עליתם מברית המועצות או מאתיופיה ואתם רוצים להתחתן ברבנות? כנראה תצטרכו לעבור "בירור יהדות". ההליך, שכמעט כל עולה ממדינות שאין בהן מערכות רבניות מוסדרות נאלץ לעבור – נועד להוכיח יהדות בעבור חתונה ברבנות או גירושין.
ולרבנות זה לא משנה אם עליתם בעקבות חוק השבות והוגדרתם כיהודים במשרד הפנים – האישור מהמדינה על יהדותכם, לא תקף עבורם. אחת מאותן עולות שנדרשה לעבור "בירור יהדות" לפני חתונתה היא לנה רנינסקי. לנה ובעלה גלעד הכירו בפייסבוק, ואחרי שנה של זוגיות מאושרת החליטו להתחתן. היום המיוחל שנקבע בשיא הקורונה השאיר טעם מר, אבל לא בגלל המסכות או הצמצום בכמות האורחים – אלא דווקא בשל היחס שלנה קיבלה ברבנות – רק כי נולדה בבריה"מ ועלתה לארץ בגיל שנתיים.
"הגעתי לדיון ברבנות והם מתחילים לשאול שאלות: איך הקשר שלי עם ההורים שלי, אם אני עדיין בקשר איתם, אם זה קשר חם, תומך, איך הם עזרו לי לאורך השנים, אם גרתי איתם, מתי גרתי איתם, איפה למדתי בבתי ספר בארץ. והתחילו לשאול דברים, לשאול שאלות, אם יש לי תכונות כלשהן שדומות לאימא שלי", סיפרה לנה, שהבינה ששם נפל האסימון שמפקפקים ביהדותה. "הכול היה מוכן, מוגש, כל המסמכים שם, המסמכים המקוריים שם. יאללה, תנו להתחתן".
38 מסמכים לנה הגישה, הוכחות ליהדות לארבעה דורות אחורה, סיפר בעלה גלעד. "זאת הזיה מוחלטת", הוסיפה לנה. "עד עכשיו לא הייתה שום סיבה לפקפק בשום דבר. בכל מסמך שאי-פעם היה כתוב איזשהו עניין של דת, לאום או כל דבר - יהודייה. זה לא הפריע לאף אחד לגייס אותי לצבא ולעשות מיליארד ימי מילואים. זה לא הפריע בלימודים, זה לא הפריע במלגות שקשורות ליהדות ולמלגות רבדים של חב"ד. ופתאום – 'רגע, יש מצב שהיא איפשהו לא... כי קוראים לה לנה, והיא לא נולדה בטעות בישראל? ובמקרה היא הגיעה מברית המועצות?'"
"יש פה ניחוח די גזעני לדעתי, כי כאילו חשבו אוטומטית: בגלל שהיא כנראה עלתה מברית המועצות, כנראה היא משקרת", הוסיף גלעד. "בסופו של דבר אנחנו יהודים, וחשובים לנו המסורת שלנו והחופה שלנו. וזה פוגע, כי מצד אחד את רוצה את זה בצורה הזאת ואת חושבת שזו האלטרנטיבה היחידה שיש לך. וכואב לי לראות אותה, כואב לי עליה".
ולנה היא לא היחידה. לפעמים לרבנות לא מספיק שנולדתם בארץ, שאתם דתיים ושומרי שבת ושכל חייכם גדלתם במסגרות חינוך דתיות-לאומיות, עדיין, ברגע שלפני החתונה – תצטרכו לעבור את ההליך המשפיל. וכך קרה למזל ג'מבר-ביטאו, שנולדה בארץ למשפחה שעלתה מאתיופיה, ונדרשה לעבור הליך של בירור יהדות שכלל המצאת מסמכים לרבנים האתיופים בקהילה.
"זה בעצם להגיש טופס עם רשימה של שושלת אבותינו, של בערך שבעה דורות, להגיש אותו לרב האתיופי הממונה באותו אזור", סיפרה מזל. "הוא מחליט על סמך ההיכרות שלו איתנו, עם המשפחות שלנו, אם אנחנו יהודים או לא".
"התהליך הזה של הטלת ספק, אני הייתי בטוחה שזה כבר מאחורינו, שזה משהו ששייך לדורות הקודמים, משהו שההורים שלי חוו ונשאר, אבל זה כמו מעין צלקת כזו שנפתחת כל פעם מחדש", תיארה מזל.