אנחנו בדרום. מה בעצם השתנה ביחסים בין יהודים לבדואים באזור? יכול להיות שהבדואי שנתפס בעיני היהודים כסמל של שלום והכנסת אורחים שינה את דרכו? אולי המדינה היא זאת שהזניחה אותו ונמאס לו? ואולי בכלל הדרום סבל תמיד מעוני ומפשיעה - אבל רק עכשיו, כשזה זולג ליישובים היהודיים ולמרכז הארץ - התעוררנו לשאול מה קורה. מוחמד מג'אדלה ויאיר שרקי עם הפרק השני - מבקשים לברר מה הפך את הדרום - לפרוע.

שרקי ומג'אדלה עשו דרכם למועצה האזורית אל-קסום. יש בה 7 ישובים מוכרים לכאורה, אבל לא מוסדרים. ראש המועצה הבדואי בחר למנות אישה יהודייה להיות המנכ"לית של המועצה.

אנחנו נוסעים בנגב, מה שהיום קוראים הדרום הפרוע. איזה מהפך, מארץ שקטה לארץ בלי חוק. מהבדואי מכניס האורחים, הגשש בצה"ל, למישהו שפתאום מתנהל איתו פה מאבק, מאבק אפילו לאומי לפעמים.

יאיר שרקי

השניים הגיעו לבניין של המועצה האזורית אל-קסום, ולאחר כמה בידוקים ביטחוניים הם פגשו את המנכ"לית, חופית קלימובסקי-שץ. "לצערי יש לנו פה תקדימים ואנחנו צריכים לשמור על עצמנו", היא אמרה. שרקי שאל אם יש עליה איומים קונקרטיים והיא השיבה: "לפעמים אנחנו עושים דברים שלא נעימים ומכעיסים כזה או אחר, אז כן".

הדרום הפרוע: שרקי ומג'אדלה על התפר (צילום: חדשות 12)
מג'אדלה ושרקי בביקור בנגב | צילום: חדשות 12

הם המשיכו ללשכת ראש המועצה, סלאמה אל-אטרש, שעל קירו מתנוססות תמונות של מסגד אל-אקצא ושל החנוכייה, של ראש הממשלה ושל נשיא המדינה. "אנחנו חיים במורכבות שהיא מאוד קשה, גם עם המדינה", אמר. "אם אתה שואל אותי כנבחר ציבור בשלטון המקומי מה הקשר שלי עם השלטון המרכזי - אני אגיד לך שהם לא רואים אותי". הוא חידד את דבריו וסיפר כי ניסה לצלצל לשרת הפנים והיא לא ענתה לו, ועם המנכ"ל שלה הצליח לדבר רק פעם אחת. 

המציאות היא אותה מציאות, שום דבר לא השתנה חוץ מדבר אחד, שהסוגיות שבערו רק לערבים - עכשיו הן בוערות גם ליהודים. ברגע שזה זלג מהערבים ליהודים, זה הפך להיות מעניין.

מוחמד מג'אדלה

לגבי חברותו של מנסור עבאס בקואליציה, אמר אל-אטרש כי שום שינוי לא מורגש בפועל: "בסוף לא התקיימה אף הבטחה מההבטחות שהבטיחו למנסור עבאס. ממשלת נתניהו הייתה גרועה לבדואים, ממשלת בנט יותר גרועה לבדואים. הממשלה הזאת הרסה יותר בתים בנגב מקודמתה".

הדרום הפרוע: שרקי ומג'אדלה על התפר (צילום: חדשות 12)
לא מבין למה שהבדואים יעברו ליישוב מוכר במצב הנוכחי, ראש המועצה אל-אטרש | צילום: חדשות 12

כשאתה נוסע בכביש הזה אתה לא יכול שלא לשים לב איך הנוף משתנה - זה עוד בית ועוד מקבצון ועוד כפרון בהיקפים משוגעים, והכול לא חוקי.

יאיר שרקי

רוב העבודות פה הן לא עבודות בנייה, אלא עבודות הריסה.

מוחמד מג'אדלה

 למה שהבדואים יעדיפו כפרים מוכרים?

יחד עם ראש המועצה ועם המנכ"לית הגיעו שרקי ומג'אדלה אל כפר כוחלה, יישוב שמוכר כמעט 30 שנה. אל-אטרש סיפר כי הכפר אינו מחובר לחשמל, אלא רק לאנרגיה סולארית, והוסיף כי גם חיבור למים אין במקום.

לאחר מכן הוא הראה להם כפר לא מוכר, שמצוי באותם התנאים של שכנו המוכר. "המדינה רוצה לרכז את הבדואים - מכפרים לא מוכרים לתוך כפרים מוכרים", אמר אל-אטרש והמשיך בשאלה המתבקשת: "אבל מה יגרום לבדואי לעבור מכפר לא מוכר לכפר מוכר?"

בכפר המוכר יצטרך התושב לשלם ארנונה. "באנו למשרד הפנים ואמרנו להם - חברים, מדובר באנשים שמוכרים כבר מעל 20 שנה, בואו ניתן איזושהי תמורה לאגרה הזאת", סיפרה המנכ"לית קלימובסקי-שץ. "ואז אנחנו באים להקים מערכות של ארנונה ומה הדבר הראשון שמופיע לך בארנונה? כתובת של הבן-אדם. אין פה כתובות".

פאיז אבו רביעה, תושב הכפר כוחלה, הראה למצלמה את האזור. הוא לקח אותנו לסיבוב ליד ביתו, שם מוצבים לוחות סולאריים. "זו החלופה לחשמל", הסביר. "אתה יכול לקבל תאורה, אבל נגיד אצלי בבית אתמול נגמרו המצברים, אז המקרר לא עבד. על מזגן בלילה אני רק יכול לחלום".

הדרום הפרוע: שרקי ומג'אדלה על התפר (צילום: חדשות 12)
צילום: חדשות 12

אבו רביעה סיפר כי קיבל הודעה על תשלום ארנונה שנתית של 4,000 שקלים, וכי הוא לא מתכוון לשלם: "על פח הזבל ששמו פה אני מוכן לשלם, אבל לא סכומים כאלה". עוד אמר אבו רביעה: "אם אני נותן לך, יאיר שרקי, מגרש אצלי בכפר פה, תוך פחות משנה יהיה לי פה כביש ויהיה לי פה חשמל".

תדמיין רגע שאתה חי בפחון הזה ובאה מדינת ישראל ואומרת לך: "תשלם לי ארנונה". היית משלם?

מוחמד מג'אדלה

מעבר לאחריותה של המדינה, שווה לשאול - האם האנשים פה נותנים למדינה לבצע את מה שהיא צריכה? אם אתה בא לסלול כביש ואתה צריך אבטחה, האחריות היא לא רק של המדינה אלא גם של החברה.

יאיר שרקי

אל-אטרש, ראש המועצה, אמר כי יש מספיק שטח, אבל זה שהוקצב להם לא יספיק עד שנת 2040. "אני קורא לבדואים היום, כל מי שיש לו יכולת כלכלית ותואר אקדמאי, לעבור ולגור בעיר הגדולה באר שבע", הצהיר. "ככה רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע, יצליח להתגייס ולבוא לעמוד בצד שלנו על מנת לקבל את הזכויות שלנו מהמדינה".

"המדינה צריכה להחליט אם זו אקס טריטוריה או שהחוק ייאכף"

גם מנכ"ל המועצה הקודם, אייל נזרי, הוא יהודי, אך אז זה לא נגמר בסיפור הצלחה גדול במיוחד. שרקי ומג'אדלה הצטרפו אליו לביקור בכפר המוכר אלסייד, והופתעו לנוכח העובדה שיש בו מדרכה. "מבצעים פה עבודות פיתוח", אמר נזרי והוסיף: "אבל אני לא יכול להגיד שהן באותו סטנדרט שמבוצע כשמפתחים שכונה חדשה בבאר שבע לצורך העניין".

אייל נזרי סיפר גם על תאורת הרחוב שנחנכה בכפר: "עשינו טקס כאן על הכביש הראשי ביחד עם אנשי הרשות, וחנכנו את תאורת הרחוב ברוב הוד והדר. 3 או 4 ימים אחרי זה - התאורה כבר לא דלקה". הסיבה, לדבריו, היא חיבורים פיראטיים שהעמיסו על המערכת ופעולות של ונדליזם וגנבה. 

 לאחר מכן עצר לידם רכב, ויאיר שרקי נדרך. נזרי אמר שהיום הוא כבר לא מוטרד מזה, אך שבעבר קרה לו אירוע לא נעים: "באחד הימים הגיעו למשרדים שלנו, שנמצאים בבאר שבע, 3 רעולי פנים. הם פרצו למשרד, כפתו את מנהלת הלשכה שלי, והכו ותקפו אותי באלימות. הייתה תקופה שהייתי מלווה באבטחה צמודה".

הוא סיפר כי הרקע לזה הוא בעיקר הפסקה של תשלומי פרוטקשן במוסדות חינוך ושינויים שנערכו בכוח האדם. עוד הוסיף המנכ"ל לשעבר  כי לא הוא ולא המשטרה יודעים מי עשה זאת, וכי האנשים לא נתפסו. נזרי הסביר שלאחר האירוע הוא כינס את משפחתו והם חשבו יחד אם עליו להמשיך בתפקידו: "יש פה משימה מאוד מאוד חשובה, אבל המשימה הזאת היא לא משימה לכתפיים של בן אדם אחד, שניים או חמישה. או על חשבון החיים שלי".

תקן אותי, מוחמד, אבל אני חושב שיש נדידה ברורה גם פה בדרום לכיוון של איסלאמיזציה, לכיוון של עוינות המדינה, לכיוון של לאומנות.

יאיר שרקי

אנחנו חוזרים בכל פעם בעצם לביצה ולתרנגולת.

מוחמד מג'אדלה

"המדינה צריכה להחליט מה היא עושה בגיאוגרפיה הזאת", סיכם נזרי. "אם היא אקס טריטוריה של המדינה או שהחוק כאן ייאכף והפיתוח כאן יבוצע, השירותים יינתנו ומי שטוב יקבל שירותים טובים ומי שרע ישלם מחיר. משוואה מאוד ברורה ואם היא לא תיושם ייכנסו לתוך המקום הזה מנהיגים אחרים שטובתם היא לאו דווקא טובתנו. יהיה רע - בהתחלה בבאר שבע, אחר כך בקריית גת והלאה".