לפני כ-17 שנה עלה אלי אלברכט לישראל מטעמי ציונות ושירת כחייל בודד בדובדבן וסיירת גולני. אחרי השירות הוא שב לארה"ב והקים בה משפחה, ולאחרונה הוא תיכנן לבקר בישראל עם אשתו וילדיו כדי שגם להם תהיה זיקה לארץ. כשהוא הגיע לשגרירות ישראל בארה"ב במטרה לחדש את הדרכון הישראלי שלו, הוא נדהם לגלות שמתנהל נגדו הליך הוצאה לפועל בגין חובות על סך כ-230 אלף שקל – שנצברו בשנים בהם לא היה בארץ ולא ניהל בה קשרים עסקיים, וככל הנראה נגרמו בשל גניבת זהותו על ידי גורמים עברייניים.
בשל ההליך נגדו, אם אלי יבקר בישראל הוא לא יוכל לצאת מהארץ ולשוב לביתו בארה"ב, ולכן נראה שתקוותו לבקר בישראל עם משפחתו לא תתממש בקרוב. "הרגשתי שתמיד אוכל להגיע לישראל, ורציתי שהילד שלי בן ה-9 יגיע לישראל בפעם הראשונה. זה כל כך מתסכל להרגיש שאני נעול מחוץ למדינה שאני מרגיש שהיא שלי בגלל משהוא שלא עשיתי, ושבברור נעשה כשבכלל לא הייתי במדינה", הוא מספר.
"בהתחלה חשבתי שזה איזה חשבון טלפון קטן ששכחתי לשלם בישראל, ואז הביאו לי את התיק שלי ואמרו לי שיש לי יותר מ-200 אלף שקל חוב, מחיובים שונים שנעשו בין 2022-2019, שנים בהם בכלל לא הייתי בישראל", מוסיף אלי. "מישהו פתח חשבונות בנק וכתב צ'קים בשמי. שדיברתי עם הרשויות אמרו לי שאם אני רוצה לפתוח תלונה במשטרה אני צריך להגיע לישראל כדי לעשות את זה. אבל אם אני מגיע לישראל אני לא אוכל לעזוב אותה – אני תקוע. נאמר לי שאין דרך ברורה לפתור מקרה כזה של גניבת זהות, אלא צריך לפתוח כל מקרה ומקרה ולהילחם בו באופן פרטני – וזה מפרך ויקר".
מטרת הביקור המתוכנן הייתה לחשוף את ילדיו של אלי לישראל, כדי שיגדלו מחוברים אליה כמוהו: "כל שנה אנחנו אומרים 'שנה הבאה נבקר בישראל'. לא עשינו את זה יותר מעשור. השנה אמרנו: 'חלאס, צריך לבקר בישראל עם המשפחה'. הזמנו טיסה ומלונות והכול. רצינו שתהיה לילדים את האהבה והקשר לישראל שלי ולאשתי יש".
ברשות האכיפה והגבייה אישרו שעולה חשש שזהותו של אלי נגנבה, ושהחובות נצברו כשלא היה בישראל. לדברי הרשות, הדרך לפתור מצבים כאלו היא באמצעות הגשת תלונה במשטרה, פנייה לבית המשפט או פנייה לרשם הוצאה לפועל.
עוז סער, חוקר פרטי ובעלי המשרד "עוז סער חקירות", מסביר שמגיעים אליו לא מעט מקרים של גניבות כספים באמצעות גניבת זהות. לדבריו, שהות הקורבן בחו"ל מסייעת לעבריינים לבצע את הגניבה: "זה שהקורבן לא בישראל מקל על העבריין כי זה מעניק לו יותר זמן פעולה - הוא מבין שיקח יותר זמן עד שהקורבן יתעשת. במקרה כמו של אלי אני הייתי מציע לעבור גורם גורם ולברר מה מקור החוב ועל מה החוב, ולפתור את זה ככה".
סער מתאר גם את הדרכים הנפוצות בהן משתמשים עבריינים כדי לגנוב זהות, ומסביר כיצד להימנע מהן: "דבר ראשון שאני ממליץ לעשות זה אימות דו-שלבי באתרי אינטרנט. כדי לעקוף את זה נוכלים מתוחכמים יותר מתקשרים אל הקורבנות ומציגים את עצמן כרשויות השלטון, ומבקשים את קוד האימות. דרך שנייה בה פועלים עבריינים היא שליחת לינק המדמה אתר ממשלתי או רשמי, וברגע שהקורבן מזין את הפרטים או לוחץ על לינק – ניתן לגנוב את זהותו. מעל הכול – אני ממליץ להיזהר ולהפעיל את השכל הישר".
מרשות האכיפה והגבייה נמסר בתגובה: "מבדיקת הפנייה עלה, כי אכן כפי שנטען, הפונה עזב את הארץ בשנת 2011 וכל התיקים, למעט תיק אחד, נפתחו בתקופה שבה לא היה בארץ.
"עוד עלה, כי מבדיקת חובות ומסמכי החוב קיים חשש, כי מדובר במקרה של זיוף וגניבת זהות לאזרח. לפיכך, הדרך להתמודד היא באמצעות הגשת תלונה למשטרת ישראל. כמו כן, באפשרות האזרח לפנות לבית המשפט על מנת שיקבע כי החובות זויפו, ויורה כי התיקים שנפתחו לגבייתם בטלים".