המדרשה של אהרון רמתי: עדותה של גאולה שהתגוררה במדרשה מאז שהייתה בת 12

גאולה בת ה-21 נשואה כיום ואם לילדה. בגיל 12, לאחר ששוכנעה בידי המורה שלה, הגיעה לראשונה למדרשה של אהרון רמתי בירושלים. "הייתי ילדה", היא משחזרת. "ממש זוכרת שהייתי בעולם אחר וממש הוקסמתי מזה. האווירה שם הייתה כזאת שאת נכנסת ומרגישה 'איזה כיף לך, זכית לבוא לפה, זה המקום הכי טוב ביקום'".

בתוך זמן קצר מצאה עצמה גאולה מבלה במקום יותר ויותר זמן, ממציאה תירוצים לאימה כדי להישאר עוד יום ועוד יום, עד שהרגישה שאינה מסוגלת לחזור לחיים הרגילים שמחוץ למדרשה. במדרשה של רמתי התגוררו עשרות בנות צעירות, בבית קטן עם מספר חדרים בלבד.

הבנות חיו בצל הגבלות מחמירות, במיוחד בכל הנוגע לקשר עם גברים: אסור היה לעבוד עם גברים, לראות גברים, או אפילו לקנות מגבר. כשהגיע עובד גבר לבית, כל הבנות היו נסגרות בחדרים, ורק בחורה אחת, קבועה, הייתה רשאית לדבר איתו. אלא שבמקביל להרחקה הקיצונית הזו מגברים, רמתי עצמו היה קרוב מאוד לבנות – ויכל לשבת, לשוחח ולבלות איתן.

בתקופת המשפט של רמתי החמיר המצב במדרשה משמעותית. הגבלות קשות הוטלו על הבנות: אסור היה להתקלח יותר מפעם עד שלוש פעמים בשבוע, צריכת הבשר הוגבלה לפעם בשבוע, והמנות היו קצובות בקפידה. הסיבה לכך היא עלויות משפטו של רמתי, שאותן מימנו הבנות – כאשר כל אחת נתנה את משכורתה ואת כל מה שיכלה לתרום על מנת לשלם את עשרות אלפי השקלים לעורכי הדין.

גאולה הצליחה לעזוב את המדרשה לפני שנים ספורות בעזרת משפחתה ובן הזוג שהכירה, והשתקמה מאז. אבל למרות שמדי כמה שנים אישה נוספת מצליחה לצאת ולספר את סיפורה, והרשויות מודעות למצב, רמתי ממשיך לנהל את המדרשה והשגרה בה נמשכת.