מיכל לובנוב, בת 28 מאשקלון, נשואה לאלכס לובנוב שנחטף לרצועת עזה בידי מחבלי חמאס לפני 100 יום. "אלכס עבד במסיבה ברעים ונחטף משם. הוא יצא לפרנס את המשפחה ונחטף. יש לנו ילד בן שנתיים, קוראים לו טום, ואנחנו מצפים לעוד ילד – אני בחודש השביעי להיריון", אומרת מיכל בכאב על בעלה אלכס, שניהל את הבר בפסטיבל נובה ונחטף לעזה.
"התחושות שלי קשות, אני מרגישה שאני חיה את 7 באוקטובר כל יום מחדש", ממשיכה מיכל לתאר. "אלה לילות בלי שינה, ואני אוכלת רק כדי לשרוד. אנחנו נורא מתגעגעים לאלכס. טום הקטן מחפש את אבא שלו כל הזמן, הוא לא מבין את הסיטואציה, אבל הוא מרגיש בחיסרון שלו, הוא אומר 'איפה אבא' כל הזמן ואני מסבירה לו שאבא אוהב אותו ושהכול יהיה בסדר ושהוא יראה את אבא שלו – וזה המעט שילד בן שנתיים יכול להבין".
"לא פשוט פיזית ונפשית להיות בהיריון מתקדם במצב כזה", אומרת מיכל. "אני מקווה מאוד שאלכס יחזור בזמן ללידה. אלכס הוא אזרח רוסיה, ואנחנו פונים לכל העולם כדי שיעזרו לנו במאמצים לשחרר אותו. ההורים שלו טסים למשלחות, אני ואחיו של אלכס פועלים בארץ ועושים כל מה שאפשר כדי להחזיר אותו הביתה, נפגשנו עם שרים ואנחנו נלחמים להשבתו".
"לא קיבלנו אות חיים"
"אלכס הוא אדם של חופש, אדם של טבע", מתארת מיכל את בעלה. "הוא גולש, הוא נמצא בקהילת הג'יפים הארצית והמקום האהוב עליו לטייל בו הוא עוטף עזה, שמשם הוא נחטף. הוא אוהב לקחת את הבן שלו לטיולים בכל שבת, זה אחד התחביבים הגדולים שלהם. הוא מתנדב בארגון ידידים, הוא אדם שתמיד אוהב לעזור לכולם".
מיכל מזהירה שגם מצבו הפיזי של אלכס עלול להיות לא טוב. "לאלכס יש חיידק ברגל שהוא סובל ממנו, ואם הוא לא מקבל את התרופות אז הרגל שלו לא מתפקדת, ואני פוחדת שהמצב הבריאותי שלו הידרדר. גם לא קיבלנו אות חיים מאלכס מהחטופים שחזרו, אז זה מאוד מקשה עלינו, כי אנחנו לא יודעים מה מצבו".
"אני חוששת מאוד, כי לצערי בכל פעם שעולות שיחות על עסקאות חטופים, תמיד יש קִטלוג ואף פעם הקטגוריה של אלכס לא עולה, ואני נורא חוששת שהוא יהיה האחרון שישוחרר. צריך להחזיר את כולם", מתריעה מיכל. "אני נלחמת שהעסקה תכלול את כל החטופים ולא תהיה לפי קטגוריות. אני לא חושבת שהגברים סובלים פחות, הגברים סובלים באותה מידה, ויש להם משפחות – גם הם ילדים של ההורים שלהם. אני חושבת שצריך להחזיר אותם בכל מחיר".
"ההיריון והילד מחזיקים אותי"
"מאוד קשה לי", מתארת מיכל את מצבה המורכב. "הפכתי להיות אדם נורא עצוב. ההיריון הוא הדבר שמחזיק אותי חזקה, בזכות ההיריון ובזכות הילד שלי. אני יודעת שאלכס צריך אותי חזקה, אני לא מאחלת לשום אישה בעולם לחוות היריון שמלווה באסון כזה גדול".
"לא קיבלנו אות חיים, לא ראו את אלכס ולא שמעו ממנו. הוא היה מוגדר נעדר במשך 18 יום, ואז באו להגיד לנו שהוא נחטף חי לעזה, גורמי צבא אמרו לנו את זה. הקצינים שמלווים אותנו נמצאים איתנו בקשר שוטף, כל הזמן, אבל אין להם מידע חדש על מצבו של אלכס", אומרת מיכל. "אנחנו תושבי אשקלון ומרגישים כאן היטב את הלחימה, ודווקא בגלל זה, אני נורא חרדה מההשפעה של הלחימה על החטופים שלנו שם. לכן אני חושבת שצריך קודם כול להחזיר את החטופים ואחרי זה למוטט את חמאס, כי לחטופים אין זמן".
"אני פועלת המון כדי להעלות את המודעות לזה שאלכס עדיין בשבי יחד עם שאר החטופים. ככל שעובר הזמן, אני מתקרבת ללידה וזה נהיה כבר קשה פיזית", משתפת מיכל. "יש געגוע גדול ואני צריכה את אלכס בבית. הילד שלו וההורים שלו צריכים אותו בבית. הוא היה עמוד התווך של המשפחה וכולנו צריכים אותו כאן. התחושות קשות, אני מדחיקה כל הזמן את מה שהוא חווה שם, כי אני מפחדת ליפול לתחושות איומות בעצמי. אז אני כל הזמן רוצה לקוות שהוא בסדר, שהוא אוכל, שהוא שותה ושדואגים לו. אני מקווה שהוא לא לבד, שהוא ביחד עם מישהו ושהם יכולים לחזק זה את זה".
"אל תעזבו אותנו במאבק הזה"
מיכל חוזרת ליום ששינה את חייה, 7 באוקטובר: "זה התחיל ברקטות ב-6:30 בבוקר. אנחנו גרים באשקלון, אז ישר נכנסנו לממ"ד והתחלתי להתקשר אליו. בהתחלה השיחות שלנו היה רגועות, הוא אמר לי שיש ירי ושהם מסתגרים בגלל האזעקות. בשיחה הבאה הוא אמר שהם מקפלים הכול ושהוא יוצא הביתה".
"לקראת השעה 9 הייתה השיחה האחרונה שלנו", משחזרת מיכל. "הוא אמר לי שהוא ברח ליער ושהוא מסתתר כי הוא שומע ירי ושהכול בסדר, שאני לא אדאג ושהוא ידבר איתי. זו הייתה השיחה האחרונה שלנו. ברגע שהוא הפסיק לענות הבנתי שקרה לו משהו. ב-24 השעות הראשונות הייתי בטוחה שהוא מסתתר והאמנתי שהוא פשוט יופיע, כי נורא מתאים לו לשרוד. אבל ככל שעברו הימים הבנתי שנקבל את הבשורה הקשה מכול, או שיודיעו שהוא נחטף, ורק אחרי 18 יום אמרו לי שהוא חטוף בוודאות. 18 הימים האלה היו כמו נצח".
"אני מצפה מעם ישראל שלא יעזוב אותנו במאבק הזה, כי היום זה אנחנו ומחר זה מישהו אחר", מתריעה מיכל. "אני יודעת בוודאות שאלכס היה עושה הכול בשביל החטופים, אז אני מצפה מעם ישראל שיעשה הכול בשבילנו".