שליו גולן, לוחם סיירת חרוב בן 21, התנדב להילחם כנגביסט חוד במהלך הלחימה ברצועה. בעת התקלות עם מחבלים, הציל שליו את חברו מפגיעה, אך נפצע בעצמו בראשו ממכת הדף חזקה. לפני שפונה לבית החולים, לקח איתו הלוחם את רובה הקלאצ'ניקוב של המחבל שפגע בו.
שליו עצור כבר שבעה שבועות, עד תום ההליכים באשמת הוצאת אמל"ח מהצבא וביזה. המשטרה הצבאית הגיעה לחדרו ומצאה את הנשק תלוי ליד הקסדה שלו, יחד עם מספר רימוני הלם. אמו של שליו טוענת כי הוא אינו מסוכן לציבור וכי שלילת חירותו אינה מוצדקת. היא מדגישה את נסיבות המקרה, את פציעתו הקשה ואת התנדבותו להילחם בעזה. שליו סובל מזעזוע מוח קשה ומכאבי ראש חזקים. הוא החל שיקום טרם נעצר, אך כעת מצבו הנפשי הולך ומדרדר.
"זאת הקסדה שחבש כשנורה בראשו", אמרה אימו בשיחה עם N12. "תביני איזה נס היה לו, אבל מצד שני הוא נפגע ממכת הדף חזקה שגרמה לו לזעזוע מוח קשה - שגורם לו גם עכשיו לכאבי ראש איומים". האם מתארת את גבורת בנה שהתנהל בשדה הקרב באופן ראוי לציון: "אחרי שהמחבל פגע בראשו, שליו התעלף. לאחר מכן הוא התעורר, ומיד המשיך לתת מכת אש. לאחר שחיסל את המחבל שירה בו וכמעט הרג את חברו, הוא לקח לו את הקלאצ'ניקוב ושמר אצלו למזכרת".
האם פירטה על מצבו הנפשי הפריך של בנה בעת שהוא עצור, אחרי הטראומה שעבר בשדה הקרב: "שליו במצב נפשי לא טוב בעקבות הלחימה בעזה וזקוק להמשך שיקום נפשי וגופני דחוף. כל יום במעצר מחמיר את מצבו. הכל נמרח, הגיעו אליו קב"ן ופסיכיאטר לכלא. הפסיכיאטר הוריד לו את הפרופיל ל-21 ונתן לו כדורים פסיכיאטרים".
האם מדגישה את תזמון המעצר הבעייתי, בעת שבנה הלוחם נדרש שטיפולים דחופים ולסיוע: "אתמול היה לו התקף חרדה קשה. אנחנו והוא לא טוענים שלא נעשתה טעות מצידו, ואם הוא צריך להיענש - תמיד יהיה זמן לזה, אבל טיפול נפשי אסור לדחות". לפני כחודש ערער גולן באמצעות עו''ד עדי קידר, אך השופטת דחתה את הערעור וביקשה תזכיר לדיון הבא. עד היום טרם מונה לו קצין מבחן.
אימו של גולן תמהה על ההחלטה לעצור בכליאה רגילה, על אף שהוא אינו מסוכן לציבור: "אנחנו מבקשים להבין מדוע שליו עצור עד תום ההליכים על אף שאין מסוכנות מצידו, אין באישומים כוונה פלילית, ואין לו עבר פלילי, להיפך. מה הדחיפות להשאיר חייל שחייב טיפול נפשי ופיזי במעצר רגיל? למה מקשים כל כך בחלופת מעצר?".
בית המשפט יצטרך להכריע האם שליו צריך להישאר במעצר עד תום ההליכים, או שמא ניתן לשחררו לחלופת מעצר תוך קבלת טיפול נפשי מתאים. המקרה מעלה שאלות קשות בנוגע ליחס החברה הישראלית לחיילים גיבורים שסובלים מפציעות נפשיות. האם שליו צריך להיות נידון כעבריין גרידא, או גם כלוחם השב משדה הקרב, טעה בשיקול דעתו זקוק לטיפול ותמיכה?
מדובר צה"ל נמסרה תגובה: "החייל מקבל מעטפת רפואית הכוללת התייחסות למצבו הרפואי והנפשי, נפגש מספר פעמים עם גורמי המקצוע ומקבל טיפול בהתאם לצרכיו. כנגד החייל הוגש כתב אישום בגין הוצאת אמל"ח והוא מצוי במעצר בהתאם להחלטת בית הדין הצבאי".