שנתיים אחרי שיונתן ואסתר פולארד עלו ארצה, ושנה מאז שיונתן ליווה את אסתר למנוחות, כעת הוא מבקש לדבר. "אני צריך לשתף אתכם במשהו מאוד אישי. אסתר הייתה בזרועותיי כשהיא נפטרה. ספרתי כל נשימה שלה בסוף, עד שלא היו עוד נשימות", סיפר פולארד בעצב. "אנחנו באמצע קמפיין גיוס כספים כדי לבנות בית ספר לזכר אסתר בתל אביב. מעולם לא היו לנו ילדים. היא הייתה סבורה שהדבר הכי חשוב לילדים יהודים זה לדעת את זהותם".
"הילדים של פולארד", כך קוראים לקמפיין הגיוס החדש למען מוסד חינוכי לילדים על שם אסתר פולארד ז"ל, שלא זכתה לילדים. "כשאני רואה את הסרטונים שלה וכמה היא נאבקה למעני זה מאוד מאוד קשה לי. במובן מאוד אישי, זה חסד של אמת מהצד שלי", אמר יונתן.
פולארד סיפר מה ביקשה ממנו אשתו אסתר לפני שנפטרה: "היא ביקשה ממני להתחתן שוב". זמן קצר לאחר מכן, פגש פולארד את רבקה, חברה של אשתו. "אסתר שאלה אם אני אוהב את רבקה. אני נעצרתי, הבטתי בה ואמרתי 'למה את שואלת את זה? זאת שאלה לא הולמת'. ואז היא אמרה 'אני לא אשרוד'. זאת הייתה הפעם הראשונה שבה הבנתי שאני הולך לאבד אותה", אמר פולארד.
"זאת לא הייתה בקשה מצידה, את לא מכירה את אסתר, היא ציוותה עליי", סיפר פולארד. "לפני שרבקה ואני התחתנו הלכנו לקבר שלה והודינו לה. רבקה הבהירה לי שאם תהיה לנו בת יקראו לבת הזאת אסתר. במובן הזה אסתר בחרה היטב. וכמו שאסתר הייתה המורה שלי, עכשיו רבקה המורה שלי".
אחרי שריצה 30 שנות מאסר בכלא בארה"ב, והמתין חמש שנים נוספות לקבלת אישור לעלות ארצה, יונתן פולארד נפרד מאשתו שנה אחרי שזכו לעלות לארץ. "אני לא שואל את אלוקים למה, כי אני יודע בליבי שהיא הייתה שליח, אני לא חוקר את רצון אלוקים, צריך ללמוד מזה ולהמשיך קדימה", אמר.
"נהייתי ישראלי, אני יודע איך 'לדחוף' את עצמי קדימה עכשיו. אני יודע מה הסימן הזה אומר (חכו)", שיתף. "הביטוי הראשון שלמדתי הוא 'איפה השירותים?', זה היה מאוד מאוד חשוב עבורי. הלכתי למימונה הראשונה שלי, זו הייתה עוד חוויה מלמדת בשבילי. טוב, אני אשכנזי. שתיתי בפעם הראשונה ערק".
כאשר נשאל פולארד מה הוא חושב על המצב בישראל כעולה חדש, הוא השיב: "כשהגעתי לפה לראשונה אסתר, עליה השלום, לקחה אותי למאה שערים ואמרה: 'תראה את כולם, הם לא לבושים כמוך ולא מדברים כמוך ולא מתפללים כמוך ולא חושבים כמוך - אבל הם אחים ואחיות שלך ואתה חייב להראות להם כבוד'. ואז היא לקחה אותי לתל אביב ואמרה: 'אני רוצה שתסתכל על האנשים כאן, הם לא מתנהגים כמוך, הם לא לבושים ולא מדברים כמוך, הם לא חושבים כמוך - אבל הם האחים והאחיות שלך. זו הפילוסופיה שלי מכאן ואילך - אני רוצה שהרוחות יירגעו. אני רוצה שאנשים ידברו ולא יצרחו".
אחרי שלושים שנים שבהן הוא היה מבודד מהעולם , פולארד לומד הרבה מאוד דברים חדשים. "הלכתי בשדרה החמישית עם אסתר עליה השלום, הסתכלתי עליה ושאלתי אם כולם בעיר הזאת השתגעו, כי הם דיברו לעצמם. היא צחקה ואמרה לי 'לא יקירי, קוראים לזה בלוטות'", שיתף פולארד.
כעת הוא עובד על שני סטארט-אפים בתחום האנרגיה, נהנה מכל שנייה כישראלי ירושלמי חופשי ויש לו תשובה נחרצת לשאלה נוקבת שרבים שואלים אותו: "לעולם לא אתחרט על כך שישבתי 30 שנה בכלא. אני רק מקווה שהייתי יכול להיות יותר אפקטיבי. אנשים מצפים שאני ארד על הברכיים ואכה על חטא, אך אני לעולם לא אתנצל על זה ששמתי את חייהם ואת טובתם של בני עמי מעל לשלי, לעולם לא. לעולם לא".