"ישראל על סף קריסה": האזהרה החמורה מפני משבר זבל לאומי

התאחדות התעשיינים הגישה לאחרונה עתירה לבג"ץ שבה היא מזהירה מפני הגעה לנקודת אל-חזור במשבר הפסולת הלאומי, ומפני אוזלת יד מתמשכת של המשרד להגנת הסביבה ורשות מקרקעי ישראל בטיפול בסוגיה. לטענת ההתאחדות, לא רק שהמשרד והרשות לא מטפלים בנושא – הם מחמירים את המצב בכך שהם מצמצמים את שטחי ההטמנה הקיימים.

בחוות דעת שצירפו לעתירה הם טוענים כי מדיניות זו גרמה למשק נזקים בהיקף של למעלה מחצי מיליארד שקל בשנה ולזיהום עצום של פליטת 22,500 טון גזי חממה בשנה. בעתירה מציינת התאחדות את דוח מבקר המדינה מחודש יולי האחרון, שבו הזהיר מתניהו אנגלמן כי בסוף 2026 עתידים להיגמר נפחי הטמנת הפסולת הקיימים במדינה.

כבר בדוח משנת 2021 התריע המבקר על כך שישראל בפתחו של משבר חירום לאומי בשל מחסור בשטחי הטמנה – מאחר וכמויות הפסולת הולכות וגדלות מול שטחי ההטמנה שהולכים ומצטמצמים. בביקורת האחרונה כתב המבקר, ששטחי ההטמנה שנותרו בישראל, לא יספיקו "ולו לכמות הפסולת הצפויה להיות מוטמנת עד סוף שנת 2026".

בעקבות המשבר, משאיות ממתינות שעות ארוכות מחוץ למטמנות בדרום, מתקני המיון מתמלאים עד אפס מקום ונהגים משליכים פסולת בצידי הדרכים, שעלולה להיות דליקה ולהביא לשרפה. בתיעודים שפורסמו ברשתות החברתיות נראה שלא פעם הפסולת מתלקחת באתרים.

המבקר הורה לרשות מקרקעי ישראל והמשרד להגנת הסביבה "לפעול ללא דיחוי להסרת החסמים המעכבים את הגדלת נפח המטמנה ולהגדלת נפח שטחי המטמנה בטווח הזמן הבינוני". עוד המליץ שהמשרד להגנת הסביבה, רמ"י ומוסדות התכנון, ידאגו שהליך אישורי ההרחבה של המטמנות יושלם עוד לפני שהמטמנה מגיעה למיצוי הנפח שלה.

"עתירה זו מוגשת כמוצא אחרון", כתבו בהתאחדות "על מנת להורות למשרד להגנת הסביבה ולרמ"י לנקוט בצעדי החירום הנדרשים וזאת עד ליישום מדיניות ארוכת טווח כזו או אחרת לטיפול במשבר שנוצר".

המצב בישראל

כ-80% מהפסולת בישראל מועברת להטמנה. שיטה זו היא המזיקה ביותר לסביבה, ועל כן פעלו הרשויות בישראל לקדם פתרונות חלופיים לטיפול בכמות הפסולת המיוצרת במדינה. ואולם, סגירת מטמנות והיעדר פתרונות חלופים מיידיים לסוגיה, הובילו למשבר הנוכחי.

"ההתעלמות של המשרד להגנת הסביבה מהאזהרות החוזרות ונשנות שניתנו לו, ומההנחיות הברורות והמפורשות שניתנו לו, לצד היעדר שיתוף פעולה כלשהו מצד רמ"י, הובילו אותנו למצב שאינו בר קיימא. לא מדובר רק במצב אקוטי או בחששות מהעתיד, אלא במצב שפשוט אינו יכול להמשיך להתקיים", נכתב בעתירה.

כך, ש"בכניסה לאתרי הטמנה בדרום, ישנם תורי ענק של משאיות, הנאלצות להמתין בפקק עצום ולעתים הן אף בוחרות להשליך את הפסולת מחוץ לשטחי האתר בשל כך... מדובר במצב דברים בלתי נסבל ובלתי מתקבל על הדעת והכול בשל התעקשות על מדיניות צמצום ההטמנה במקום בו לא דאגו לחלופה אחרת".

ההתאחדות מזהירה כי המדינה הגיעה "למצב הקרוב עד מאוד לנקודת האל-חזור", ושבנסיבות האלה אין מנוס מלחייב את המשרד להגנת הסביבה לטפל במשבר. הם דורשים כי בג"ץ יוציא צו על תנאי כלפי המשרד להגנת הסביבה ורשות מקרקעי ישראל שיורה להם לעשות כל הדרוש על מנת למצוא פתרונות דחופים להטמנת פסולת, שיופעלו כמתווה ביניים עד ליישום פתרונות ארוכי טווח לטיפול במשבר או עד להקמת רשות שתעסוק בנושא, וכן לנמק מדוע שהם לא יפעלו בהתאם להנחיות דוח המבקר לפעול ללא דיוחי להגדלת נפח שטחי ההטמנה בטווח הזמן הבינוני.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "מדובר בעתירה שהוגשה כנגד המשרד וגורמים נוספים, וביניהם מינהל התכנון, שר האוצר ורשות מקרקעי ישראל. המענה לכלל הטענות בעתירה מטעם גורמי המדינה יינתן במסגרת ההליך המתנהל בבית המשפט כמקובל.

"יחד עם זאת חשוב להדגיש, כי העתירה אינה מופנית כנגד מדיניות הפסולת אותה מוביל המשרד, שמטרתה מעבר מהטמנה מזהמת לכלכלה מעגלית המבוססת על הפחתת פסולת במקור, שימוש חוזר, מיחזור והשבת אנרגיה מפסולת.

"עוד נציין כי המשרד עוקב באופן קבוע אחר סטטוס נפחי ההטמנה הזמינים, ופועל להרחבתם במטמנות שונות במקרים המתאימים, בכפוף לשיקולים סביבתיים, אך יישום הפתרונות מחייב שיתוף פעולה מצד גורמים נוספים. להערכת המשרד, נפחי ההטמנה בישראל מספקים עד להקמת תשתיות חלופיות, וזאת ככל שתכנית ניהול ההטמנה של המשרד תיושם בהתאם ללוחות הזמנים, בשיתוף פעולה של מצד הגורמים המוסמכים.

"כמו כן, פועל המשרד לקידום הקמת מתקני טיפול ומיון חדשים שמטרתם להפחית את כמות הפסולת המועברת להטמנה וכן ממשיך לקדם חקיקה נרחבת שתספק כלים ופתרונות בטווח המיידי. כך לדוגמה מקדם המשרד הצעת חוק לטיפול בפסולת בניין, תיקון לחוק הפיקדון, תיקון לחוק האריזות, וכן הוראת השעה במסגרת חוק שמירת הניקיון אשר תקנה למשרד סמכויות התערבות מיידית במשק הפסולת לצורך מניעת מפגעים תברואתיים וסביבתיים"/