הרבה אנשים חזרו השבוע לעוטף, ובין היתר גם לקיבוץ סעד, אבל יוכבד גולד היא כנראה היחידה מהמפונים שכבר עברה את גיל 100. הדבר הראשון שעשתה יוכבד כשחזרה הביתה היה לבדוק איך שרדו העציצים שלה בלעדיה חמישה חודשים. גולד נולדה ב-1923 בגרמניה, בת למשפחת רבנים מכובדת.
כשהייתה נערה התגנבה גולד מהבית לאירוע יוצא דופן בעיר - אולימפיאדת ברלין 1936. "הייתי ילדה סקרנית", היא מספרת, "הלכתי לראות איך היטלר עבר באוטו וצעק 'הייל היטלר', וניגשו אליי כדי שאגיש לו פרחים, כי חשבו שאני נוצרייה". גולד סירבה, ומודה כי חשה פחד: "שאני, יהודייה, אתן להיטלר פרחים? לא הסכמתי. ראיתי אותו בעיניים - פחדנו קצת".
שנתיים אחר כך, כשמלאו לה 15 שנה, ברחה גולד מהנאצים ועלתה לארץ. היא הכירה את שמואל והשניים ירדו דרומה מיד לאחר קום המדינה לייסד את הקיבוץ. הגאווה הגדולה ביותר של יוכבד זו המשפחה שהקימה: חמישה ילדים, 30 נכדים, 70 נינים ושלושה ריבעים. בקיץ חגגה יום הולדת 100 כשהיא מוקפת בכולם. "100 זה דבר גדול" נכתב על החולצות שהכינו לכל בני המשפחה הענקית.
ומה הסוד שלה? "יקית", אומרת בתה חנוש שנון, "צריך כל דבר במקום בדיוק". עוד מוסיפה שנון שבעצם "אולי העובדה שהיא לא מוותרת על שום תפילה, או התמיכה שהיא מקבלת מהקיבוץ והמשפחה שהיא מאוד אוהבת", זה הסוד.
ב-7 באוקטובר לא הצליחו המחבלים לחדור לקיבוץ, כיתת הכוננות הדפה אותם בסיוע טנק בודד שהגיע משום מקום. 30 שעות ישבה יוכבד בממ"ד יחד עם בנה עד שפונתה למקום בטוח. "הכי גרוע זה הפרצוף שלה שעומד לי לנגד העיניים", אומרת הבת חנוש. "כשבאתי להגיד לה שאנחנו צריכים לנסוע, שהצבא לא מרשה להישאר באזור. היא ממש החווירה, רעדה ולא הצליחה לדבר.
שמונה עשורים אחרי שנמלטה מאימת הנאצים בגרמניה נאלצה להימלט שוב מביתה בגלל החמאס. היא פונתה לים המלח עם הקיבוץ שלה. סיפורי הזוועות מאותה השבת, כמו הטלטלה ביציאה מהשגרה, לא הקלו על השהות שם. הבת חנוש מספרת כי אימה הייתה בטוחה שהבית שלה נשרף ובגלל זה הם לא חוזרים. "היה לה טוב בים המלח אבל היא אמרה לי, 'אני לא מוכנה למות במלון, אתם תביאו אותי הנה ואם אני אמות, אני אמות פה'", אמרה.
השבוע חזרה מהגלות לסעד, לקיבוץ שהיא כל כך אוהבת, לבית שבו היא גרה כבר יותר מ-70 שנה. למודת סבבים ומלחמות, פינויים והבטחות לרגיעה. היא לא חששה לחזור, ומעידה כי מרגישה בטוחה. יותר מכול מקווה יוכבד שהזוועות של השבת השחורה לא יחזרו לעולם: "אני מקווה שזה לא יהיה עוד פעם אנחנו ממש מול עזה, נקווה שיהיה שקט, שיהיה טוב".