פחות גניקולוגים, יותר גניקולוגיות: בדיקה גניקולוגית עלולה להיחשב בקרב נשים רבות כמביכה ולא נוחה, ולעיתים אף טראומתית. מנתונים ועדויות שהגיעו לידי N12 עולה כי בשנים האחרונות, הביקוש בשטח לנשים גניקולוגיות רק הולך וגובר - גם ברקע פרשות שונות של הטרדות מיניות שבוצעו לכאורה על ידי גניקולוגים שונים.
"נשים מגיעות אלי מתל אביב לחיפה בשביל טיפול כי הן רוצות רק רופאות נשים", מספרת ד"ר אנה פטרוסוב, בכירה ברפואה נשית בבית החולים רמב"ם שעוסקת בתחום התפקוד המיני מתחום נוירו-אורולוגיה. במשך כעשור היא עובדת בבית החולים, ומספרת שהביקוש לרופאות רק הלך וגדל עם השנים, אבל לא היו מספיק נשים שעברו הכשרה בתחום. עם זאת, בשנים האחרונות המגמה מתהפכת, ושיעור הנשים שעוסקות ברפואת נשים גדל בעשר האחרון בכ 20 אחוזים. "זה 5 שנים של התמחות בתחום שלא מאפשר גידול משפחה", מציינת אנה. "עשיתי ילד אחד תוך כדי התמחות, רק בגלל שזה בלתי אפשרי יותר. לגבר אולי הבחירה בתחום הזה היא יותר קלה, אך לאט לאט אנחנו רואים עוד נשים שבוחרות בתחום הזה והמחלקות מתמלאות".
אם עד עכשיו הרוב הגדול של הנשים שבחרו ברופאות היה מהמגזר החרדי והערבי – היום הביקוש גדל גם באוכלוסיה הכללית, במיוחד כשמדובר בליווי בתקופת ההיריון. מסקר של עמותת "קרן בריאה" שנערך בשנת 2017 בקרב 6,508 נשים, עולה כי קרוב ל-10% מהן מעדיפות להיבדק אצל גניקולוגית אישה. 4.6% מהנשאלות העידו שהן מעדיפות גברים, ול-36% מהנשים שענו על הסקר מין הרופא לא משנה.
עוד עולה מהסקר, כי קצת פחות ממחצית תיארו את הבדיקה כמביכה וכואבת. 18.6% מהנשאלות הגדירו את הבדיקה טראומתית עבורן. 53% מהנשים סיפרו כי בעקבות אותן תחושות הן נאלצו להחליף את הרופא המטפל מספר פעמים לאורך חייהן, ומתוכן כשליש העידו כי רצו אישה. "לא פעם אני שומעת נשים שאומרות שזה יותר נעים לקבל טיפול אצל אישה" מספרת הילה חרמון , כירוגית שד בקופת חולים מאוחדת. "אמרו לי 'וואי, לא הייתי יכולה לדמיין לעבור בדיקה כזו אצל גבר'. חרמון מוסיפה: "הרבה דברים שאני עושה, במיוחד ככרורגית שד, יכולים להיתפס כמיניים - אבל לא ממני כי אני אישה. לכן ההרגשה שלהן היא אחרת".
אישה יודעת כשמשהו לא תקין קורה עם הגוף שלה, ואחרי הרבה פעמים שהיא הייתה אצל גניקולוג היא גם תדע לזהות כשהטיפול לא מתנהל כפי שמקובל, אך איפה עובר הגבול בין המקצועי ללא מקצועי? ד"ר פטרוסוב מרמב"ם מספרת שלעמיתיה יש חששות מלשאול שאלות שמחובתם לשאול במהלך בדיקה, שמא הן יתפרשו כמיניות ומטרידות: "אישה שמגיעה עם כאבים באזור הנרתיק, אחת מהשאלות שהרופא/ה צריכים לשאול היא אם היא מרגישה יובש בנרתיק בזמן קיום יחסי מין. מצב זה מעיד על חלק מהבעיה"
גם ברשת ניתן להרגיש במגמה הזו היטב. בשנים האחרונות נפתחו קבוצות שונות שבהן הנשים משתפות לא אחת בחוויות לא נעימות שחוו אצל רופא הנשים שלהן, בהם שאלות לא ענייניות בעלות אופי מיני, או נגיעות שלא כחלק מהבדיקה - וכך נשים אחרות יכולות לקבל חוות דעת לפני שהן ניגשות לבדיקה.
ולמרות כל זה, מנתונים שהוצגו בוועדה מיוחדת בכנסת ונכונים ל-2017 עד סוף יולי האחרון, עולה כי הוגשו בסך הכל 133 תלונות נגד רופאים ואנשי מערכת הבריאות מצד מטופלים. עוד עולה מהנתונים כי במשך תקופת הזמן הזו נשלל רק רישיון רופא אחד, ו- 20% מהתלונות נותרו פתוחות.
"כל אחד מהמקרים שפורסמו לאחרונה היה מוכר לגורמים שונים במערכת הבריאות, אך הרופאים המשיכו לקבל כרגיל. לא נדרשה נוכחות אשת צוות ולא יידעו את המטופלות. ממה שפורסם במקרה של ד"ר גיא רופא, הופעלה 'פרישה שקטה' מאיכילוב ומאוחדת - התקבלו תלונות אך במקום לפעול או לדווח לפרקליטות, איפשרו לו לבחור להתפטר ולהמשיך הלאה ללא שום פעולה מצידם, כיוון שהם כבר לא המעסיק שלו", טוענת אחת ממנהלות קבוצת הפייסבוק 'המלצות ואזהרות על גניקולוגיות.ים'.
"במקרים רבים מועברות תלונות לקופת חולים, וכתגובה מתקבל מכתב גנרי שטוען שהרופא פעל על פי הנהלים. חלק מהקופות אפילו מעבירות את פרטי המתלוננות לרופאים הפוגעים, שלפעמים פונים למתלוננות". עם זאת, מציינת המנהלת ש"בלא מעט מקרים אפילו לא מתקבלת תשובה מקופות החולים לאחר התלונה". קופות החולים לא העבירו את התלונות למשרד הבריאות, שחייב לעדכן את המדיניות שלו בתהליך הטיפול בפניה באשר לפגיעה מינית.
מה בכל זאת אפשר לעשות כדי לשפר את חווית הטיפול?
עמותת קרן בריאה יזמה סקר נוסף, שהעלה בין היתר שפעולות כמו מתן הסבר על הבדיקה ואפשרות לשאול שאלות, או מתן אזהרה לפני פרוצדורה שעלולה להיות כואבת – דורגו אצל הנשים ככאלה שיש להם חשיבות גבוהה בבדיקה. בנוסף, יצרה העמותה מעין אמנת זכויות שתיתלה בכניסה לכל מרפאת נשים בארץ, ותפרט את הזכויות שלהן, ובה בין היתר ערכים כמו פרטיות, כבוד ושליטה.
"רואים את זה בשטח. נשים יותר מודעות. לא מקבלות דברים כמובן מאליו, הן מבינות שיש להן אפשרויות בחירה. פתאום נשים מעיזות לפקפק, לחפש פתרון אחר, לערער", אומרת שרה טנקמן , מייסדת ומנכ"לית העמותה. א', מטופלת, מספרת ששיתפה את הרופאה שלה שהיא לחוצה מפרוצדורה מסוימת, וכשהרופאה שאלה אותה אם היא רוצה לעשות את הפעולה בעצמה, הוקל לה: "הייתי בהלם, לא ידעתי שיש לי אפשרות כזו בכלל. זה כבר נתן הרגשה יותר טובה בבדיקה".
"יש שינוי תפיסה בקבלה להתמחות", אומרת טנקמן. "זה שהרופאה רוצה זה לא אומר שהיא תתקבל, כי יש יותר ביקוש בתחום הזה. ומי שיושבים בועדות קבלה הם מנהלי המחלקות, שהם גברים, והיום הם מבינים שנשים מבקשות רופאות אז הן מתקבלות יותר בקלות. גם אצל גניקולוגית יכולות להיות חוויות קשות" טוענת טנקמן, ומוסיפה: "במערכת שיש לה גישות מסויימות חייבים להכשיר את הרופאות והרופאים בנושאי תקשורות, זה לא מספיק שהיא תהיה אישה. לכן אנחנו דורשים שיהיה מימון, וחלק מההכשרה בגניקולוגיה יעסוק בתקשורת ובאיך ניגשים לאישה, איך לדבר איתה על סוגיות אינטימיות שעולות. זה כבר יכול לשפר את התחושה".
לפניות לכתבת: avivitm@ch2news.co.il