יזהר ליפשיץ, בנו של עודד ליפשיץ החטוף בעזה, התייחס ב"חמש עם ירון אברהם" להקלטות של נתניהו מהפגישה עם משפחות החטופים שנחשפו בחדשות 12, שבהן תקף רה"מ את קטאר. "התרשמתי שהוא ענה בצורה טבעית, זה מה שהוא רצה להגיד. אני לא חושב שמישהו שחשב שהשיחה הזו בדרג סודי ביותר, גם מהקבינט מדליפים", אמר. "אני חושב שראש הממשלה לא 'פלט' את זה, הוא לא מסתיר שהוא רוצה שילחצו על קטאר".
"זו לא הייתה פגישה ראשונה שלי איתו, הפעם הייתה פגישה אינטימית יותר", מספר ליפשיץ. "הוא (נתניהו) שומע ומקשיב ואומר שהוא עושה כל מה שהוא יכול, ובפגישה אנחנו שוטחים לפניו את הקשיים שיש לנו ואת הכאב, שואלים למה לא עושים מצור ולמה לא לוחצים יותר על ארה"ב ועל קטאר. אם הוא יודע שמדליפים, הוא לא יכול להגיד משהו שהוא לא רוצה שייצא, אני חושב שהפגישה הייתה אינטימית ושאנשים הצליחו להוציא את מה שהם מרגישים".
"לגבי התרופות, אנחנו בציפיות מ-7 באוקטובר", אומר יזהר. "אנחנו מצפים שהצלב האדום יכניס את התרופות ומצפים שילחצו עליהם. גם ראש הממשלה אמר בפגישה 'בתוך כמה ימים'. אם תהיה הצלחה, יהיו לה אבות רבים".
מה התרופות שאבא צריך?
"אני חושב שאף אחד לא יודע. אם יש פצע מזוהם, אז האלרגיות שלו הן הדאגה הקטנה. אנחנו רוצים לדעת אם הוא חי או חלילה מת, ואם הוא חי – מה מצבו. לחץ הדם שלו יורד ועולה, הוא צריך משאפים ותרופות של אנשים מבוגרים".
"הנוח'בות 'הגנו' עליה"
יזהר מדבר על הריאיון ששודר אתמול (רביעי) במהדורה המרכזית עם עדינה משה, ששוחררה מהשבי בפעימה הראשונה שבה סיפרה על אימו יוכבד ליפשיץ, שהייתה איתה בשבי ושוחררה גם היא. "הלכנו כחמש שעות ביום הראשון שחטפו אותנו", סיפרה עדינה. "יוכ'קה (יוכבד) הייתה לפניי, והיה לה נורא קשה. גררתי אותה עד שהגענו".
"אימא זכרה שעדינה עזרה לה. ראיתי את הריאיון שלוש פעמים, זה מטלטל", אומר יזהר ומספר על מצבה של אימו לאחר שחרורה מהשבי. "לאימא שלי יש תקופות טובות יותר וטובות פחות, שבהן היא מתפרקת. אבל היא לא הייתה בשבי כל כך הרבה ימים כמו עדינה", הוא אומר על אימו ששוחררה ב-24 באוקטובר. "עכשיו תאר לך מה קורה לאלה שעדיין בשבי, אלה שלא נמצאים כבר במנהרות, אלא בצעדות המוות האלה, כי הם מנסים למצוא מקום אחר כי הטנקים מעליהם והקנים תכף מגיעים לסינוואר. הם צריכים לברוח מכל המקומות האלה".
"עדינה תיארה איך היא נותנת לה יד ואיך היא סוחבת אותה חמישה ק"מ", חוזר יזהר לעדותה של עדינה משה ליעל אודם. "אימא בת 85. את אימא שלי הובילו על אופנוע בשכיבה ולקחו ממנה את התכשיטים והמשקפיים והנוח'בות 'הגנו' עליה מההמון שניסה להכות אותה, וגם הצליח. הם הלכו חמישה ק"מ וחיו בלחות הזאת ובפחד הזה ובחוסר ידיעה".
יזהר ליפשיץ חוזר לאביו ולשאר החטופים: "בתוך הכלובים האלה, במנוסה של סינוואר, יש אנשים שעוברים את כל ההתעללויות ואזל להם הזמן. חשוב להגיד שיש פחת חטופים תמידי. אלה שחלשים יירו בהם אולי בקצה המנהרה, אלה שחזקים, השומרים אולי נבהלו וירו בהם. יש טעויות. ירדו כבר עשרות חטופים".
"הייתי בטוח שהוא מת"
"אבא שלי, אני הייתי בטוח שהוא מת בקיבוץ", חוזר יזהר ל-7 באוקטובר. "אבל אז הבנתי שטיפלו בו שם בבית חולים אחרי שהוא נפצע בממ"ד. אנחנו יודעים שהיו לו שבועיים–שלושה בתנאי שבי נורמליים, כלומר זה לא התנאים שיש כשיש 'הקש בגג' והוא והשובים שלו צריכים לברוח לפני שיקברו אותם עם השובים שלהם. וזהו אין לנו שום דבר".
"אנחנו יודעים ש-20 יום הוא היה חי, אבל כרגע אנחנו לא יודעים כלום. כשלקחו אותו הוא היה במצב לא טוב. אנחנו לא יודעים אם הוא חי. זה המצב של כל החטופים - ואצלי זה אבא בן 83 שאנחנו לא יודעים שהתעללו בו או שאונסים אותו שם. עכשיו תכניס את עצמך למצב של אבא של חייל או חיילת שיודעים שזה מה שקורה להם שם. עכשיו תגיד לי אם מותר לו לחסום את איילון, את ארז, מותר לו לעשות מה שהוא רוצה".
"לא ברור למה הציבור לא אמפתי לזעקה המטורפת הזאת", הוא אומר. "לא ראיתי שמגיעים 200 אלף להפגנות של החטופים, ראיתי שהגיעו 20–30 אלף ושומעים קולות הזויים שצריך להילחם וליישב שם".
יזהר קורא ל"קצת יותר אמפתיה לחטופים, קצת יותר לחץ", מראש הממשלה – ומהממשלה הוא מבקש: "פחות פוליטיקה, יותר להבין שצריך להחזיר אותם. והלכלוך הזה יהיה על אלה שהיו בתפקיד עכשיו, והלכלוך הזה גם על קטאר. אם החטופים ימותו הלכלוך הזה גם עליהם, הם מחזיקים את כל ראשי החמאס".
"אנחנו נחמדים אליהם בשביל ההישרדות", אומר יזהר על קטאר. "אבל בואו לא נתבלבל, צריך ללחוץ עליהם, גם האמריקנים צריכים ללחוץ על זה. כשהעסק הזה ייגמר, אם החטופים יהיו מתים, כולם יתלכלכו, כולל הממשלה והצבא, האמריקנים, והקטארים".