"יא בת זו**, אני אפרק אותך – אני אבוא לדקור אותך", זה רק חלק מההודעות שמקבלת ילדה בת 11 מבית ספר בצפון הארץ. בשיחה עם N12 סיפרה אירית (שם בדוי), אימא שלה, שמאז ריב שפרץ בין הילדה שלה לילדה אחרת בכיתה – בתה עוברת חרם קשה כבר במשך שנתיים. היא פנתה להורים של הילדה הפוגעת, למורים, למנהלת, למשרד החינוך ולבסוף בשל האיומים גם למשטרה. למרות שנעשו שיחות עם ההורים והילדים בבית הספר, החרם נמשך, ואיתו הגיעו גם השפלות ואיומים. רק אחרי שנתיים – החליט בית הספר להעביר את הילדה שהחלה את החרם לכיתה המקבילה, דבר שלא פתר את הבעיה: "אני מיואשת, מפחדת לשלוח את הילדה שלי לבית הספר".
הסיפור התחיל בריב אחד שפרץ בין בתה של ש' לילדה באותה הכיתה. לטענת אירית, בעקבות אותו ריב, הילדה החליטה להטיל חרם על בתה ומשם התחיל הסיוט של בת ה-11. מחשש שאותה ילדה וחברותיה לא ידברו איתם, כמעט כולם הצטרפו לחרם, שעד מהרה הגיע גם להשפלות, קללות ואיומים. "החרם התחיל לפני שנתיים, אבל אז לא הבנתי את החשיבות", סיפרה האם. "חשבתי לעצמי שהן ילדות קטנות ושזה ייפתר במהרה. אבל לצערי משם זה עלה עוד שלב ועוד שלב. היו כמה מקרים מאוד חריגים, וניסיתי לפנות גם להורים של אותם ילדים – אבל שום דבר לא עזר".
לטענת האם, כבר בסוף השנה שעברה, הילדה שהחלה את החרם וחברות שלה נעלו את בתה בתא השירותים בבית ספר. האירוע נמשך דקות ארוכות, במהלכן הבנות קיללו את הילדה בלי הפסקה. רק אחרי זמן מה, ילדה מכיתה אחרת שהבחינה בסיטואציה נחלצה לעזרתה של בתה של אירית והוציאה אותה משם. "בגלל שזה היה ממש בסוף השנה כבר לא היה עם מי לדבר בבית הספר", סיפרה אירית. "כשהתחילה השנה הזאת פניתי שוב למורים ולהורים, אבל חוץ משיחות בבית הספר לא עשו יותר מידי".
במקרה אחר, שאירע לפני כחצי שנה, החרם הגיע לראשונה לתחום הפלילי. בזמן שבתה של אירית הייתה בדרך חזרה הביתה, היא פגשה את אחת מהילדות הפוגעות שהייתה עם סבתה. לטענת האם, בשלב הזה, האישה המבוגרת פנתה לבתה ואיימה עליה: "תפסיקי להתקרב לנכדה שלי או שאשחית לך את הפנים". אירית ובתה הלכו לתחנת המשטרה, אך במשטרה טענו שאין הוכחות שאיום באמת נאמר והחליטו לסגור את התיק.
במהלך השנתיים האחרונות, אירית גילתה המון הודעות וקללות שקיבלה בתה בוואטסאפ. בהקלטות נשמעים ילדים שקוראים לילדה בשמות גנאי, מקללים אותה בלי הפסקה ואף מאיימים על חייה: "יא חתיכת מסכנה, אני אבוא עד אלייך ואפרק אותך", "תקשיבי לי טוב יא שרמ***, אני אז*** אותך יא בת זו**", "אם אני מפרסמת את המספר שלך בסטורי שלי – הטלפון שלך יהיה מפוצץ".
בעקבות האיומים בהודעות, הגישה האם תלונה נוספת במשטרה. לטענתה, רק בתה זומנה לתת עדות ומאז כלל לא עדכנו אותה. "קראו לה לתת עדות ובהתחלה רצו לדבר איתה לבד", סיפרה אירית. "לא נתתי להם וזה ממש הרגיש כאילו חוקרים אותה. מאז לא דיברו איתי ולא אמרו לי מה קורה עם זה, אני לא יודעת מי איים עליה בכלל כי ההודעות עם האיומים נשלחו ממספר שהבת שלי לא מכירה".
רק אחרי שנתיים, בית הספר קיים שיחה נוספת והחליט להעביר את הילדה שהחלה את החרם לכיתה אחרת בשכבה. עם זאת, אירית מספרת, הבעיה ממש לא נפתרה. "אני מאוכזבת ומתוסכלת מהמערכות, ובעיקר מהמשטרה וממשרד החינוך, לא הגיוני שהילדה מקבלת איומים ולא מטפלים בזה – אני מפחדת לשלוח אותה לבית הספר", אמרה. "מה יעזור שרק ילדה אחת הועברה לכיתה אחרת? זה רק יכול להזיק – העבירו אותה לכיתה שלבת שלי יש שם הרבה חברות ואני מפחדת שהיא תהרוס לה גם שם".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "כל תלונה המתקבלת במשטרה ומעלה חשד לביצוע עבירה פלילית, נבדקת ונחקרת ביחס לראיות הקיימות וכך גם במקרים אלו. עם קבלת התלונה, המשטרה פתחה בחקירה. התלונה נבחנה בהתאם לדין הפלילי, אך לאור החשדות וגילם של המעורבים שאינו עומד ברף האחריות הפלילית, המשך הטיפול הועבר למוסד החינוך. באשר לתלונה שהוגשה במשטרה אודות איומים, נפתחה חקירה, ובהתאם לתשתית הראייתית שהושגה, הוחלט על סגירת התיק".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "מטעם בית הספר נמסר כי הוא פעל לטפל באירוע ולהבטיח את תחושת המוגנות של התלמידה: הוחלט כי התלמידה הפוגעת תועבר לכיתה אחרת, בנפרד ממנה, כדי לייצר עבור התלמידה סביבה בטוחה ומוגנת".
מעירייה נמסר בתגובה: "מהרגע שהנושא הובא לידיעת מנהל החינוך העירוני לפני כשבועיים הם יצרו קשר עם המשפחה, בודקים את הנושא ומלווים את הילדה ומשפחתה. במקביל, גייסה מחלקת הנוער את מועצת הנוער העירונית ויחד הקימו 'סיירת נגד חרם' שמסתובבת מדי ערב מאז נחשף המקרה במוקדי פעילות ברחבי העיר, מחלקת חומרי הסברה לצעירים ומקיימת פעילות חינוכית של בני נוער שמציפים את הנושא ואומרים 'לא לחרם'".
עוד נמסר כי "בנוסף, ביקש ראש העיר מראשי החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי יחד עם השירות הפסיכולוגי העירוני לבנות תכנית עבודה להתמודדות עם הנושא בחופשת הקיץ ובשנת הלימודים הבאה ותכלול שותפות של הצוותים החינוכיים, ההורים והתלמידים".
מטעם עו"ד שמייצג את משפחתה של הילדה, שלטענת אירית החלה את החרם, נמסר: "למרבה הצער, הרבה מהעובדות בכתבה, הן פשוט לא נכונות ומטעות. בניגוד למה שפורסם, בתם של מרשי הייתה מוחרמת ביוזמת אותה קטינה, שנטען בכתבה שהייתה מוחרמת. במשך תקופה ממושכת, בתם של מרשי, בנוסף לחרם, סבלה מאלימות, הפחדות והשפלות וקללות מאותה קטינה. אף הפרסום כאילו בתם של מרשי, הועברה לכיתה אחרת איננה נכונה. נוכח הסבל שסבלה בתם של מרשי מאותה קטינה, ביקשה בתם והם עצמם, להעביר אותה לכיתה אחרת, כדי להפסיק את הסבל שפגע קשות בקטינה, עד אשר נזקקה לטיפול פסיכולוגי".
עוד נמסר כי "מרשי פנו לבית הספר במשך תקופה ממושכת, במשך חודשים רבים, כדי לקיים פגישה עם המחנכת, המנהלת והיועצת בבית הספר בכל הנוגע לסבלה של הילדה. אולם למרבה הצער, פגישה כזו לא התקיימה ורק לאחר שהבת סירבה ללכת לבית הספר, נענו בבית הספר לקיים את הפגישה. בפגישה זו, הועלו על ידי ההורים, כל המצוקות והסבל של הקטינה והוצעה ההצעה להעבירה כיתה, ביוזמת הקטינה והוריה, ולמנוע את המשך הסבל של הקטינה. לבתם של מרשי אין כל קשר לשליחת האיום או האיומים כלפי הקטינה השנייה. הקטינה לא ביקשה, לא יזמה ולא היה לה חלק באיום או באיומים כלפי הקטינה האחרת".