"הסמכות אינה בלתי מוגבלת": בג"ץ דן בעתירות נגד בדיקת המבקר ל-7.10

בית המשפט העליון דן היום (שני) בעתירות נגד מבקר המדינה מתניהו אנגלמן והבדיקה שערך לאירועי 7 באוקטובר. בדיון, טען נציג היועצת המשפטית לממשלה כי המבקר הפך את הביקורת לחקירה "הכוללת ממצאים אישיים", וביקש מהשופטים להוציא צו שישהה את הביקורת על כשלי הליבה של האירועים.

העתירות הוגשו בידי הסניגוריה הצבאית והתנועה לאיכות השלטון. העותרות טענו כי בדיקת המבקר פוגעת בזכויות הדיוניות של המבוקרים. עוד טענו כי אירוע בסדר גודל של 7 באוקטובר צריך להיחקר על ידי ועדת חקירה ממלכתית ולא בידי המבקר. היועמ"שית גלי בהרב-מיארה תומכת בטענות הללו.

בא כוח הסניגוריה הצבאית, עו"ד דורי קלגסבלד, טען בפני השופטים כי למבקר המדינה אין סמכות לחקור את "נושאי הליבה" של 7 באוקטובר, נושאים הכוללים את עבודת הקבינט המדיני-ביטחוני, אירועי אותו יום והלילה שקדם לו, פעילות המודיעין, הגנת הגבול ברצועת עזה והלוחמה הכלכלית בטרור. הוא טען כי הליך הביקורת פוגע בזכויות הדיוניות של הקצינים והחיילים, ועלול לזהם ראיות עתידיות כשתקום ועדת חקירה.

כמו כן, טען כי המבקר לא מזמן את כלל הגורמים הרלוונטיים לנושאים שהוא בודק, וכך המסקנות שהוא מגיע אליהן – הכוללות גם מסקנות אישיות – שגויות ועלולות לפגוע בשמם ובזכויותיהם של קצינים וחיילים בצה"ל.

"ועדת חקירה ממלכתית היא גוף שלקביעות שלו יש משמעויות היסטוריות מרחיקות לכת, ולכן חייב לתת לנחקר זכויות נרחבות", אמר קלגסבלד. לטענתו, בכך שהמבקר עוסק בנושאי הליבה, "הוא פועל כוועדת חקירה ממלכתית. קשה להעלות על הדעת קביעה חמורה יותר מאשר כשל לאירועי 7 באוקטובר. חשוב שהדיונים יתקיימו בדלתיים פתוחות, שכל הציבור יוכל לצפות בהם".

עו"ד תומר נאור מהתנועה לאיכות השלטון לא כפר בשאלת סמכותו של המבקר לחקור את האירועים. הוא התייחס לאופן שבו המבקר מפעיל את סמכויותיו. "יש פגם חמור לטענתנו בביסוס התשתית העובדתית ובזכות הטיעון של חלק מהמבוקרים, בפרט כאלו האוחזים בעמדות בכירות, בעבר ובהווה, ובפרט מי שנכתבו כלפיהם הערות ישירות", אמר עו"ד נאור.

השופט אלכס שטיין פנה לעו"ד נאור ואמר לו כי יש כשל לוגי בדבריו: "אם למבקר יש סמכות – אז אנחנו מניחים שהוא פועל בהתאם לסמכות. מעולם לא ראיתי בית משפט עליון שמתערב בקביעות עובדתיות של מבקר המדינה". עו"ד נאור השיב: "לא ייתכן שצוותי הביקורת יקיימו פגישות באופן חלקי בלבד. אין להם את החירות לפגוש רק חלק מהגורמים, בטח לא גורמים שלגביהם ייכתבו הערות אישיות".

לעמדת העותרות הצטרפה היועמ"שית, שטענה כי למבקר אין סמכות לחקור את אירועי הליבה, ושהסמכות לעשות זאת נתונה לוועדת חקירה ממלכתית. עו"ד יונתן ברמן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה אמר כי עמדת היועמ"שית היא שוועדת חקירה ממלכתית "זה המנגנון הייעודי שקבע המחוקק לחקר אירועים כאלה. סמכות המבקר היא רחבה – אך לא בלתי מוגבלת.

"האירוע הקשה ביותר בתולדות המדינה – סמכויות המבקר לא מתאימות לבקר אירוע כזה, סמכויות המבקר הן שונות מזו של ועדת חקירה". הוא ציין כי המבקר "שולח למבוקרים שאלונים עם שאלות שחורגות מגדרי סמכותו", וכי גם אם לא הוקמה עדיין ועדת חקירה ממלכתית, "יש קושי ממשי בפעולה מקבילה של מבקר המדינה".

מנגד, מבקר המדינה טוען כי הוא פועל בהתאם לדין ובהתאם לסמכותו. הוא נשען על ההסכמות שהגיע אליהן עם צה"ל, שאף קיבלו תוקף של פסק דין של בג"ץ לאופן בדיקתו. לטענתו, העותרות מבקשות להשתיק ביקורת הכרחית על גורמים בצבא בנוגע למחדל. הוא מדגיש את היותו הגוף הממלכתי היחיד שנכון לעת זו, מופקד על ביצוע ביקורת חיצונית, ואת חשיבות הביקורת עבור נפגעי 7 באוקטובר.

השופט דויד מינץ הדגיש בדיון את חשיבות גורם הזמן בחקר האירועים – ושנכון לעתה המבקר הוא היחיד שבודק את האירועים. מנגד, עו"ד נאור השיב לו כי בימים אלה, שבהם הממשלה מקדמת הקמת ועדת חקירה פוליטית לחקר האירועים, על המבקר להשהות את עבודתו עד שתקום ועדה לחקור האירועים.

עו"ד איל רוזובסקי, שמייצג בהליך את הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי, אמר בדיון: "אי אפשר להתייחס לביקורת של המבקר בכלים הרגילים, כשהם הולכים ומוצאים בדוח אחרי דוח אנשים שאחראים לכשל. וכשאתה מוצא אדם שהוא אחראי לכשל, אתה חייב להגן על זכויותיו". הוא הוסיף: "ניסחו טיוטה, כתבו שהוא אחראי בלי שדיברו איתו, איך הוא יוכל אחר כך לדבר איתם ולשכנע אותם אחרת? הם אמרו שהם פנו להרצי והוא לא הגיע. זו טענה לא נכונה".

רוזובסקי חשף בדיון כי אחת מארבע הטיוטות שהגיעו לידי הרמטכ"ל לשעבר קבעה כי הוא "לא יישם את הוראת שר הביטחון בנוגע לפינוי חללים אזרחים ב-7.10", וכי "נקבע שהוא אחראי לכשל בלי שניתנה לו זכות טיעון". נציגת המבקר, עורכת הדין אליה צונץ, נעמדה ואמרה: "יש כאן חשיפה של ממצאי טיוטות. חבריי חתומים על מכתבי סודיות. זו עבירה".

המבקר שלח לרמטכ"ל לשעבר הלוי טיוטות של הדוחות שלו ובהן הערות אישיות נגדו, בנושאי הביקורת שלו על "ההסברה הממשלתית הבין-לאומית", "פינוי חללים אזרחים", "מסיבת הנובה – הליכי האישור וההיערכות לאבטחתה" ו"ההגנה על המרחב האזרחי וערים בדרום על רקע אירועי 7 באוקטובר". הלוי שיגר מכתב לאנגלמן, ובו כתב כי הוא מבקש שטיוטות דוחות שנשלחו מבלי לקבל התייחסות של גורמים רלוונטיים וכוללות הערות אישיות כלפיו וכלפי פקודיו ייגנזו.

גוטליב התפרצה, סגן השר הוצא מהאולם

לדיון היום בבג"ץ הגיעו סגן השר אלמוג כהן וח"כ טלי גוטליב. כהן נכנס לדיון לבוש בחולצה נגד בג"ץ. גוטליב התפרצה ואמרה: "ממה הם מפחדים? אור השמש מחטא. אני חברה בוועדת הביקורת, כל התקציבים. הסניגוריה הצבאית, היו תחקירים, את לא רוצה לדעת מה קורה?".

השופטת דפנה ברק-ארז אמרה: "גברת גוטליב, לא היית פה בבוקר. הדיון התקיים כסדרו, נשתדל לחתור לכך גם כעת".

בצעד חריג, ח"כ גוטליב קיבלה אישור לטעון בהרחבה, אף שאינה לדיון. בהמשך, השופטת ברק-ארז צעקה על סגן השר כהן אחרי שזה נעמד וצעק על השופטים.

"אדוני יישב! אדוני מפר את הסדר בבית המשפט!", צעקה השופטת על סגן השר. הוא השיב: "הם מביאים אותנו לא לציית לבית המשפט! זה מה שאתם מביאים אותנו! אתם רומסים את אזרחי מדינת ישראל! על דמי אחינו שזועקים מהאדמה". ברק-ארז הודיעה: "אדוני יורחק כעת מבית משפט אם לא יעשה זאת בעצמו".