יואל שרון לחם בסיירת חרוב ונפצע קשה בקרב על העיר סואץ במלחמת יום הכיפורים. בקרב שבו השתתף, 16 לוחמים שאיישו את הנגמ"ש נהרגו מפגיעה ישירה של פגז טנק מצרי. יואל ושני חיילים נוספים היו היחידים ששרדו. מחר (שלישי) פצוע המלחמה מתכוון להגיע לבית העלמין בבאר-שבע שם קבורים ארבעה מחבריו, ולהתעמת עם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שמתעקש לפקוד את הטקס על אף התנגדותם של המשפחות השכולות.
במכתב ששלח פצוע מלחמת יום הכיפורים לשר בן גביר ומתפרסם לראשונה ב-N12, נכתב כי הוא מבקש לערוך "תיאום ציפיות" לקראת הפגישה: "אנחנו עומדים להיפגש ביום שלישי הקרוב בבית העלמין הצבאי בבאר שבע", כתב יואל, "אתה עוד לא מכיר אותי אישית אבל מחר תהיה לנו הזדמנות להכיר מקרוב. אני, יואל שרון, האנרכיסט עם הדגל – הטרוריסט, השמאלן הבוגד! לא אגיע לפגישה לבד. יחד איתי יגיעו 16 חיילים, שלצערי, לא חזרו איתי מארץ מצרים, במלחמת יום כיפור. 4 מתוכם: אילן, יוסי, יהודה ושלמה, קבורים כאן בבאר שבע".
יואל פנה לשר בן גביר וביקש ממנו שלכל הפחות לא יישא דברים בטקס יום הזיכרון: "מעולם לא לבשת את מדי צה"ל, רק התעמתת איתם, מאחר והורשעת בעברך בשמונה עבירות פליליות. אחכה לך בחלקה שלוש בבית העלמין, בה תוכל לראות את האחדות של עם ישראל שאתה וחבריך מתעקשים להחריב. ותשפשף עיניים לנוכח החיבוק הגדול בין חלקי העם השונים והמגוונים. רק אל תישא דברי ניחומים על חברי הקדושים. בבקשה, אל תהרוס את יומם הקדוש של 'האנרכיסטים'. תניח זר בשקט וראה את יופיו ועוצמתו של העם שאתה וחבריך בממשלה מתעקשים לשסע ולהרוס".
בפברואר 1968 התנדב יואל לסיירת חרוב ושירת כקצין במלחמת יום הכיפורים. "יצאנו להגן על הבית עם הדגל ומגילת העצמאות ועם המסר והציווי שהעבירה לי אימי, ניצולת ברגן בלזן, ששרה ביום השחרור מהמחנה את 'התקווה' ובליבה תפילה אחת – להקים בית ומשפחה בארץ ישראל", סיפר יואל.
ביום האחרון של מלחמת יום כיפור, נלכדו שני גדודי צנחנים בעיר סואץ. לאחר ניסיונות כושלים לחלץ אותם, הוחלט להכניס לעיר את לוחמי סיירת חרוב בניסיון לחלצם. "ידעתי כי אחדים מאיתנו לא יזכו לראות את אור הבוקר לאחר הקרב", שחזר יואל. "טרם היציאה ביקשתי מהחיילים שלי לכתוב מכתבי פרידה הביתה. בסיומו של קרב נורא והרואי שנמשך 24 שעות, הצלחנו לחלץ את פצועי הצנחנים, ובכך לאפשר לשאר הלוחמים להיחלץ מהעיר ולסיים את המלחמה. לצערי המחיר ששילמנו היה כבד ביותר. ממחלקה של 19 לוחמים, נותרנו בסיום הקרב רק שלושה בחיים".
"לא ניתן לכם לרסק את המדינה האהובה שלנו"
יואל נפצע בקרב, ובעקבות פגיעה בעמוד השדרה פלג גופו התחתון משותק ועד היום הוא מרותק לכיסא גלגלים. "שני החיילים הנותרים לקו בהלם קרב. אחד מהם שם קץ לחייו לפני שנתיים בעקבות הכאב. בדרכי במסוק לארץ, נשבעתי כי אם אשאר בחיים, אעשה הכול כדי שנבנה כאן חברה צודקת וטובה יותר, כך שנהיה ראויים לקורבנם של חברנו הנופלים".
"לפני 50 שנה חירפנו נפשנו והגנו על מדינת ישראל מפני אויבנו ויכולנו להם. כיום, למודי ניסיון וחדורי מטרה אנו מגינים בגופנו ובנשמתנו על ישראל הדמוקרטית. לא ניתן לכם לרסק את המדינה האהובה שלנו. אין סיכוי שזה יקרה. תבוא, תתבונן, ובעיקר תקשיב מבלי לדבר כי בעת הזאת, יפה שתיקה לחכמים".
על אף הקריאות של המשפחות השכולות ופצוע מלחמת יום הכיפורים, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הבהיר: "לא ייתכן שמי ששולח חיילים לקרב כחבר קבינט, לא יבוא להצדיע לחיילים שנפלו בקרב. אני מאשים פוליטיקאים קטנים שמארגנים את המחאה נגדי בבאר שבע. לא אסלח להם. הם מזהמים את הטקס. אני מתכוון לבוא לבאר שבע ביום הזיכרון ושום דבר לא ימנע או יעצור בעדי".