635 ימים בשבי: "אנחנו מפחדים בכל יום שהחטופים החללים ייעלמו: אני חייבת קבר כדי להתחיל את האבל על אבא"
ליאור רודאיף, חבר כיתת הכוננות בניר יצחק, קם בבוקר 7 באוקטובר ונלחם בשער הגישה על הקיבוץ • על פי ממצאים מודיעיניים, ליאור נרצח ונחטף לרצועת עזה • בתו נעם מספרת בראיון ל-N12 על חוסר הוודאות, כבר 635 ימים: "אני לא משלה את עצמי, אני יודעת שאני הולכת לקבל קבר • לא יהיו פה צילומים מרגשים בתל השומר - אבל אני חייבת קבר כדי שאוכל להתחיל את האבל על אבא"


635 ימים למלחמה, ו-50 חטופים עדיין מוחזקים בידי ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה, בהם ליאור רודאיף ז"ל שנרצח ונחטף מקיבוץ ניר יצחק. נעם רודאיף, בתו של ליאור, מספרת בראיון ל-N12: "במשך שבעה חודשים לא ידעו להגיד שום דבר על גורלו. אבא הוגדר לאורך זמן רב מאוד כנעדר. בחודש מאי 2024 קיבלנו עדכון מגורמי מודיעין שסיימו לבחון את הממצאים בשטח ישראל ואבא הוכרז כחטוף".
על סמך ממצאים מודיעיניים, צה"ל הודיע כי ליאור רודאיף הוא חטוף שגופתו מוחזקת בידי חמאס. "יום בהיר אחד הגיעו אנשים לבושים במדים ובישרו לנו שאבא מת", סיפרה נעם, "הילדים שלנו לא בהכרח מקבלים את זה, הם שואלים אותנו כל הזמן: איך הם יודעים? ואם הוא מת, אז שיגידו לנו איך הרגו אותו. שאלות שקשה להישאר אדישים אליהן".
"מפחדים שהחטופים החללים יעלמו"
"אני לא משלה את עצמי, אני יודעת שאני הולכת לקבל קבר. לא יהיו פה צילומים מרגשים במחנה רעים או בתל השומר. ועדיין הערך של החזרת החללים הוא משמעותי מאוד. אנחנו מפחדים בכל יום שהחטופים החללים ייעלמו. אני חייבת לקבל את אבא בחזרה כדי שאני אוכל לגדל את ילדיי בישראל בנפש בריאה. אני מרגישה שאני חייבת קבר כדי שאוכל להתחיל את האבל על אבא".
ליאור רודאיף, בן 61, היה חבר כיתת הכוננות של ניר יצחק. בבוקר 7 באוקטובר שמע יריות מחוץ לבית ויצא להגן על הקיבוץ יחד עם טל חיימי. שניהם נרצחו ונחטפו לרצועת עזה. "אבא שלי וטל חיימי נלחמו יחד בשער הגישה לקיבוץ, הם נלחמו יחד, נהרגו ונחטפו יחד. אחות של טל ואני חברות מאוד טובות, גדלנו יחד והכל קשור אחד בשני".
נעם קוראת לראש הממשלה להחזיר קודם כל את החטופים החיים: "הם שורדים שם בתנאים לא אנושיים. החזרה שלהם היא חיונית, לא במקום אבא שלי אבל בהכרח לפניו. מיד אחר כך, צריך להחזיר את אבא שלי ואת יתר החללים החטופים כדי לאפשר לנו להשתקם".
"המחברות של הבן שלי בן 7 קורעות לב"
"הבן הבכור שלי מסיים עכשיו כיתה ב', בימים האחרונים הוא חזר בכל יום עם חומרי לימוד מבית הספר. במחברות שלו יש חומרים קורעי לב, הוא כותב: 'די, קשה לי. נרות נשמה. אני מתגעגע'. הוא מייחל שיחזירו את כל החטופים החיים ללא פגע. אנחנו צריכים את הקבר של אבא כדי לייצר את הוודאות עבור הילדים שבמשך כל כך הרבה חודשים לא ידענו מה להגיד להם. תהיה לנו מאה אחוז ודאות רק כאשר סבא ליאור יושב לקבורה".
בשבוע שעבר החליטה הממשלה שתושבים של 7 יישובים בעוטף עזה יכולים לחזור לבתיהם ונדרשים לעזוב את מרכזי הפינוי עד לסוף חודש יולי. נעם התייחסה לכך: "הממשלה הודיעה שכל היישובים בנגב המערבי יכולים לחזור הביתה ואין מניעה ביטחונית או שיקומית - אני רוצה לשאול אותם האם הם יכולים להבטיח לנו במאה אחוז ש-7 באוקטובר לא יקרה שוב? אולי הפעם יחטפו את אמא שלי? אין מה לייצר מצג שווא של חזרה לשגרה, קודם כל צריך להחזיר את כל החטופים הביתה ורק אז נוכל להתחיל את השיקום".