מהכלא לפיקוד בעזה: יונה קורנשטיין היה בנקודה הכי נמוכה בחייו בכלא אופק. בגיל 16 וחצי הוא הגיע לשם על לא פחות מניסיון רצח. עשר שנים אחרי, סרן יונה קורנשטיין, הוא מ"פ מוערך בחטיבת גבעתי, שעד לאחרונה מאה לוחמים הלכו אחריו בסמטאות של עזה. יגאל מוסקו על סיפור השיקום של הנער הבעייתי, האלים וחמום המוח שהפך לסיפור הצלחה מעורר השראה.
"כל יום חמישי היינו קונים בקיוסקים, מבקשים מהאנשים שיקנו לנו אלכוהול, הולכים שותים ומשתכרים. כל יום חמישי קבוע היה אקשן אחר - מכות, אלות, סכינים, אגרופנים. לא בחלנו באמצעים", סיפר יונה על תקופת נעוריו. "מכות בשביל מכות, מכות בשביל להראות כוח, היינו מטיילים פה כמו כנופייה. מישהו מסתכל עלינו לא טוב, נותנים לו מכות. מבקשים ממישהו סיגריה, אומר לנו לא - נותנים לו מכות".
יונה הוא בן הזקונים, אחרי שני אחים ואחות שגדולים ממנו. המשפחה עלתה ממרילנד בארצות הברית להתנחלות בית חורון כשהיה בן חצי שנה. בגן חובה יונה כבר היה על ריטלין, ומאז רק צרות.
אימו מרלין סיפרה: "באספת הורים בכיתה א' המורה אמרה לנו: 'יונה מנהיג, אבל יש לו נטייה להוביל את הילדים בכיוונים לא כל כך חיוביים'. במהלך משחק אמת או חובה, כשיונה היה בן תשע, כפה עליו נער בעייתי אחר, גדול ממנו, לעשות משהו פסול בעליל. השומר של בית חורון ראה את המעשה - ויונה סומן לתמיד.
"אנשים עוברים לצד השני של המדרכה. הסתכלו עליי ונגעלו. הרחיקו ממני חברים", סיפר יונה. "פתאום אני מוצא את עצמי בודד. אני נגד העולם, מול כל המבוגרים, מול כל הילדים, בלי חברים, בלי כלום. שם התחלתי לפתח את מנגנוני ההגנה נגד ההשפלה. הפכתי להיות משוגע, פיתחתי דפוסים של עצבים ואלימות. כל פעם שמישהו ניגש להשפיל אותי, הלכתי איתו מכות".
הוא התגלגל בין חמישה בתי ספר. הפעם הראשונה שנעצר על ידי שוטרים הייתה יום לאחר הבר מצווה. שכן התלונן להורים שיונה מקים רעש, אז הוא יצא לנקום. פנצ'ר קודם את הרכב של השכן והמשיך. אחרי גלגלים התחיל לתקוף גם בני אדם. בעקבות האלימות הוא נזרק משלוש פנימיות. לבית המעצר במגרש הרוסים בירושלים הגיע מהפנימייה הרביעית.
"נכנסתי שם לאיזשהו ריב עם אחד החניכים, הרגשתי שהוא משפיל אותי. הוא עקף אותי בתור לחדר אוכל", סיפר יונה על התקרית. "מי אתה שאתה תעקוף אותי? מאיפה האומץ? למה נראה לך? התחלתי להשליך עליו את כל החדר אוכל. תוך כדי שחברים תופסים אותי, אני זורק עליו מגשי אוכל וכיסאות ושולחנות וכל מה שבא ליד".
החברים והמדריכים עצרו אותו, אבל זמן קצר אחר כך מישהו טרח לגלות ליונה שהחניך ההוא קילל את אימא שלו. "לא עניין אותי כלום - רציתי לרצוח אותו. רצתי במדרגות, תפסתי לבנה והתחלתי להכות אותו פעם ועוד פעם. שלוליות של דם מסביבי, והבנתי שהגעתי לנקודת אל-חזור", סיפר. לאחר מכן, הוא נעצר בחשד לניסיון לרצח.
"אנחנו יושבים, חצר לא גדולה, מוקפת חומות, הכול בטון, אני זוכר. הכניסו אותו והוא מחייך", שיתף אנתוני, אביו של יונה. לדברי יונה, הסיבה לחיוך היא "הרצון להיות מספר אחת": "כל תיק שנפתח לי, הלכתי וספרתי אותו בגאווה. כל תיק שנפתח לי זה מוניטין".
יונה הגיע לכלא אופק אחרי שכמעט הרג את הנער בפנימייה. לא הייתה לו בעיה לשרוד בכלא, אבל היה לו יותר מזל משכל. סעיף האישום נגדו הורד, במקום ניסיון רצח, תקיפה בנסיבות מחמירות. שופטת נוער החליטה לתת לו סיכוי ושחררה אותו מהכלא אל חלופת מעצר.
כפר הנוער נירים ליד עכו, שממומן ומפוקח על ידי משרד הרווחה, הוא כפר ההזדמנות האחרונה. יונה הגיע לכאן עם כיפה גדולה של נחמן מאומן על ראשו הבעייתי. במשך שנה וחצי יונה עבר את כל מה שהמקום הטוב והמנוסה הזה יכול להציע ובסוף גם כפר נירים אמר - עד כאן. שלחו אותו הביתה כי כמו בכיתה א', יונה היה מנהיג השכבה, אבל בכיוונים לא טובים.
אחרי חודשיים בבית, יונה שוב תקף. נגח במישהו עד אובדן הכרה. שוב הוא נעצר ושוב, נגד כל הסיכויים, שופט מחליט לתת לו צ'אנס שאחרי הצ'אנס האחרון. גם יונה הבין את זה. הוא נשלח לחווה של כפר נירים ברמת הגולן. כדי להרוויח את הזכות להיות בחווה ולא בכלא צריך להגיע אליה ברגל. את יונה ליווה במסע פניאל קריצ'מן, אביו של לוחם השייטת שנפל, ניר קריצ'מן, אשר לזכרו הוקם כפר נירים. פניאל הוא כנראה האדם הראשון שהיה מסוגל לתת ליונה בראש מבלי לקבל נגיחה חזרה.
בסוף זה סיפור מעודד - המון אנשים טובים וגם מוסדות ורשויות המדינה עשו הכול כדי להציל נער אחד מעצמו. המדינה הרוויחה. יונה סיים מסלול בסיירת גבעתי ושם גם היה קצין, מפקד צוות. לאחר 7 באוקטובר נשלף מהסיירת ונקרא לפקד על פלוגה בגדוד רותם מכיוון שהמ"פ הקודם נפצע.
לפני חודש המ"פ יונה יצא מח'אן יונס לשלושה ימים כדי להתחתן עם יובל, סטודנטית להנדסת תוכנה. בשבוע שעבר יצא מהרצועה להפוגה ארוכה יותר, לארגן ולחזק את הפלוגה לקראת המשימות הבאות. הילד הרע שהיה מנודה על ידי יישוב שלם, הנער המסוכן שהנהיג כנופיות - הפך לקודקוד שכולם סומכים עליו. מ"פ לוחמני, אבל שקול וערכי. מפקד שחייליו ילכו אחריו באש ובמים.