לראשונה מאז הטבח הנורא, קיבוץ ניר עוז נפתח היום (חמישי) לצוותי התקשורת, ודובר צה"ל אף ארגן סיור שבו לקחו חלק מעל ל-200 עיתונאים זרים. לפני המתקפה, בקיבוץ ניר עוז התגוררו כ-400 בני אדם, אך יותר מ-100 מהתושבים נהרגו או נחטפו - רבע מאוכלוסיית המקום. המחבלים שהו בקיבוץ שעות ארוכות ורצחו משפחות שלמות, כולל זקנים וילדים. בנוסף, המחבלים הציתו בתים וזרעו הרס בעוד אנשי הקיבוץ מסתגרים בממ"דים ונועלים אותם מבפנים.
לחלק מהסיור הצטרף רבש"צ הקיבוץ שחר באטלר, רגע לפני שהוא יוצא לעוד לוויה. הוא דיבר עם הכתבים הזרים, והפנה את תשומת ליבם לאחד הבתים - בית בו גרו זוג, שבדיעבד דרך הרשתות החברתיות התגלה שהם נחטפו. ילדיו של האדם שהתגורר בבית, בני 14 ו-11, שהו בבית אחר, אך נלקחו גם הם לעזה. רגע אחרי שהראה את דלת ממ״ד הבית עליה נורה טיל, הוא התנצל וביקש לצאת החוצה כדי לנשום מעט אוויר."המילים שלי קצרות מלהכיל את מה שקורה פה״, אמר בכאב.
עוד במהלך הסיור, הייתה התמקדות יתרה על בית נוסף שבו המראות היו קשים במיוחד. 13 יום אחרי, ועדיין ניתן לראות את האכזריות הבלתי נתפסת של מבצעי הטבח, שהצליחו להשחית את כל סימני החיים במקום. כתמי הדם נותרו על הרצפה, וחורי הקליעים נראים בבירור על דלת הממ"ד. מי שהייתה גרה בבית הזה, מוחזקת עכשיו בעזה - אישה מבוגרת בת 77.
ריח השריפה עדיין אופף את הקיבוץ, ובבתים השונים הסממנים למעשים המתועבים לא נסתרים מן העין: המנעולים השבורים והירי בדלתות מעידים על ניסיון התושבים למנוע מהמחבלים להיכנס - אך ללא הועיל; חדרי ומיטות ילדים מגואלים בדם; כלים כמו פטישים, מעדרים וגרזנים, שנועדו בדרך כלל למטרות עבודה, מפוזרים במקום לאחר ששומשו למטרות הרג.