משפחות החטופים חסמו היום (שישי) את נתיבי איילון - במחאה על אי השבתם של יקיריהן משבי חמאס. נציגי המשפחות הגיעו לכביש, והניחו עליו "שולחן שבת" עם כמה כיסאות ריקים. במקביל, נראה עשן מיתמר ממדורה שהודלקה בצד הכביש. זאת, על רקע השיחות לעסקה חדשה בפריז, שמתקיימת בשעה זו.

סביב השולחן יושבים בני המשפחות: קלדרון, מצגר, מונדר, פלטי-קציר ואור, והם מלווים בפעילים למען שחרור החטופים. במקום הוצבו שלטים ועליהם הכיתוב: "מה אם זאת הייתה המשפחה שלך? זו לא שבת בלעדיהם"; "רק מאבק יחזיר את החטופים".

מחאת משפחות החטופים באיילון
מחאת משפחות החטופים באיילון, היום

איילה מצגר, כלתו של יורם מצגר שחטוף בעזה, הבהירה: " אנחנו פה כדי להזכיר לעם ישראל ששום דבר עוד לא נגמר ושום דבר לא עבר ולא חזרנו לשגרה. אנחנו סוחבים פצע כבר 140 ימים. לא תהיה חזרה לשגרה עד שהאנשים האלה יחזרו הביתה, ולא בארונות, אנחנו רוצים אותם חיים. אנחנו רוצים שנתניהו יעשה הכול וינצל כל הזדמנות כדי להחזיר אותם אלינו".

שחר, אחיין של החטוף אברהם מונדר, הצטרף: "הממשלה לא עושה את כל המאמצים בשביל למצות את כל האפשרויות. אני לא רואה שיש כאן רצון אמיתי להחזיר אותם ובינתיים אנשים סובלים והמשפחות סובלות".

"אין ניצחון בלי החזרת החטופים והזמן של החטופים בשבי נגמר", אמרו המשפחות. "אם לא תהיה עסקה עכשיו נקבל חזרה 134 גופות. נתניהו הפקיר אותם ב-7 באוקטובר, והוא חייב להתעלות מעל לכל שיקול פוליטי, להתעלם מסמוטריץ' ובן גביר - ולמלא את חובתו המוסרית להחזיר אותם הביתה. אם לא תהיה עסקה עכשיו זה הזמן של כל מי שרוצה את החטופים בבית להצטרף אלינו ולשבש את המדינה. רק מאבק יחזיר את החטופים".

מחאת משפחות החטופים באיילון
נציגי המשפחות על איילון עם דגלי ישראל ושלטים
מחאת משפחות החטופים באיילון (צילום: עמיר טרקל)
מחאת משפחות החטופים באיילון | צילום: עמיר טרקל

בתום המחאה גילו המשפחות שקיבלו דוחות חניה. איילה מצגר זעקה: "סמוטריץ', קיבינימט אתה מקבל עוד כסף ממני אחרי שגנבת את הקופה של המדינה. שקל עוד לא הגיע למטה המשפחות". 

בשעות הקרובות צפויה לצאת לדרך הפסגה בפריז - בניסיונות להשיג עסקה חדשה עם חמאס. ישתתפו בצד הישראלי: ראש המוסד דדי ברנע, ראש השב"כ רונן בר, אלוף במיל' ניצן אלון ויועצו המדיני של רה"מ אופיר פלק.
בצד הקטרי ישתתף ראש ממשלת קטר אלת'אני - ובצד האמריקני ראש ה-CIA ויליאם ברנס.

מטרת הפסגה היא יצירת מתווה כללי מוסכם ו"ניקוי" הסוגיות שלא קשורות למתווה (בלי לקבוע רשמית את סוגיית המפתחות וסוגיית ימי ההפוגה - קרי שתי הסוגיות הדרמטיות). גורם ישראלי: "יש סיבה לאופטימיות אבל גם אם יהיה מתווה כללי ראשוני - המשא ומתן יהיה מפרך. זה ייקח זמן".