סרן שגיא גולן ז"ל, שנפל בקרב עם מחבלי חמאס בבארי, היה אמור להינשא שלשום (שישי) לבן זוגו עומר אוחנה. היום השניים כבר היו אמורים להיות נשואים, אך השבת השחורה לפני שבועיים ניפצה את חלומם לרסיסים. כעת עומר מתחייב שאף שהמדינה לא הייתה מכירה בנישואים המתוכננים, הוא יגשים את התוכנית המשותפת שלהם - ויביא לעולם ילד מזרעו.
"כל הפרחים היו אמורים להיות כותנה", סיפר אוחנה בדמעות. "מהכותנה של סידורי השולחן הכנו את הזר ללוויה". לדבריו, ביום האסון, שגיא יצא למילואים עוד לפני שהתקשרו להקפיץ אותו. "פתחנו את החדשות, ושגיא קפץ מהמיטה", אמר. "כבר היו לו מדים ביד, עוד לפני שצחצח שיניים. בתוך כמה דקות היינו בדלת והוא אמר: 'בעוד פחות משבוע'".
לפני הגיוס התקבל גולן ליחידה 8200, אך בחר ללכת ליחידה מובחרת ואף קיבל במהלך שירותו את פרס מצטיין הרמטכ"ל. "היו לו לא מעט תכונות טובות, שעל כל אחת מהן, אם היא הייתה לבחור טיפוסי, היית אומרת 'וואו'", סיפר אביו גלעד.
בשנה שעברה, כששגיא חגג את יום הולדתו ה-30, הוא הציע לעומר נישואים. "יש לי אצבעות שמנות, אז בזמן שישנתי הוא מדד את האצבע שלי", סיפר עומר. "הקשבנו להמון שירים. כששמענו את 'זכיתי לאהוב' של עברי לידר, העיניים של שגיא התמלאו דמעות. הסתכלנו זה לזה בעיניים וידענו שזה יהיה השיר בחופה".
השיר, שהיה אמור לבטא את שיא האהבה של השניים, הפך למרבה הצער לפסקול הלוויה של שגיא. לידר עצמו הגיע לבצעו לפני מאות האבלים, שהיו אמורים להיות אורחים בחתונה רק מספר ימים לאחר מכן. בין המלווים עמדו הלוחמים שעשו איתו את כל הדרך מהמסלול ביחידה המובחרת ועד לקרב האחרון בבארי, שם הם לחמו במשך שעות תחת פיקודו והצליחו לחלץ אנשים מהתופת.
שגיא נפל בקרב עם המחבלים, אבל הכאוס בבארי היה גדול. ההודעה הרשמית טרם הגיעה, ועומר, שגויס לגדוד שלו בצפון, וההורים של שגיא בבית - השתגעו מדאגה. "אני כבר מתחילה להתקשר לכל מקום אפשרי, ואין לי תשובה", סיפרה אתי גולן, אימו של שגיא ז"ל. "ואז ביום שני בבוקר אני לוקחת את עצמי ואני נוסעת למתקן אדם, עומדת בש"ג בחוץ. שאלו אותי למה אני שם ואמרו לי: 'תלכי ואנחנו נודיע לך', אבל אני לא הולכת ואני נשארת שם. ברביעי לפנות בוקר הודיעו לנו".
עומר, שלדבריו אינו זוכר את השיחה שבה בישרו לו שהנורא מכל קרה, סיפר שהצבא לא תמך בו בשעתו הקשה: "קצין הנפגעים שהגיע לאתי – לא התאים לו שיש בן זוג, והוא דאג לבטא את זה. בכל טופס שהביאו לנו לחתום עליו, אין מקום לגבר. בכל בקשה שאני ביקשתי, אמרו לי שאני צריך לבקש דרך ההורים שלו. ואני כל כך כעסתי. אני זה שאהבתי אותו ואני לא נחשב, והוא לא נחשב".
שגיא ועומר כבר התחילו לתכנן את השלב הבא שאחרי החתונה, והם דיברו עם פונדקאית שתעזור להם להרחיב את המשפחה. אחרי שנפל הם דאגו לשמור את הזרע שלו, ואין להם ספק ששגיא היה רוצה שעומר יהיה רשום כאבי של הילד שייוולד, גם אם יידרש לכך מאבק משפטי.
"אין סיבה בעולם שהבן שלי הקריב את החיים שלו למען המדינה, רצה ילדים, והמדינה לא תכבד את הרצון שלו", אמרה אתי, אימו של שגיא ז"ל. "עומר יהיה האבא של הנכד שלי משגיא. לא יהיה מצב שזה לא יהיה. הריאיון הבא יהיה כשהנכד יהיה פה איתנו".
מול הקבר של שגיא הבטיח עומר לאהובו שנפל בקרב שיגשים את החלומות של שניהם. "אני אצטרך להיות גם האבא שאני וגם האבא ששגיא רצה להיות", אמר. "אני אספר לו שאבא שלו גיבור ושהוא היה מצחיק ואוהב, ושרצחו את שגיא. לא רק רצחו את שגיא, רצחו את המשפחה שהיינו אמורים להקים, והכול נקטע בבת אחת".