בצל מלחמת רוסיה אוקראינה: ארגונים ישראלים ומעונות יום החלו לקלוט פליטים אוקראינים מתחילת המלחמה, ומעידים על הקשיים של הילדים שמשלמים מחיר כבד. אתמול (רביעי) פרסמנו ב״המהדורה המרכזית״ את תחושותיהם וחששותיהם של ילדי הפליטים שנמצאים רחוק מהבית כבר למעלה מחצי שנה.

״אני מתגעגעת לבית שלי כי אני יודעת שנהיה פה הרבה זמן לפחות עד נוביגוד ואז אולי אפשר לחזור״, סיפרה מילאנה בת ה-8 שמעבירה את רוב היום במרכז של הארגון הישראלי ישראייד. ״באוקראינה יש אזעקות ומסוקים ואנחנו מפחדים״. היא ואמה ברחו מאוקראינה, שם אביה נשאר להילחם. לאחרונה קיבלו בקישינב דירה קטנה לישון בה במימון המדינה.

בחזרה לילדי המלחמה במולדובה (צילום: החדשות 12)
פליטי המלחמה מאוקראינה | צילום: החדשות 12

ויקטוריה, אמה של מילאנה הייתה רקדנית באוקראינה, אבל כעת הפכה בעל כורחה למורה של ילדים בני 4, מנסה לעזור במה שצריך כדי לספק מסגרת לילדים ולנסות להתפרנס. ״אני קראתי שפוטין מגייס אנשים ואנשים הולכים למות. כל העולם מפחד מזה, גם אוקראינה״. אמש הודיע פוטין כי הוא החליט להרחיב את צעדי הגיוס ברוסיה. ההודעה הדרמטית הזו ערערה את התחושות במרכז שהצליח לייצר לילדים מעין איזו בועה שקטה, שקרנית, למה שמתרחש בחוץ.

ילדים בגבול פולין אוקראינה (צילום: רויטרס)
ילדי פליטים בגבול אוקראינה. פברואר 2022 | צילום: רויטרס

״אנחנו רוצים שכל העולם ידע. אנחנו רוצים לצעוק, להתפלל - תעזרו לנו״, אמרה ויקטוריה. ״פעם ידעתי מה יהיה מחר. עכשיו אני לא יודעת מה יהיה עוד שנה, עוד שנתיים. איבדנו הכול, איבדנו תקווה. לא יודעת מה יהיה הלאה״. גם זלטה מקייב, רק בת 7, מתמודדת כל יום עם הפחד מהמלחמה שלא נגמרת. ״כל הזמן יש חרדות ואני לא רוצה שהמשפחה שלי תמות״. זלטה מתגוררת במרכז היום של ארגון ארלי סטרטרס, עוד יוזמה ישראלית. היא מגיעה יחד עם ילדי פליטים נוספים כדי ללמוד מרחוק עם המורה והחברים לכיתה – כל אחד מהמדינה אליה ברח.

 

בחזרה לילדי המלחמה במולדובה (צילום: החדשות 12)
בחזרה לילדי המלחמה במולדובה. ״מפחדת ומתגעגעת״ | צילום: החדשות 12

״מתגעגעת אבל לא יכולה לעשות שום דבר״

״7 חודשים אחרי המלחמה הדבר הכי קשה זה חוסר וודאות הזה״, אמר רן כהן אהרונוב, מייסד הארגון ארלי סטרטרס. ״הרבה מהילדים לא נכנסים למערכת החינוך כי קשה להם מבחינה שפתית, לימודית ותרבותית. בגנים בכלל מדברים רומנית והם לא דוברים את השפה. הם גם ככה במצב נפשי רעוע אז להיכנס למערכת שלא יכולה להכיל אותם זה מאוד מאוד קשה״.

כשמסתכלים מהצד אפשר להתבלבל ולחשוב שלמדו לחיות לצד המלחמה הזו, אבל מספיק לשמוע את התשובות התמימות של הילדים שברחו מאוקראינה להבין שהם משלמים עדיין את מחיר המלחמה שנכפתה עליהם. די לשמוע את התשובה של מרגריטה בת ה-10 לשאלה איך מרגיש להיות רחוק מההורים: ״מאוד קשה. מתגעגעת אבל לא יכולה לעשות שום דבר. אני רוצה הביתה״.