בעוד 3 חודשים תגשים דריה דוקטורי את החלום. ילדת פלא ה-בת 19 תקבל באוניברסיטה העברית בירושלים את התואר הראשון שלה במדעי החיים, 50 שנים בדיוק אחרי סבא מנשה. אמש (שבת) שוחחה דריה עם חדשות 12 על הלימוד הביתי, המשפחה - והאירוע הטראומטי שחוותה.
עוד לא הספיקה להגיד "שלום כיתה א'" - וכבר אמרה להתראות
אם מבקרים בחצרו של סבא מנשה, אי אפשר ללכת צעד מבלי קבל הרצאה. בחצר הזו הוא מגדל שסק, לימונים ואפילו זיתים - אך זו גם הייתה החממה שבה גדלה דריה. היא נולדה למיכל, אם יחידנית, מתרומת זרע - והיא כל עולמה. הן עברו להתגורר עם הוריה של מיכל מאז ועד היום. "ראינו כבר בגיל 3 שהדיבור שלה כ"כ מפותח", סיפר מנשה. "בגיל 4 היא כבר ידעה לדבר עברית פרפקט ובגיל 4 וחצי היא התחילה ללמוד אנגלית".
כשדריה הייתה בת 6, דווקא היה ניסיון לשלוח אותה לבית ספר רגיל, אבל היא עוד לא הספיקה להגיד "שלום כיתה א'" - וכבר אמרה להתראות. "אחרי שלושה שבועות הילדה אמרה שהיא לא הולכת לבית ספר - אין לה מה לעשות שם", נזכר מנשה. סבה של דריה היה בעצמו מורה עשרות שנים ומנהל בית ספר, אך כשהבין שהילדה היא מיוחדת - החליט ללמד אותה בבית.
הברק לא מכה פעמיים, אבל אצל הדוקטורים יש עוד אחד מבריק: האח הקטן, שמרי, גם הוא תוצר של חינוך ביתי - רק בן 14, כוכב שחמט וכבר לומד באוניברסיטה הפתוחה אלגברה ליניארית, מבוא למדעי המחשב ושפת ג'אווה. "הילדים כל הזמן בבית, אז אנחנו רוצים להנגיש להם כמה שיותר מידע מכל מה שאנחנו עושים", סיפרה מיכל, אימא של דריה ושמרי. "אז כשדריה התחילה לקרוא, התחלנו להדביק שמות, מילים ואותיות על החפצים בבית, ואותו דבר עשינו באנגלית - הילדים כל הזמן היו בלמידה".
התופעה הזו של חינוך ביתי הכפילה את עצמה בשנים האחרונות, אבל עדיין מדובר בעניין שולי, בסך הכול כ-2,500 ילדים. ולגבי חוק חינוך חובה - כל כמה חודשים מפקחת של משרד החינוך מבקרת ומוודאת שהכול כשורה. "מדובר ב-20 שנה שאנחנו ישנים ואוכלים ביחד", שיתפה מיכל. "נכון, ויתרתי על עצמי, אבל זאת התוצרת, זאת העבודה - אני מאוד גאה".
"מי שאני זה הבית שלי"
בגיל 15, לראשונה בחייה, דריה יצאה ללמוד מחוץ לבית. היא ניסתה להתרחק קצת מהחממה - וללמוד באוניברסיטה. "אימא מאוד חששה, היא ראתה אל מולה ילדה תמימה שלא קוראת את הקודים החברתיים אז היא הייתה מורידה אותי בכניסה ומחכה לי", סיפרה דריה. "לפעמים היא אפילו הייתה באה בהפסקות והיינו אוכלות ביחד, ככה שבשנה הראשונה הייתי די מופרדת משאר בני המחזור שלי". עם זאת, אמרה דריה כי היא דווקא רצתה להשתלב ולחוות את החוויה הסטודנטיאלית במאת האחוזים.
המפגש הזה בגיל צעיר, היישר מהחיבוק החם של הבית עם העולם שבחוץ - הותיר צלקות. דריה שיתפה באומץ: "באתי עם הכוונות התמימות שלי ללמוד, לדעת, להתפתח - ופגשתי באדם הלא נכון. הוא ראה בי דברים אחרים לגמרי ממה שהתכוונתי לשדר וניצל את התמימות שלי לטובת רצונותיו האישיים. כשאתה בא מרקע כ"כ מוגן ובועתי, באמונה שלמה שכל האנשים טובים - אתה מבין בסוף שזה לא ככה בפועל. אני גאה להגיד היום שזה מאחוריי".
השבוע דריה עשתה היסטוריה: הסטודנטית הצעירה ביותר אי פעם להתקבל למסלול הישיר לדוקטורט במדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. לדעתה, הלימוד בבית, בסביבה של סבא ואימא - תרם להצלחתה האקדמית. "ההצלחה שלי היום תלויה באופן ישיר במי שאני - ומי שאני זה הבית שלי", אמרה דריה.