הכנס הראשון של השדולה למען החטופים בהשתתפות חטופים ששוחררו, משפחות חטופים, חברי כנסת, שגרירים ועוד מתקיים הבוקר (שני) בכנסת לדיון ראשון. הדיון נפתח בדקת דומייה לזכר החטופים שנרצחו בשבי החמאס, ובאולם נשמר כיסא ריק ועליו הכיתוב "עד שכולם ישובו הביתה". השדולה, שהוקמה בידי חברי הכנסת בועז ביסמוט מהליכוד ושלי מירון מיש עתיד, דנה על מצב החטופים ועל המאמצים לשחרר את 136 שנותרו בשבי חמאס - בדיון אמוציונלי מאוד, שכלל עדויות קשות על מה שעבר על החטופים ששוחררו ועל הקושי של קרובי המשפחה שמחכים לאהוביהם שעדיין בעזה.
"בכל מקום מסתכלים עליי עדיין בתור החטופה"
אביבה (אדריאן) סיגל, שחזרה משבי החמאס ובעלה קית' עדיין חטוף, סיפרה שהייתה עדה לכך שמחבל נגע בחטופה: "החיים שלי השתנו מקצה לקצה. בכל מקום שבו אני הולכת מסתכלים עליי בתור החטופה. עברתי בעזה 51 יום של גיהינום, של השפלות והבעל שלי עדיין שם ממשיך לעבור את זה ואני לא יכולה לעשות את זה. אני מרגישה שאני נחנקת, אני לא ישנה בלילות".
"אני רוצה לעזור לחטופים להיות מספיק חזקים, חזרתי הביתה ומצאתי את הבנות שלי חצי מהגודל כי הן לא אכלו", סיפרה אביבה - ועברה לספר על אירוע קשה שחוותה בשבי: "אני רוצה להגיד לכם שלחטופים הרבה יותר נורא מאיתנו. הם נמצאים שם בחושך, בלי תרופות שהם צריכים לקבל. באחד הימים בשבי פגשתי חטופה. אני אגיד מילים לא יפות: הבן זונה הזה נגע בה ולא נתן לי אפילו לחבק אותה אחרי שזה קרה. כשהיא סיפרה לי אמרתי לה שאני מצטערת אבל קשה לי לשמוע את זה. היה עוד מקרה שהגיעה חטופה שהם חשבו שהיא קצינה בצבא והם פשוט עינו אותה לידי. אני הייתי עדה לזה". היא סיכמה את עדותה בשאלה לנוכחים: "אני רוצה לשאול אתכם איך אני אמורה להתמודד עם כל זה?" - לאחר דבריה נשמעו באולם מחיאות כפיים.
"האמנו כל התקופה שהיינו שם שהעם שלנו יעשה את הכול ויצעק את הצעקה כדי שהממשלה תגיע להסכם"
גבריאלה ליימברג, שנחטפה עם ביתה מיאה בת ה-17 מקיבוץ ניר יצחק, סיפרה על קרובי המשפחה שעדיין נמצא בעזה. "ב-7 באוקטובר נחטפתי יחד עם בתי מיאה, אחותי קלרה, אחי פרננדו ולואיס בן הזוג של קלרה. חזרנו משבי החמאס בפעימה החמישית: אני, קלרה ומיאה. פרננדו אח שלי ולואיס נשארים בשבי ובתופת".
"היום פרננדו חוגג יום הולדת 61", הוסיפה, "עצוב מאוד שהוא נמצא במקום הכי נורא שאפשר. אני רוצה להגיד לו שאנחנו אוהבים אותו, אנחנו מתגעגעים אליו מאוד. אני מקווה מאוד שפרננדו ולואיס יחד ושהם מצליחים לחזק אחד את השני. שיהיו חזקים ויחזיקו מעמד. אנחנו באמת האמנו כל התקופה שהיינו שם שהעם שלנו יעשה את הכול ויצעק את הצעקה כדי שהממשלה תגיע להסכם שחרור של כל החטופים. המשימה עוד לא הושלמה: יש עוד 136 חטופים שנמצאים במקום הכי נורא שאפשר. אני יכולה להעיד על זה. הם מחכים לחזור הביתה". גבריאלה ליימברג סיכמה את דבריה בפנייה: "ראש הממשלה ביבי נתניהו אני רוצה להאמין שעושים את הכל כדי להחזיר את החטופים. אין זמן, צריך להגיע לעסקה עכשיו".
"אסור לנו להיות חולייה חלשה שמחלישה את המדינה, אנחנו בקונפליקט"
אשלי וקסמן בקשי, קרובת משפחתה של החטופה אגם ברגר, אמרה בדיון: "לא אכפת לי שימצאו את סינוואר - אכפת לי שאגם תגיע הביתה. עליתי לארץ מקנדה כי רציתי שלארבעת הילדים שלי יהיו חיים בטוחים. אני רוצה לדעת שהמדינה תגן עליהם ולא שהילדים שלי יצטרכו להגן על המדינה. הדרך היחידה לאחד את העם הזה היא להחזיר את החטופים. בכל השאר נטפל אחר כך".
באולם הייתה גם ליאורה, אימה של נועה ארגמני, שמתמודדת עם מחלה קשה, וגם ירון אור, אביו של אבינתן, בן זוגה של נועה, שסיפר: "אנחנו חרדים על הגורל שלהם ודוחקים החוצה מחשבות מפחידות. ליאורה נלחמת על חייה ומצפה ומקווה לראות את נועה עוד בחייה". אחותה של ליאורה דיברה בשמה: "שעון החול שלנו אוזל משני הצדדים. בבקשה תחזירו את נועה הביתה, היא צריכה לראות את אימא שלה, לפחות שעה".
ירון אור המשיך ואמר: "היקרים שלנו נחטפו במטרה להחליש את המדינה במאבק שלה. ברור לכל בר דעת: אסור לנו להיות חולייה חלשה שמחלישה את המדינה. אנחנו בקונפליקט: רוצים להחזיר את כל החטופים ומצד שני לא יכולים להשאיר מפלצת בדרום שתאיים על מדינת ישראל. אנחנו חוששים שהפוגה תהיה מנוצלת להעברת החטופים מהצפון לדרום ומהדרום אולי החוצה. אם הם יועברו החוצה זה יהיה אסון בשבילנו. לגבי החלוקה לקטגוריות של גברים ונשים: זה מסוכן. אלה שיישארו מאחור לא תהיה אפשרות לשחרר אותם חוץ מבתנאים בלתי סבירים".
סיגי כהן, אימא של אליה כהן שנחטף מהמסיבה "נובה" ברעים, סיפרה בדמעות לחברי הכנסת: "אליה נפצע מהירי ונחטף לעזה. מאותו רגע אין לי מושג מה קורה עם הבן שלי 95 יום. אף אחד מהשבים לא ראה אותו. אף אחד לא יודע מה קורה איתו. די כבר, באמת שאי אפשר יותר. מספיק עם זה אנחנו חייבים לדעת. לפחות שהצלב האדום ייכנס ויבדוק מה קורה איתו. הוא עבר התקף אפילפסיה בעבר, זה לא נורמלי - אף אחד לא מדבר על הגברים שנמצאים שם! לא רק הנשים, לא רק הילדים. כולם פשוט כולם".
חיים הימן, אבא של ענבר הימן ז"ל שנרצחה וגופתה חטופה ברצועת עזה אמר: "בהתחלה היו לנו שאיפות ותקוות גדולות שענבר תחזור בחיים. כעת אנחנו רק רוצים שהיא תחזור ונוכל לקבור אותה בקבר ישראל. מדינת ישראל מחויבת להחזיר את כולם, גם את הנרצחים שנמצאים בשבי".