בצל המלחמה, אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וחללי פעולות האיבה ייפתחו הערב (ראשון). 25,040 חללים נפלו במערכות ישראל, 716 מתוכם במלחמת חרבות ברזל. אליסף פרץ, אחיהם של סגן אוריאל פרץ ורס"ן אלירז פרץ זכרונם לברכה, שיתף את תחושתיו - בין האובדן הפרטי לשכול הלאומי.
בנה של כלת פרס ישראל מרים פרץ תיאר שהוא מתקשה להכיל את השבר הגדול ביום הזיכרון שיהיה שונה השנה, בצל המלחמה. פרץ סיפר על מאות המשפחות שהצטרפו למעגל השכול מאז 7 באוקטובר: "אנחנו נכנסים ליום הזיכרון, ליום הקדוש הזה, אחרי שהוכחנו שאנחנו יודעים להילחם כמו אחים ולמות כאחים - המשימה שלנו כאן היא גם לחיות כאחים".
"צריך להרים את הראש, להיות גאים בהם", אמר פרץ והוסיף על האופן שבו ראוי לדעתו לזכור את הנופלים: "אני בטוח שהם מסתכלים עלינו מלמעלה ואומרים לנו שהם רוצים שאנחנו נמשיך ונחייך. אז אנחנו נופלים וקמים, ושוב נופלים וקמים, אבל זוכרים אותם הכי טוב - כמו שהם היו רוצים - זוכרים אותם כמו שהם היו בחיים".
תא"ל משה שלי, לשעבר קצין הנדסה ראשי, הצטרף לדבריו של פרץ, וסיפר שלפני שבוע צפה בסירטון הקרב האחרון של בנו, מ"פ ביחידה 669 רס"ן בן שלי ז"ל שנפל בסוג'עייה בדצמבר האחרון. שלי תיאר את מה שחש כשצפה בסירטון שנשלף ממצלמת גוף של אחד מהלוחמים: "מזעזע לראות איך הם הולכים אל מותם בצורה שקולה, קרת רוח ומקצועית - המלחמה הזאת הוכיחה שהדור הזה יוצא מן הכלל - אין ביניהם פלגנות ולא מדון, ביחד כתף לכתף".
שלי ציין מה לדעתו יש ללמוד מהתנהלותם המופתית של לוחמי צה"ל: "אנחנו צריכים להיות ראויים לאופן שבו הם ביצעו את המשימה שלהם - אני מאוד מקווה שאנחנו כעם נדע לסגור את הפערים בתוך השורות אצלנו כדי שנהיה ראויים לכך".
פרץ סיפר על ההבדל שקיים לדעתו בין חווית השכול של אחים לזו של הורים: "כשאומרים משפחות שכולות מיד חושבים על הורים שאיבדו את בנם, אבל לאלו שאיבדו אחים יש סיפור אחר - היום יש חוק שמכיר בכך. דופקים על דלתות של אחים ואחיות שכולים". פרץ הוסיף שלאחים שכולים יש דרך אחרת להתמודד עם השכול: "להיות אחים שכולים זה אובדן של הצחוק שהיה והחברות שהייתה, אנחנו רוצים לספר על עליהם כדי שהשומעים יאהבו אותם קצת כמו שאנחנו אהבנו אותם".