"סליחה תמירי, סליחה": תמיר אדר מובא למנוחות בקיבוץ ניר עוז

תמיר אדר ז"ל, סגן רבש"ץ וחבר כיתת הכוננות של קיבוץ ניר עוז, שיצא להילחם במחבלים בבוקר 7 באוקטובר וגופתו הושבה לישראל, מובא למנוחות הבוקר (חמישי) בניר עוז. אביו משה ספד לו: "הרבה שנים היינו יחד בכיתת כוננות, מטווחים ואימונים, ותמיד אמרו לנו שאנחנו מחזיקים מעמד עד שהצבא מגיע, והצבא לא הגיע. סליחה תמירי, שקצת לפני שעזבת את כיתת הכוננות, ולא הייתי איתך כשצריך. סליחה".

תמיר ז"ל, נכדה של יפה אדר, נשוי להדס ואבא לשני ילדים - נטע בת שלוש וחצי ואסף בן שבע, נחטף מקיבוץ ניר עוז. תמיר השאיר את משפחתו בממ"ד ויצא להילחם במחבלים. הוא עבד בקרן רמון כמנהיג חברתי, ובהפעלת תכניות חינוכיות בבית ספר יובלי הבשור והצטרף להנהלת החינוך בקיבוץ. סבתו של תמיר, יפה אדר, הוחזרה מהשבי בפעימה הראשונה של עסקת החטופים ב-24.11.23. ב-5.1.2024 הודיע קיבוץ ניר עוז כי תמיר נרצח וגופתו מוחזקת בידי חמאס. ביום ראשון האחרון הושבה גופתו לקבורה בישראל במסגרת העסקה לסיום המלחמה.

אביו: "אמרו לנו שאנחנו מחזיקים מעמד עד שהצבא מגיע - והצבא לא הגיע"

"תמיר אהוב שלי, חזרת סוף סוף הביתה למקום שבו נולדת, גדלת, והקמת משפחה. למקום שנלחמת עליו בגבורה עילאית עד שלא יכולת להם", ספד לו אביו משה. "אתה גיבור, גיבור אמיתי, יצאת בלי לשאול שאלות. כי איך אמרת לי פעם - אצלנו קודם עושים ואחר כך שואלים שאלות. הרבה שנים היינו יחד בכיתת כוננות, מטווחים ואימונים, ותמיד אמרו לנו שאנחנו מחזיקים מעמד עד שהצבא מגיע, והצבא לא הגיע. סליחה תמירי, שקצת לפני שעזבת את כיתת הכוננות, ולא הייתי איתך כשצריך. סליחה".

"היית ידען ומשקיען בעבודה, ויורד עד הסוף לפרטים, הקטנים. איך אמרת לי פעם אחרי יומיים, באבא, אתה לא יודע איך מכוונים מתחת? חסרים לי המפגשים הקטנים שלנו בשדה על הדרך. משהו קטן כזה באמצע היום. אתה חסר לא רק לי, להרבה אנשים אתה חסר כל כך, אבל אתה גם נוכח אצל כולם. השארתי לך משהו קטן ומיוחד לשתות שתיקח איתך להמשך. אתה חסר לי כל יום וכל רגע. רק שתדע שנטע ואסף מדהימים, מיוחדים, והם אתה, והדס שומרת ומגדלת אותם למופת. אוהב אותך".

ניר אדר, אחיו של תמיר ז׳׳ל, ספד לו בדמעות: "אני כועס שביום הקדוש הזה, שזה היום הקדוש שלי, אני צריך להרגיש אשמה ובושה על כך שאני זוכה לפרידה לפני משפחת גולדין האצילה ולפני עוד 12 משפחות אצילות שחולקות איתנו את שותפות הגורל האכזרית הזו. אפילו ברגע הקדוש הזה אנחנו ממשיכים לחוות את הטרור הנורא הזה שפנים רבות לו. בי נשבעתי שלא אשקוט ולא אנוח עד השבת החטוף האחרון כי אני יודע איך זה מרגיש להינטש, להישאר מאחור, להישכח ואנחנו נאבקים פה על משהו הרבה יותר גדול". לאחר מכן, הקריא ניר את שמות 13 החטופים שעדיין מוחזקים בשבי החמאס בעזה.

רוני אדר, אחותו של תמיר ז"ל: "אתה כבר פה בארץ איתנו, שוכב פה באדמת הארץ שאהבת ושיצאת להגן עליה. אתה נקבר עכשיו ליד החבר הכי טוב שלך"

רוני אדר, אחות של תמיר ז"ל, ספדה לו בטקס ההספדים בקיבוץ: "אני רושמת לך את הדברים עכשיו כי אני יודעת שאתה בדרך ואתה חוזר אלינו כי אני יודעת שאנחנו כבר גמורים ומותשים שאנחנו כבר לא יכולים לשאת את זה יותר. אני רושמת לך את זה כשאתה כבר פה בארץ איתנו, שוכב פה באדמת הארץ שאהבת ושיצאת להגן עליה. שאתה נקבר עכשיו ליד החבר הכי טוב שלך. אחרי מלחמה של שנתיים סוף סוף אתה כאן. אני רוצה להגיד לך תודה על 23 שנים לחיות לצידך ולהיות קרויה בתואר אחותך הקטנה. היית האח הכי שיכולתי טוב שיכולתי לבקש לעצמי. למידת אותי הרבה תמיד שמרת עליי וגוננת עליי. פחדת שאני אתאכזב מהעולם תמיד הראת לי את הדרך הנכונה הייתה המורה דרך הכי טוב שיכולתי לבקש".

"סליחה שראית מה קורה בקיבוץ"

אולי לפעמים לא הסתדרנו אבל היום אני יודעת להגיד שיש בנינו הרבה דברים דומים ביכולת שלנו להתחבר להרבה אנשים גם עם הם שונים מאיתנו. ביכולת שלנו להצחיק ולהקליל את הסיטואציה והיכולת להילחם על מה שחשוב לנו. סליחה עם לפעמים הייתי מעצבנת או חסרת טאקט אם הייתי יודעת שזה מה שיקרה הייתי מחזירה את הגלגל לאחור ומשנה הרבה דברים. אתה גיבור הייתה גיבור גיבור אמיתי יצאת להגן עלינו על המשפחה על הבית בלי להסתכל לאחרון ולהתחרט נשארת שם עד השנייה האחרונה שלך ונתת הכל אני מבטיחה לך תמיר אני יספר את הסיפור שלך בכל העולם שכולם ידעו איזה גיבור ולוחם אתה".

"סליחה שלא באו לעזור לך, סליחה שהיית שם כל כך הרבה שעות לבד רק עם כמה חברים. סליחה שראית מה קורה בקיבוץ. אני אוהבת אותך תשמור עלינו מלמעלה ותן לנו את הכוח להיות חזקים יותר וטובים יותר מקווה שסבתא חיים ושילי קיבלו אותך יפה שם למעלה. תהנה עם החברים, רק בבקשה ממך תמיר עכשיו שאתה שם למעלה תדאג ל-13 החטופים האחרים שיחזרו אלינו כבר כמה שיותר מהר".

הרצוג: "אני ניצב כאן כנשיא המדינה - ובפי בקשת סליחה ומחילה"

גם נשיא המדינה יצחק הרצוג ספד לתמיר ז"ל- וביקש סליחה: "אני ניצב כאן, כנשיא מדינת ישראל, ובפי בקשת סליחה ומחילה. סליחה על שנותרת, יחד עם חבריך לכיתת הכוננות, לבדכם אל מול מפלצות-האדם. סליחה שרק כעבור יותר משנתיים, אנחנו משיבים אותך הביתה, לקיבוץ. וזו גם בקשת סליחה מכולכם – נשות ואנשי קיבוץ ניר עוז המופלא - שראינו אתכם מהיום הראשון ביגונכם ועוצמתכם. סליחה על שלא הגנו עליכם ועל אהוביכם באותו יום מר ונמהר. אני מבקש להעביר אליכם, חברות וחברי הקיבוץ ומשפחת אדר לדורותיה את תפילתי שתדעו גם נחמה ומזור".

יחד אתכם, כולנו דורשים מכאן לעשות כל שנדרש כדי להשיב לקבר ישראל את כל חטופינו החללים – עד האחרון שבהם! אתמול נועדתי עם סגן נשיא ארה"ב ג'יי. די. ואנס ובכך עסקה שיחתנו והוא שב וחזר על המחויבות הקדושה הזו. והוא גם שב והדגיש את מחויבותו ונחישותו של הנשיא טראמפ וציוותו להביא לשינוי דרמטי באזורנו ובגבולנו, כדי שניר עוז וכל תושבי העוטף יזכו לשקט וביטחון ולשינוי המציאות גם מול תושבי עזה. אנחנו מחבקים את המשפחות האהובות, החרדות, המיוסרות כל כך בדאגתן שאין לה קץ; ואנחנו מזכירים: זוהי המחויבות הבסיסית והמקודשת שלנו כמדינה וכחברה. יהי זכרך תמיר היקר והאהוב, נצור בליבנו לעד".

עמוס משה, חברו הטוב של תמיר ז"ל, ספד לו בשם קיבוץ ניר עוז: "את ניר עוז נמשיך גם לדורות הבאים, ושמך יהדהד פה גם בעוד מאה שנים. תמיר אדר בן משה ויעל, מגן ניר עוז – גיבור ישראל"

"חזרת הביתה אחי. לא הייתה אפשרות אחרת, חזרת הביתה אחי כי בסוף המלחמה נגמרת", ספד לו עמוס משה חברו הטוב. "מגן ניר עוז, גיבור ישראל, חזרת הביתה לאימא יעל. כאן בדשא לקול ציוץ הציפורים, לדרך האחרונה אותך אנו מלווים. רק לפני שבועיים וחצי עמדנו לא רחוק מכאן, בפינת ההנצחה לזכרך וסיפרתי עליך כי עברו שנתיים, אבל עכשיו אתה סוף סוף כאן, ועוד מלא מלא אנשים שבאו לחלוק לך כבוד אחרון וצריכים לשמוע מי היית".

אחרי מסע ארוך ומייגע של מעל שנתיים אתה שוב איתנו. אמנם לא כפי שהלב רצה ופילל - אך כפי שהמוח הבין.
וכמי שמכיר אותך היטב, היה לי ברור שתיתן לחטופים החיים לחזור ורק אז תגיע. אתה תצטרף לחברינו הרבים מדי שתפגוש עוד מעט בבית העלמין. הם מחכים לך עם כוסית והרבה סיפורים על השנתיים האחרונות. יחד תשבו להשלים קצת פערים ולסגור מעגלים, אבל בבקשה לא להסתלבט עלינו שאנו בוכים. ואנחנו פה נשאר קרובים. את ניר עוז נמשיך גם לדורות הבאים ושמך יהדהד פה גם בעוד מאה שנים. תמיר אדר בן משה ויעל, מגן ניר עוז - גיבור ישראל תודה חבר על מי שהיית, זיכרונך ילווה אותי לנצח".

אימו של תמיר יעל אדר, ספדה לבנה: "תמירי - אתה בבית. שומע - אתה חופשי בבית. שנתיים לקח לנו להחזיר אותך הביתה, אתה כאן בדשא שבו התרוצצת, לצד העץ עליו טיפסת, מול בית התינוקות אליו הגעת עם לידתך, ליד השבילים בהם למדת ללכת, לרוץ, לרכב על אופניים, על הדשא בו התגלגלת בצחוק ושמחה בחגים, באירועים וסתם בשלולית של אחרי הגשם. תמירי - אתה כאן, בבית, משוחרר וחופשי לדרכך האחרונה דרך השבילים בהם התהלכנו ביחד, בהם הלכת עם הדס אסף ונטע לעתיד ששרטטת, עתיד אחר ממה שהוא עכשיו".

"אני יודעת שבחרת. יכולת לבחור ובחרת להילחם. בחרת להציל חיים במחיר חייך"

"ילד שלי, הפכת אותי לראשונה לאימא ולסבתא, אפשרת לי ללמוד ולצמוח דרכך, איתך למדתי על קיבוץ ולינה משותפת ואתה היית הכוח שלי לא ללכת בתלם. רציתי אותך קרוב קרוב אליי, כנראה אז הרגשתי מה שלא ידעתי - יש לי אותך לזמן מועט. פעם שאלתי אותך - תמירי אתה חייב להיות בכיתת הכוננות? וענית: 'אם אני לא והוא לא והוא לא- אז מי כן?'".

"אני משחררת אותך בכאב ובאהבה גדולה, יודעת שבחרת - יכולת לברוח הביתה ובחרת… בחרת להילחם, בחרת להגן, בחרת להציל חיים במחיר חייך. משחררת אותך בגאווה על מה שהיית ובהודיה על שהיית שלי.
הגוף שלך נפרד אבל אתה נשאר, נשאר בי, אמשיך לגדל אותך בתוכי, תמשיך לפעום בי, להצחיק אותי, לדבר איתי, לפקוח עיניים גדולות כשנתרגש. תמיד תהיה איתנו ותמיד תהיה חסר. אוהבת אותך ילד שלי, מבקשת ממך סליחה. סליחה שככה זה נגמר, סליחה שלקח לנו שנתיים להחזיר אותך".