ביער יתיר שליד ערד שלושה שבטי ויקינגיים הקיפו את עצמם בחומות. היער שמסביבם, כך מספרים, שורץ ענקים, מפלצות וקניבלים. הויקינגים הדפו מתקפות של פולשים, ניהלו מסחר ומסיבות, וצדו את מזונם.
קוראים לזה "לארפ", ראשי תיבות באנגלית של "משחקי תפקידים חיים". בלארפ שהתקיים ביער יתיר היו כ-200 משתתפים למשך שלושה ימים, ובאירופה יש לארפים שבהם מתכנסים אלפי משתתפים. פעם הם ויקינגים, פעם הם אבירים ולפעמים הם "אורקים", יצורים שטניים שמככבים בספרי פנטזיה.
בחיים האמיתיים יעל הימל היא דירקטורית רגולציה בחברה לייעוץ לחברות מכשור רפואי, אך כאן בלארפ היא מישהי אחרת לגמרי - ראש שבט סקדידוטיר. "זה כיף ברמות. כי זה משהו אחר. זה לחוות מציאות אחרת, להיות בן אדם אחר. ולירות חיצים זה כיף!", מספרת הימל בהתלהבות. "לאחרונה יש הרבה אירועים, לא כולם בהיקף הזה. חלקם של כמה שעות, חלקם לילה אחד. אנחנו מתכוננות לאירוע כזה חודשים. ההכנות כוללות תלבושות, ציוד, תסרוקת, הכנתי את השרשרת, שפצרנו ביחד את השריון הזה, למדתי לירות בחץ וקשת. המון הכנות".
אירועי לארפ כאלו מתקיימים ללא עלילה מוגדרת, והאירועים מתוכננים בקווים כללים בלבד. "חצי שנה לפני המשחק אנחנו מפרסמים שהוא קורה", הסביר מפיק האירוע. "אנחנו מייצרים את התמה של המשחק, את הסגנון שלו. מאשרים לקבוצות שהם יכולים להצטרף והם מגייסים שחקנים. אני לא יודע איך המשחק מסתיים, אין עלילה או סיפור מוכתב מראש".
נראה שהמכנה המשותף למשתתפים בלארפ הוא הרצון לבריחה מהשגרה היום-יומית, ויש מעט דרכים ייחודיות יותר לעשות זאת מאשר לצלול לתוך עולם אחר לגמרי. מעיין אסיסקוביץ' הוא ראש שבט וסקרסון, ומחוץ ללארפ הוא סטודנט למשפטים ומנהל עסקים באוניברסיטת רייכמן: "זה נותן אסקפיזם מטורף. אתה חי בעולם שכל הזמן לחץ-לחץ-לחץ, עבודות, מבחנים, קריאה, חישובים - פתאום אתה מגיע, תופס תלבושת אחרת, דמות אחרת, משחק מישהו שהוא לא אתה. לפעמים משחק את כל מה שחלמת להיות".
מיקה, שמשחקת את דמותה של "איידן", נערה מתבגרת שעושה בעיקר צרות, מוסיפה: "זה להיכנס לדמות במשך שלושה ימים. זה כמה שיותר לחיות בתור בן-אדם שלא אתה, וזה משחרר. זו צורה של הבעה מטורפת. זה נהדר".