ראש הממשלה התייצב אמש (שבת) מול המצלמות והצהיר שעכשיו, כשהתקציב עבר, מגיעה המשימה האמתית של הממשלה: "לנצל את היציבות הזאת כדי להתמודד עם האתגרים שהוזמנו במשק שנים: מחירי הדיור והפקקים שיצאו משליטה". גם שרת התחבורה מירב מיכאלי התגאתה לאחרונה בהישג הגדול של הממשלה בתחום התחבורה וטענה כי "התקציב שאנחנו מביאות אליכם הוא תקציב התחבורה הגדול אי-פעם והוא שונה בתכלית מתקציבי תחבורה קודמים".
ובאמת, תקציב התחבורה הציבורית יעלה בשנתיים האלה, בעוד שהתקציב לכבישים ילך וירד. עד כאן סדר עדיפויות מצוין, אבל האם עצם זה שנותנים כסף – יצליח גם למלא את ההבטחה הזו?
לא בכדי ראש הממשלה העלה בנאום שלו את נושא הפקקים. הוא נוגע כאן בנקודה שמכאיבה לכולנו - בעובדה שמספר כלי הרכב על הכבישים מזנק בשני העשורים האחרונים, בשעה שאורכי הכבישים ושטחם גדלים בקצב איטי יותר. ולמרות המצב הבלתי נסבל הזה, התחבורה הציבורית רחוקה מאוד מלהיות חלופה ראויה. אז האם התקציב החדש יביא הקלה?
ההבטחות הגדולות
במסגרת התקציב הוקצאו 3.3 מיליארד שקלים לטובת נתיבי תחבורה ציבורית בכבישים עמוסים, אבל נכון להיום עוד לא הוחלט בדיוק באיזה כבישים יוקמו הנתיבים האלה, ואף עדיין אין תאריך יעד ברור. כמו כן, הוחלט כי יועברו 7.7 מיליארד שקלים לפרויקט נתיבים מהירים בתל אביב, אבל ההערכה האופטימית כרגע מדברת על כך שיחנכו במלואם רק ב-2025.
אולי הבשורה תגיע מהתחבורה הציבורית?
למרות ההבטחות, כדאי שלא להסתמך על מערכות הסעות ההמונים בזמן הקרוב. התקציב אמנם מקצה 29 מיליארד שקל להוספת שני קווי רכבת קלה בתל אביב, אבל אם אפילו אחד מהם יפתח בעוד 5 שנים - זה יהיה בגדר נס. כמו כן, הוסיפו גם 7.9 מיליארד שקלים להוספת מסילה לרכבת הכבדה בקו החוף, אבל תאריך היעד גם כן רחוק - שנת 2026.
שר האוצר: "אני לא קוסם"
שר האוצר ליברמן מבין היטב את המצב. כשנשאל על כך שיחלפו עוד שנים עד שנראה תוצאות בתחום התחבורה, הוא גלגל את האחריות ואמר: "אני לא קוסם, אני שר האוצר. קוסם זה מישהו אחר". בעקיצה, כמובן, לראש הממשלה לשעבר נתניהו. שר האוצר אומנם מודה שקשה לעשות קסמים בתחום התחבורה, אבל בתקציב התחבורה הבטיחו גם "צעדים בטווח הקצר".
בשורה בגזרת האוטובוסים?
לכאורה, הצעדים המיידים אמורים להגיע בגזרת האוטובוסים. הוחלט כי בשנת 2022 ישקיעו 330 מיליון שקלים להעלאת תדירויות הקווים, אך כרגע עדיין אין מספיק נהגים ואין מסופים. זה יקח זמן. תקציב נוסף ילך להקמת מסופים, אבל זה יקח לפחות שנתיים. ובינתיים? נהגי האוטובוסים ונוסעיו יעמדו עם כולנו בפקקים.
גם אגרת הגודש בגוש דן, שאמורה להוריד את העומסים בכביש, צפויה להיכנס לתוקף רק ב-2025. כל זאת בתנאי שתהיה עד אז חלופה טובה של תחבורה ציבורית.
מה אפשר לעשות מיד?
רפורמות לוקחות זמן, אך כעת ישנם כמה דברים שאפשר לעשות. אפשר להכניס לארץ באופן מלא שירותים כמו אובר, שמאפשרים נסיעה שיתופית; לתת תמריצים כספיים לעובדים לעבור לתחבורה ציבורית; להכניס טכנולוגיות קיימות של רמזורים חכמים וניהול תחבורה במרכזי הערים וגם – להקים רשות תחבורה מטרופולינית שתיקח סמכויות מראשי ערים ותקצר ביורוקרטיה.
לסיום, אנקדוטה קטנה: בשבוע שעבר, ביום של תחילת דיוני התקציב, כשכל השרים והחכ"ים התייצבו והתכוננו למרתון הצבעות, הייתה מישהי אחת שאיחרה להגיע למשכן הכנסת - שרת התחבורה מירב מיכאלי. מה לעשות - פשוט נתקעה בפקקים. בהצבעה על התקציב הבא, כדאי שהיא תצא קצת קודם, כי הפקקים, כנראה, רק יתארכו עד אז.