"יכול להיות תנאי שנתניהו לא יוכל לרוץ לבחירות הבאות": דילמת החנינה של הנשיא הרצוג

על רקע בקשת החנינה הרשמית שהגיש רה"מ נתניהו מהנשיא, עורך הדין מיכה פטמן, מומחה לעבירות צווארון לבן שהיה לזמן קצר גם עורך דינו של נתניהו עצמו, אמר אמש (ראשון) ב"מהדורה המרכזית" כי הנשיא לא רק שיכול לקבוע תנאים לחנינה - אלא יש גם תקדים לכך.

לדבריו, בפרשת קו 300 לא ניתנה חנינה כפי שהיא התבקשה אלא נשיא המדינה דאז ניהל משא ומתן מול הצדדים וקבע 5 תנאים לקיום החנינה הזאת. אחד מהם היה למשל פרישתו של אברהם שלום ראש השב"כ מהשירות, וגם אחרים פרשו או הופרשו מהשירות לאחר מכן.

"אם נתניהו מדבר על זה שהוא לטובת המדינה רוצה את החנינה, נשיא המדינה יכול לחשוב שלטובת המדינה מי שצריך לשקם את כל הדברים שמדבר עליהם רה"מ נתניהו הוא לאו דווקא נתניהו - אלא למשל מי שייבחר בבחירות הבאות", הוסיף.

כמו כן, הסביר כי יכולים להיות תנאים נוספים: "יכול להיות תנאי נוסף שנתניהו לא יוכל לרוץ לבחירות הבאות. במקום קלון שמדבר על 7 שנים, יכול הנשיא גם לקצוב עונש של ההרחקה מהחיים הפוליטיים לשנתיים. המשא ומתן הזה - עוד לא התחיל".

"הדברים השתנו היום", הבהיר והמשיך: "בהקשר למגעים לעסקת טיעון מצד אחד, על מי אשם בדבר כזה או אחר, אם זה ראש הממשלה או אחר או שבית המשפט מושך את הזמן - כל הטיעונים האלה הפסיקו להיות רלוונטיים. אנחנו, מדינת ישראל, צריכים לגאול אותנו מייסורינו מהתיק הזה". עוד טען עו"ד פטמן כי הנשיא יכול לנסח מתווה כך שבקשת החנינה תתוקן. על פי סעיף 11 ב' לחוק יסוד: הנשיא, אדם צריך להודות בעבירה או לפחות בעובדות כדי לקבל חנינה.

על פרשת קו 300 הוסיף: "בפרשה זו כמעט כל הנאשמים הודו בעבירות, נאשם אחד בחר להודות בעובדות ולטעון שהוא לא מודה בעבירות. בית המשפט העליון בחן את העניין הזה וציין מפורשות שבסופו של דבר הונחה דעתו שכל המעורבים בפרשה הודו בעבירות. בלי זה לא יכולה להיות חנינה. גם לא מטעמים של ביטחון מדינת ישראל ותועלת הציבור, חנינה ניתנת לעבריין, כך קובע החוק".

עוד הוסיף פטמן, שהיה גם עורך דינו של נתניהו לזמן קצר, כי הוא מניח שכן נעשו מגעים לפני כן - אך לדבריו - ההיסטוריה פחות חשובה: "ההליך הזה יכול להתניע, הגשת החנינה, דהיום, יכולה להתניע. ההליך שעכשיו הנשיא מרגיש שהוא יכול להיכנס לאירוע ולנסות להתוות את המתווה שהוא רוצה. לא בהכרח מה שהמדינה רוצה, לא בהכרח מה שנתניהו רוצה".

עוד אמר כי צריך לקחת בחשבון שהבקשה יכולה להשפיע גם על עניין נוסף - שמחר יש דיון בבג"ץ לגבי הדחת היועצת המשפטית לממשלה. "איך אפשר להדיח יועצת משפטית לממשלה שחוות דעתה כרגע נדרשת בעניין הזה? אין דרך להדיח אותה ובג"ץ אני מעריך שכבר מחר יגידו 'תפסיקו עם המהלך הזה, אנחנו צריכים חוות דעת של היועצת המשפטית לממשלה, אנחנו צריכים חוות דעת של הפרקליטות'. אין דרך בעולם שפרקליטות ויועצת משפטית לממשלה, בלי איזושהי לקיחת אחריות ,ימליצו לנשיא לתת את החנינה".

"האם יש מקרים שהנשיא חונן למרות בניגוד לחוות הדעת של משרד המשפטים? התשובה היא כן. אבל זה מקרים מאוד מאוד מאוד נדירים. עד עכשיו הם היו מקרים של חסד אישי למישהו שסבל ממחלות קשות ודברים כאלה. המקרה הזה הוא מקרה יוצא דופן, מדברים על טובת המדינה, טובת המדינה קודמת לטובת מבקש החנינה נתניהו".