בר כלף בן ה-33, שהצית את עצמו בדירה בנתניה שלשום (שלישי) והלך היום לעולמו, ניסה לאורך כל הדרך לקבל הכרה כהלום קרב בעקבות שירותו הצבאי בחטיבת כפיר. בעבר הגיש בקשה למשרד הביטחון להכרה במצבו הנפשי כפוסט-טראומטי בעקבות השתתפותו במעצרים ביו"ש, אך זו נדחתה בטענה שאובחן כסובל ממחלת נפש שאינה קשורה לשירותו הצבאי. כעת, אנחנו מביאים דברים שאמר בר השיחה שערך עם רינת תייר, שמלווה הלומי קרב, ובה הסביר את ההשפעה של ימיו כלוחם על חייו הבוגרים.
"הייתי בכפיר, זו חטיבה מאוד גדולה – מקום קרבי שבו המנטלי והפיזי באים כאחד", סיפר. "שם אתה עובר שחיקה מסוימת שמובילה להפרעות קשב וריכוז". הוא הדגיש בשיחה את ההיבט "החום והאהבה", כפי שהגדיר זאת. "במצב כזה אני נכנס לדאון, אם אין סביבי חברה ואנשים – אני בדאון".
הוא הוסיף שהמשבר שחווה במהלך הצבא התבטא בין היתר ברזון משמעותי. "זו בתוליות, נקטעתי באמצע הבתוליות שלי ובגלל זה יש לי טראומה שאני רוצה להתקדם ממנה ולהתגבר עליה", אמר בר.
את הדברים, כאמור, סיפר בשיחה עם רינת תייר, שמלווה הלומי קרב ופוסט-טראומטים כתוצאה משירות קרבי בצה"ל. היא סיפרה שהגיעה לבר בעקבות פוסט בפייסבוק של אמו, שזעקה לעזרה. היא יצרה קשר עם בר עצמו, כשנה לאחר שחרורו, ולדבריה הוא שיתף פעולה בשיחות.
היא אמרה גם ש-4 שנים לאחר שסיים את שירותו, מצבו החל להידרדר. לדבריה, בר סירב לקבל הכרה במצבו מביטוח לאומי – ורצה סיוע ממשרד הביטחון. אך בקשתו להיות מוגדר כנכה צה"ל לא התקבלה, בטענה שהוא סובל ממחלה נפשית שאינה קשורה לשירותו.
לאחר שהצית את עצמו ביום שלישי השבוע, בר פונה לבית החולים שיבא תל השומר במצב אנוש כשהוא מורדם ומונשם. שם, ניסו הרופאים להילחם על חייו – אך לבסוף נאלצו לקבוע את מותו.
קרוביו של בר התקשו לעכל את הטרגדיה. "זה בחור כל כך עדין, שלא משנה מה היית אומרת לי – דבר כזה אמרתי אין סיכוי שהוא מסוגל לעשות", אמר גיל בן מויאל, חבר של בר מתקופת הצבא. "אני פשוט בהלם. הוא היה נע ונד ממקום למקום, היינו צריכים מקום אחד – אולי ממשלתי – שיעשה הרבה יותר".