המונולוג המטלטל של האבא ששכל את בתו לאחר ששכח אותה באוטו

"אני האבא ששכח את הילדה ברכב" – כך, במילים פשוטות וברורות, פתח ניסים בואהרון את הפוסט שפרסם בפייסבוק אתמול (ראשון). הוא פרסם אותו שעות אחרי שקבר את בתו חיה מושקא, בת כשנה ושלושה חודשים, שנפטרה ביום שישי לאחר שנשכחה במכונית המשפחתית מחוץ לביתם בדימונה לאחר שאסף אותה מהגן. בטקסט שכתב ניסה להסביר את היחס שלו לאשמה ועם התגובות שהוא סופג.

בואהרון, שליח חב"ד בדימונה שעובד עם בני נוער, תיאר מה קרה באותו היום. "לא היה כאן רגע של לחץ", סיפר. "חיה מושקא ישבה לידי. אספתי אותה עם שמחה גדולה כשידיה מושטות כלפי מעלה שנרים אותה ונחבק .כשהגענו הביתה הילדים עלו. אשתי גם הגיעה מהעבודה וכך גם שני הגדולים יותר".

את עיקר הפוסט הקדיש לביקורות שספג בעיקר ברשתות החברתיות. "אני תמיד בודק ברכב, פשוט שם לב שאולי לא שמתי לב הפעם", הסביר. "מציץ, מסתכל, מחפש .כשאשתי מגיעה מהעבודה היא מנשקת את כולם ומחפשת לתת נשיקה וחיבוק לכל ילד. הגדולה שלי בת 9, מאוד אוהבת את חיה מושקא ואין מצב שהיא לא תשים לב שהיא חסרה .ביום אחד למשך 3 שעות - נעלם מאיתנו. פשוט נמחק לכולנו חלק בראש".

"תודה על כל רגע"

חלק מהביקורות שספג בואהרון כללו את הביטויים - "מי נתן להם רישיון", "אם יישבו בכלא זה לא יקרה", "את הילדה כן ואת הטלפון לא", "אלה הורים להרבה ילדים". האב ביקש לענות לדברים. "אני מאמין שמי שכותב מילים מעין אלה - או שאין לו ילדים או שאין לו הבנה מהו קשר של אבא לילד או קצת שכל או שהוא נוהג להאשים את עצמו והייתי ממליץ לו לשחרר", כתב.

האב רמז על הדרך שלו להתמודד עם האשמה – לשחרר ממנה. "ביום שישי איבדתי את חיה מושקא ואני לא אשם!", כתב. "תתפוצצו, אני לא מתבייש להגיד שאני לא אשם. אתם תחיו ותיהנו עם האשמה בחייכם. אני אמשיך את החיים על אפה וחמתה של האשמה. אני אמשיך לעשות טעויות ואמשיך לחתור בתוך הים המלא גלים הסוער של החיים. אני אמשיך לאהוב. אמשיך לשמוח ולחייך למרות שאיבדתי בת ששכחתי בת ברכב. ואתם? תמשיכו להאשים".

בפוסט נפרד בואהרון מבתו בעצב. "תודה על כל רגע שהאכלתי אותך בכפית והרגשתי את השפתיים שלך סוגרות על הכפית ולוקחות את האוכל", כתב ."תודה על כל הבכי והצרחות באמצע הלילה, ועל עוד דקה שלא ישנתי בזכותך".