגיש את זה שאתה אחי התאום".

"תודה על מי שהיית עבורי במשך 19 שנים, על מי שאתה עבורי בשנתיים האחרונות ועל מי שתהיה תמיד בחיי ובחייהם של קרוביי שגם לא זכו להכיר אותך. שנצליח להסב לך נחת ממה שאנחנו עושים כאן באיזה פרק של הפרלמנט ובעיקר מקווה ורוצה בינתיים. אוהבת אותך אח שלי, אתה איתי לתמיד. אחותך שגדולה ממך ב-12 דקות, הדר".

גם הגיטריסט אבי סינגולדה חלק כבוד אחרון לסמ"ר עוז דניאל וניגן לזכרו את השיר "מלך העולם". עוז היה גיטריסט מחונן שיכול היה לשרת כמוזיקאי מצטיין, אבל החליט ש"הגיטרה תחכה" - ולא ויתר על שירות קרבי משמעותי.

סיפורו של עוז דניאל

סמל עוז דניאל ז"ל, לוחם בגדוד 77, חטיבה 7, נהרג בקרב ב-7 באוקטובר. גופתו נחטפה לעזה צוות טנק מספר 3 שעליו שירת עוז מנה ארבעה חברים: מפקד הטנק סרן עומר נאוטרה מלונג איילנד, התותחן נמרוד כהן מרחובות, הנהג שקד דהן מעפולה והטען עוז דניאל מכפר סבא. חברי הטנק תפסו אז קו בגבול רצועת עזה באזור מוצב שנקרא "הבית הלבן" שנמצא בין הקיבוצים ניר עוז ונירים. סביב השעה שש וחצי בבוקר התחילו להגיע ידיעות על חדירות מהגדר.

עוז ז"ל היה לפי קרוביו "ילד שאהב את החיים. תמיד צוחק ומחייך, אוהב אדם וחבר אמיתי. מוזיקאי וגיטריסט שמאמין בכוחה של המוזיקה לשנות את העולם". לעוז אחות תאומה והורים והוא הושב לישראל כאמור במסגרת העסקה להשבת החטופים וסיום המלחמה.