הטירונים של סיירת גולני הפכו לכוכבים לרגע בזכות נאום אחד של מפקד הצוות שלהם, סגן עמרי אקשלמה, לפני כשלושה שבועות שפורסם בחדשות וברשתות החברתיות. בסרטון נראה מפקד בסיירת אומר לטירונים: "פה, כמו במדינה - כשאחד עוזב את האלונקה, אחד מפקיר את המשימה - כל האלונקה תיפול ביחד איתכם. כל מה שמדברים עליו זה מלחמת אחים, ומלחמת אזרחים, וכשאתם הופכים לצוות - נראה לי שזו התשובה לכל הדיבורים האלה". בהמשך הסרטון הוא נצפה גם אומר: "מתחת לאלונקה יש שמאלני ויש ימני, יש אשכנזי ויש מזרחי, יש דרוזי ויש עולה חדש, ויש פה חמש שפות, וזו התשובה שלנו לדבר הזה".
כשהתבקש לומר מה הרקע לדברים שאמר בסרטון לפקודיו, סגן אקושלמה מסביר: "זו תקופה שכולנו חווים פה, במדינת ישראל, של שסע בעם שהולך ומתגבר, ואנחנו ללא ספק באיזה רגע משבר". הוא מוסיף, "לעצום עיניים ולהגיד: 'אני אופטימי', לא יעזור. אנחנו צריכים לעשות מעשה, אנחנו צריכים לדבר על הדברים. צריך להיות אקטיביים".
נשאלת השאלה עד כמה הדיבורים על הקרע בעם מצליחים לחלחל אל תוך הבועה של הצבא. "יש לנו בית, יש לנו משפחה, יש לנו חברים. אנחנו רואים שהחברים לפעמים מתווכחים ביניהם ורואים שגם במשפחה לפעמים אפשר להתווכח. ואז היופי זה שבסוף חוזרים לצבא ואז שם מפלס הלחץ יורד ונרגעים - ומבינים שהכול בסדר והכול יהיה בסדר", עונה הטירון ליעם דלטואר.
"אנחנו במסגרת שכולנו כל הזמן ביחד. אני אתיופי, הוא דרוזי, הוא בכלל מפולין. בסוף אנחנו מתחברים, אין דרך אחרת אלא להיות אחים אחד של השני, כמו שאקשלמה אמר, מתחת לאלונקה", אומר הטירון אברה קאסה.
על אף שבסיירת גולני כולם נמצאים תחת האלונקה, לא כולם במדינת ישראל בוחרים בדרך הזו - לשרת בקרבי, להתגייס. אלא שנדמה כי זה כלל לא משנה את המורל בצוות. "אנחנו יכולים להגיד על עצמנו שבחרנו כן לבוא ולשרת בקרבי, ונראה לי שהבחירות שלנו בסוף הן מה שחשוב", משתף הטירון אוהד כהן.
למרות זאת, יש גם מי שבוחר לכנות את מי שמתגייס לקרבי כפראייר - אולם כינויי הגנאי לא מערערים כלל את הלוחמים. "כולם מכירים את הסיטואציה, יש לנו אויבים, ואנחנו חייבים להיות פה בשביל להגן על המדינה", אומר הטירון . אני אפילו לא חושב שהמילה 'פראייר' זו המילה הנכונה. בסוף אני מאמין במה שאני עושה, בצדקת הדרך שלי והרצון להיות פה בקרבי. מי שקורא לזה 'פראייר' - לא רואה את התמונה כמו שצריך".
בתחילת השבוע זימן נשיא המדינה, יצחק הרצוג, את הטירונים של גולני אליו, וכשמפקד הצוות לימינו, בחר להיתלות על מטאפורת האלונקה שלו: "תאפשרו הידברות כי יש רוב עצום בעם שהיה רוצה הידברות", הפציר בטירונים. "בדיוק כמו שאתם סוחבים את האלונקה. כך בדיוק צריך להיות. צריך לסחוב את האלונקה ביחד, כל חלקי העם, ולנהל דיאלוג על הכאבים, ועל הסוגיות המשמעותיות ביותר, לפני שיהיה מאוחר מדי".
נדמה שלאחר הביקור אצל הנשיא הטירונים חזרו מחוזקים, מאוחדים ובטוחים בצדקת דרכם. "האלונקה אולי תרעד, ואולי לא יבואו ויחליפו את האלונקה, אבל מה שבטוח שהאלונקה לא תיפול", מדגיש הטירון דלטואר. "השאלה היא, האנשים שבבית - האם אתם באים לעזור לאלונקה, או שאתם מכבידים על האלונקה?".