198 ימים שנעמה לוי מוחזקת בשבי חמאס בעזה יחד עם חטופים וחטופות נוספים. לקראת חג הפסח אימא של נעמה, איילת השחר לוי, אמרה ל"מהדורה המוקדמת": "לא האמנתי שנגיע לרגע הזה ושנעמה לא תהיה בבית. זה קצת יותר ממה שאני יכולה לסבול כרגע".
"זה אולי דורש הסבר כי זה המצב, והילדה שלי עוד לא הוחזרה וצריך לסבול את זה, וצריך להמשיך להיאבק עם כל הנורא שבדבר, שבכלל נדרש מאבק מבחינתנו המשפחות", הסבירה לוי. על השאלה אם יש לה עוד כוח להיאבק לוי הסבירה כי "כשאני אומרת שאני לא יכולה לסבול את זה, אז זאת באמת הרגשה שכבר אין כוח אבל אז מגיע הכוח כי אין ברירה. הכוח מגיע כי יש אנשים מסביב ויש את נעמה שנמצאת שם".
המשפחה של לוי התארחה בסופ"ש האחרון במכינה "באר אורה", בה הייתה נעמה בשנה שעברה, במהלכו הקדישו בוגריה את פועלם לנעמה וליתר החטופים. "בוגרי המכינה, בה התארחנו אתמול, מצטרפים אלינו ונותנים לנו ורוח מחודשת וכוח להמשיך להילחם".
"זוהי יוזמה של המכינה הנוכחית והבוגרים של שנה שעברה. יחד עם ראש המכינה עלינו לתצפית, לשם הם נוהגים לעלות. שם הרימו שלט גדול, וכתובת אבנים. התכנית היא לפרק אותה יחד עם האבנים האלה כשנעמה חוזרת", הסבירה. "אני מנסה להיות עם התמונות האלה בראש – שהיא מטפסת איתנו ועם כולם ומפרקים את האבנים האלה ששמו שם עם השם שלה".
ראש המכינה שארגנה את הפעילות לכבודה של נעמה אמר: "המסר שלנו ומה שאנחנו רוצים שיוצא משבוע הבוגרים הזה הוא מסר אחד ברור ופשוט – אל תשכחו, תהיו איתנו, תלוו אותנו, את משפחת לוי ואת כל משפחות החטופים והחטופות שעדיין לא נמצאים איתנו ולא חוגגים איתנו את החג הזה".
על כך שקבינט המלחמה לא התכנס בשבועיים האחרונים אמרה לוי כי "זה מרתיח, אפשר להשתגע שכל הזמן הזה חלף ועדיין לא התכנסו לדון בנושא הזה". לוי אמרה שהיא לא יכולה לקבל שום הסבר למצב הזה אלא אם היו מפגשים חשאיים שלא התפרסמו. "מבחינתי זה המשך של גרירת הרגליים שעד עכשיו קורת כאשר השבת החטופים צריכה להיות הדבר הראשון שבו עוסקים. זה מה שצריך לטפל בו".