ימים יגידו אילו הישגים תניב ממשלת ישראל ה-36, שחרטה על דגלה את רוח השינוי. לקראת מערכת הבחירות לכנסת ה-24, בעיצומו של משבר פוליטי חסר תקדים ותוך כדי מגפה עולמית שמסרבת לדעוך, לקחו חלק יותר מ-80 אלף גולשי N12 בפרויקט #לי_זה_משנה. המיזם, בהובלת קרן רש"י ועמותת 121, הוגש לראש הממשלה בנט ומקבלי ההחלטות ומבקש להציג להם את הנושאים החברתיים החשובים ביותר שנמצאים על סדר היום של הציבור הישראלי. התוצאות – ב"מפת הדרכים החברתית" שלפניכם.

מיכל כהן, מנכ"לית קרן רש"י הפועלת לצמצום פערים חברתיים ולשעבר מנכ"לית משרד החינוך, הסבירה שהגולשים הוכיחו כי מה שמטריד את הישראלים אלו "החיים עצמם": "הפערים בישראל עצומים ונוכחים כמעט בכל תחום - משירותי הבריאות, דרך מערכת החינוך, בתשתיות בפריפריה מול התשתיות במרכז, והצורך בקידום תעסוקה איכותית ומיטבית לכלל אזרחי המדינה".

"המסר ברור - אלה הנושאים שהממשלה חייבת לטפל בהם באופן שורשי ועמוק", הוסיפה כהן. "אנו מקווים כי הסוגיות החשובות שהעלה הציבור יטופלו באופן אמיתי ורציני וישרטטו למקבלי ההחלטות דרך נכונה ומשמעותית ללכת בה״.

לקריאת המסמך המלא – לחצו כאן

חינוך

חזרה לשגרה והתמקדות בחוסן הנפשי

מגפת הקורונה שיבשה כמעט לגמרי את שגרת הלימודים הבריאה של התלמידים. גולשים ציינו כי סדר העדיפויות של מערכת החינוך דורש שינוי: פחות השלמת פערים לימודיים ויותר שימת דגש על שיקום החוסן הרגשי והנזקים האישיים והחברתיים שהביא עימו הריחוק החברתי הממושך. "המדינה הפקירה אותנו ושכחה אותנו בבית", כתבה מיה, תלמידת כיתה ז' מג'וליס. עם זאת, ציבור הגולשים ציין כי מתוך המשבר עשויה לצמוח הזדמנות: אימוץ דרכי לימוד חדשניות ושילובן של שיטות הוראה פרונטליות לצד טכנולוגיות.

תקצוב דיפרנציאלי של רשויות חזקות מול חלשות

המציאות כיום לא מספקת הזדמנות שווה לחינוך לכל ילד בשל פערים כלכליים וחברתיים. הממשלה אומנם מעבירה תקציב גדול יותר לרשויות חלשות, אך ברשויות מקומיות חזקות המימון העירוני גדול יותר וכך גם תשלומי ההורים. הגולשים מצפים להגדלה משמעותית של התקציב באזורים חלשים במטרה לגשר על הבדלים מהותיים אלו.

ילדים בדרך לבית הספר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
הגולשים מצפים להגדלת התקציב הממשלתי שמועבר לחינוך בפריפריה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

התפתחות אישית

רבים מהגולשים טענו כי התכנים המיושנים במערכת החינוך אינם תואמים את המציאות המודרנית ולא מכינים את התלמידים לאתגרי העתיד. הם הוסיפו כי יש לתת למורים חופש ואחריות לחנך ביצירתיות לפי צורכי התלמידים – זאת לעומת העומס הגדול שיוצרות הבגרויות, שמצמצמות בסופו של דבר את תהליך הלמידה כולו לחומר שייכנס לבחינות ותו לא.

חינוך מלידה

מתוצאות המיזם עולה הצורך להשקיע בחינוך איכותי ונגיש לכל הילדים מיום היוולדם ועד גיל שלוש, חינוך שכרגע לוקה בחסר. תגובות הגולשים מראות כי קיים צורך באיזון שבין מספר הגננות והפעוטות, בהרחבת המתקנים העומדים לרשות המסגרות לגיל הרך ובהצבת רף קבלה גבוה יותר להכשרת הצוותים החינוכיים. במקביל לכך, קראו הגולשים להקים מנגון שיפקח ויעקוב אחר מה שקורה בתוך המסגרות ברחבי הארץ.

גנן בגן ילדים מכין את השולחנות (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)
יש צורך לאזן בין מספר הגננות בהשוואה לפעוטות | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

שיפור תנאי המורים

נקודת הפתיחה של מורה מתחיל בעבודתו אינה מושכת רבים למקצוע ההוראה. שכרם נחשב נמוך, המשרה חלקית, והתנאים משתפרים רק כעבור שנים רבות בעבודת ההוראה. כתוצאה מכך, קיים מחסור במורים במקצועות בסיסיים (אנגלית, מתמטיקה ומדעים). לדברי הגולשים, גם כאן יש להשקיע תקציבים נדרשים ולשנות את שיטת ההעסקה בענף, כך שלעובדי ההוראה תהיה יציבות כלכלית כבר בתחילת הדרך. יוסי מאלפי מנשה כתב: "טיפול במעמד המורה ושכר הולם יכניסו אנשים ראויים למערכת החינוך הזקוקה לרענון".

פערים חברתיים

התשתיות בפריפריה

אין זה חדש כי פוליטיקאים בישראל מבטיחים פעם אחר פעם לחבר את הפריפריה למרכז. עדיין, המצוקה הגיאוגרפית היא אחד הפערים החברתיים הבולטים בישראל שנמשכים כבר זמן רב. הציבור התייחס במיזם לטיפול חשוב במספר תשתיות: קישור הפריפריה עם המרכז ושיפור התחבורה בערים אלו, הנגשת אינטרנט מהיר לכלל האוכלוסייה ופיתוח מקומות תעסוקה בלי לוותר על פרנסה הוגנת. מירי מאשקלון ציינה כי "הפתרונות שנדרשים לצמצום הפערים עוברים בהשקעה בתשתיות, יצירת מקומות עבודה והרחבת אפשרויות התעסוקה".

שילוב ערבים וחרדים

"יצירת שוויון הזדמנות בין יהודים וערבים תסייע בצמצום הפערים", כתב חאלד מסכנין. הפערים החברתיים בישראל מורגשים בעיקר בקרב שני ציבורים דומיננטיים בישראל שנותרים מאחור בשיח: החברה הערבית והחרדית. לגולשים חשוב כי הממשלה תשקיע בחינוך, בתשתיות ובתחבורה ותבטיח חלוקה תקציבית שוויונית לפי צורכי הקבוצה ולא לפי כוחה הפוליטי.

הפגנה, אלימות, החברה הערבית (צילום: דוד כהן, פלאש 90)
"יצירת שוויון הזדמנות בין יהודים וערבים תסייע בצמצום הפערים", כתב חאלד מסכנין | צילום: דוד כהן, פלאש 90

רשת ביטחון חברתית

הקיטובים הכלכליים אינם מסתיימים במערכת החינוך. 18% מהגולשים הזכירו את קצבות הזקנה והנכות הנמוכות שגורמות לחוסר ביטחון תזונתי בקרב השכבות המדוברות. המשתתפים במיזם ציינו כי יש להגדיל את קצבות ההכנסה, כמו זקנה, נכות והבטחת הכנסה, כדי לספק לאותם אנשים רשת ביטחון כלכלית וחברתית.

חיזוק מערכת הרווחה

משבר הקורונה פגע עוד יותר בקבוצות שגם כך פגיעות. משתתפים רבים טענו כי יש לשפר את הסיוע בין היתר לאימהות חד-הוריות, לנוער בסיכון וככלל לחלקים באוכלוסייה חסרי עורף משפחתי שנפגעו לאורך המשבר. גם כאן ציינו הגולשים את הצורך בחלוקה תקציבית דיפרנציאלית שבמסגרתה יוענקו משאבים נרחבים יותר לרשויות בפריפריה. תהילה מנתיבות הציבה בפני מקבלי ההחלטות שאלה חשובה: "איך מביאים את המדינה למצב שבו ההצלחה לא תלויה במאפייני המעמד שממנו באת?".

הפסקת האפליה בין רשויות מקומיות

הגולשים מדגישים כי הפערים בשירותים הניתנים על ידי השלטון המקומי במרכז בהשוואה לפריפריה אכן מורגשים. כדי לפעול לצמצום הפערים הם קוראים לממשלה להגדיל את מענק האיזון בקרב רשויות שבהן ההכנסה המקומית נמוכה יותר. כך הן יוכלו לספק שירותים טובים יותר לתושביהן כפי שהרשויות החזקות עושות בזכות ההכנסה הגבוהה מארנונה.

התעסוקה בישראל

סיוע תעסוקתי לקבוצות בחברה

צעירים בתחילת דרכם שצריכים הכוונה בקריירה, בעלי מוגבלויות שמתמודדים עם אפליה במקומות עבודה ואנשים מבוגרים שלא ממהרים לקבל אותם לעבודה. כל אלו הם דוגמה לקבוצות ששיפור מצב התעסוקה בישראל יספק פתרון לצורכיהן. אולם כיום מרכזי התעסוקה מטפלים רק במעגל קטן של אנשים הזקוקים לעזרה. על הממשלה להיות קשובה יותר לקבוצות אלו וליצור אינטגרציה בין משרדי הממשלה השונים אל מול שירותי התעסוקה.

קונים בקניון גבעתיים אחרי פתיחת החנויות (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
בר מדימונה: "אין אופק תעסוקתי לצעירים" | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

יצירת מקומות עבודה

קושי מרכזי בתעסוקה שהעלו הגולשים עוד בטרם משבר הקורונה הוא מצב התעסוקה בפריפריה. בר מדימונה כתב: "אין אופק תעסוקתי לצעירים בעיר ובעיקר אין תעסוקה איכותית". על כן יש צורך לתת מענה באזורים אלו להכשרות מקצועיות שיפותחו בהתאם לצורכי המעסיקים בסביבה וחיבור המשתתפים לשוק העבודה עם סיום הכשרתם. זאת במקביל לתמיכת השלטון המקומי ביזמים ומשקיעים והבאתם לפריפריה.

תמריצים למעסיקים

על מנת לפתוח מקומות עבודה נוספים יש לקחת בחשבון את הצד השני במשוואה והם המעסיקים הפרטיים. הגולשים הציעו לממשלה להעניק להם תמריצים כלכליים להעסקת שכירים חדשים והחזרת שכירים מחל"ת. כך גם בימי משבר למעסיקים תהיה רשת ביטחון כלכלית שתעודד אותם לקחת את הסיכון ואולי אף להתרחב למרות אי-הוודאות הכללית. גילה מחיפה הוסיפה את התמורה שבעניין בקרב אוכלוסיות פגיעות בשוק העבודה: "שהמדינה תיתן למעסיקים הטבות שבזכותן יגייסו עובדים מבוגרים".

הכשרות מקצועיות

הגולשים הצביעו על הצורך להציע למובטלים הכשרות מקצועיות וידע נחוץ לשוק העבודה המתפתח - שיבטיחו מקצוע מבוקש למי שזקוק לכך. רובם המכריע של מובטלי הקורונה הם מפוטרים חסרי השכלה על-תיכונית, וכתוצאה מכך ההשבתה הממושכת במשבר מנעה התמקדות בכישורים ובמיומנויות של עובדים בשכר נמוך.

שירות התעסוקה (צילום: שירות התעסוקה)
לשכת התעסוקה. דרושה רשת ביטחון לתמיכה כלכלית שגם תעניק הכשרה מקצועית | צילום: שירות התעסוקה

דמי אבטלה חכמים

בשיא משבר הקורונה כמעט מחצית מהעובדים שהכנסתם נמוכה הוצאו לחל"ת או פוטרו. עובדים אלה, שמלכתחילה הצליחו בדוחק למצוא משרות בשכר נמוך, יתקשו עוד יותר למצוא מקום עבודה חדש. מודל החל"ת אומנם מגן על העובדים מפני עוני, אבל לא מסייע ביציאה מהמשבר. הפתרון הנכון הוא רשת ביטחון שגם מספקת תמיכה כספית לחסרי עבודה וגם מעניקה להם הכשרה מקצועית שתסייע לשלב אותם בשוק העבודה ביום שאחרי. כך גם ישללו דמי אבטלה ממי שמציעים לו עבודה והוא מסרב לה.

בריאות

הרחבת סל הבריאות

בהשוואה לחו"ל, ההשקעה הישראלית בתחום הבריאות אינה גבוהה - אך נמצאת בעלייה בשנים האחרונות. ככל שהממשלה משקיעה פחות במשאביה הרפואיים, כך האזרחים נאלצים לצרוך שירותי בריאות פרטיים ולשלם לא מעט. כתוצאה מכך גולשים רבים דרשו להגדיל עוד יותר את תקציב סל הבריאות ולהרחיב את התרופות הכלולות בו.

קיצור תורים

גם כשמדובר בשירותים שאותם מעניקה המדינה, רבים מהגולשים ציינו כי הם לא נגישים בפועל בגלל זמן המתנה לא סביר. יתרה מזאת, העומס הרב שהעלו המשתתפים במיזם נגע לא לתחומים אחדים - אלא לסוגים שונים של טיפולים ולריחוק גיאוגרפי משירותי הבריאות. יפית מאילת כתבה: "לא ייתכן שכמעט לכל רופא עלינו לנסוע למרכז". שינוי המצב מחייב להשקיע משאבים בכוח אדם ובתשתיות, לרבות הקמת מרכזים רפואיים בצפון ובדרום.

בית חולים סורוקה (צילום: פלאש 90)
המגפה המחישה כמה חשוב התפקוד השוטף של מערכת הבריאות. ביה"ח סורוקה | צילום: פלאש 90

תקצוב הקופות ובתי החולים

המגפה העולמית המחישה עד כמה חשוב תפקודה השוטף של מערכת הבריאות הציבורית. כפיר מחדרה כתב: "חייבים לטפל בנושא הבריאות - לתת תקציבים לבתי החולים ולפתוח תקנים לצוותים הרפואיים". כמעט כל המוסדות הללו מצויים בגירעון כרוני, וזהו אחד האתגרים הגדולים שעומדים בפני הממשלה, שהתעצמו והפכו דומיננטיים עוד יותר במהלך הקורונה.

בריאות הנפש

נושא מטריד נוסף שצף לא מעט במהלך ימי הסגרים והריחוק החברתי הוא הזנחת בריאות הנפש בישראל. רבים שזקוקים לטיפול מסוג זה אינם זכאים לו רק כי הם לא עומדים בתנאים הנוקשים הקיימים. גם העומדים בתנאים נאלצים להתמודד עם מחסור ברופאים וזמני המתנה ארוכים לתורים. שר הבריאות הורוביץ אמר שבמשך שנים סוגייה זו היא "החצר האחורית של מערכת הבריאות". הגולשים דורשים מהממשלה להקצות תקציבים נוספים ולהרחיב משמעותית את השירותים הניתנים במסגרת וכך גם את ציבור הזכאים - במיוחד בימים שבהם המצוקה הנפשית גוברת.

רוקח בבית מרקחת. אילוסטרציה (צילום: 123rf)
"החצר האחורית של מערכת הבריאות". גולשים דורשים להפנות תקציבים לבריאות הנפש | צילום: 123rf

רפואה מונעת

ציבור הגולשים קרא לממשלה להשקיע ברפואה מונעת ולא רק בזמן מגפה. לדבריהם יש לעודד פעילות גופנית ותזונה בריאה לא רק באמצעות הסברה, אלא גם בפתיחת מרחבים ציבוריים שישמשו לפעילות ספורטיבית ברחבי הארץ. פרט לכך, נדרש שימוש ברגולציה ובתמריצים שיבטיחו נגישות לאוכל בריא במחיר סביר עבור הציבור הרחב, וכך גם להציב יעדים ציבוריים במאבק נגד התמכרויות שונות והרגלי עישון. אפרת מבית שמש המליצה לממשלה: "אחרי המשבר הנוכחי חשוב שתהיה תוכנית מגירה למצב חירום".

אלימות בחברה הישראלית

אלימות נגד נשים

מאז התפרצות הקורונה מוקדי הסיוע הנפשי דיווחו על עלייה של מאות אחוזים בפניות בנושא זה. הסגרים הביאו מאות אלפי ילדים ונשים להתגורר בסביבה מתוחה ואלימה שהידרדרה ככל שהמצב הכלכלי נהיה גרוע יותר. ב-2017 הוחלט על תוכנית ציבורית למאבק באלימות נגד נשים שכוללת שורת צעדי אכיפה, הקמת מרכזי הגנה ושירותי טיפול ושיקום - אולם התוכנית קיבלה שבריר מהתקציב הנדרש (מתוך 250 מיליון שקלים - רק 60 מיליון). הגולשים שידרו לממשלה מסר חד-משמעי ומציל חיים: לממן את התוכנית במלואה מיד. "אני כאישה מפחדת, יש צורך בחינוך בנושא", אמרה ליאור מבאר שבע.

פשיעה בחברה הערבית

גולשים רבים ציינו את האלימות הבלתי נגמרת ביישובים הערביים בישראל כנושא מדאיג ביותר. בדומה לאלימות נגד נשים, גם כאן הוצבו יעדים שכללו פתיחת תחנות משטרה בערים הערביות וגיוס שוטרים מוסלמים - אולם רק שליש מההיקף המתוכנן אכן יושם בפועל. יתרה מזאת, התוכניות לא מתייחסות להיבטים קריטיים נוספים במאבק נגד האלימות, כמו מצוקת התעסוקה והדיור של הערבים, שמזינה את עולם הפשע. הגולשים קראו לממשלה לפעול באופן רחב ובאמצעות תקציבים שלוקחים את המצב ברצינות גמורה - וגם דרך השקעה בחינוך ובעתידם של בני הנוער הערבים.

וואטסאפ, אינסטגרם, פייסבוק (צילום: 123rf)
המתחים בין קבוצות בחברה הישראלית - גורם משמעותי בשיח השנאה בציבור וברשתות | צילום: 123rf

הפסקת השיח האלים

השסעים והאווירה המתוחה בין קבוצות בחברה הישראלית הם גורם משמעותי בהתגברות הלהבות ובשיח השנאה שמזין לעיתים קרובות את סדר היום הציבורי והרשתות החברתיות. בעניין זה הציפיות והדרישות מהפוליטיקאים הן לא רבות או מורכבות במיוחד: לשמש דוגמה אישית כשליחי ציבור ולנהל שיח מכבד שאינו מסית נגד אף אדם או קבוצה.

מניעת אלימות

כמו במקרים אחרים, גם בסוגייה שלפנינו הטיפול הטוב ביותר הוא מניעה. הממשלה משקיעה לא מעט באכיפה, אך גם יש צורך למנוע את המצב מלכתחילה. תשומת הלב הציבורית שמופנית למניעת אלימות היא זניחה ביותר. במקום להתמודד עם האלימות בהתפרצותה, עדיף לגדוע אותה באיבה. "שמשפחות יקבלו טיפול וסיוע לפני הרצח הבא", אמרה גינת מכפר סבא. בשנים האחרונות אומנם פועלת תוכנית ציבורית שמטפלת במבוגרים אלימים שגדלו כילדים בתנאים קשים, אולם ניתן להרחיב את היריעה ולהקצות משאבים גם במישורים אחרים: למנוע נשירה של תלמידים מבתי ספר ולתמוך במוסדות "הזדמנות שנייה", להשקיע במסגרות בלתי פורמליות כמו תנועות נוער ולהגדיל את שירותי הייעוץ והטיפול הזמינים לבני נוער.

"עבור הארגונים החברתיים תשמש 'מפת הדרכים החברתית' מצפן ומדד למעקב אחר הפעילות של הממשלה והכנסת", אמרה טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121 – מנוע לשינוי חברתי. "מפעם לפעם נבחן אילו מהנושאים שהעלה הציבור מקודמים על ידי מקבלי ההחלטות ואילו סוגיות נשארות מאחור".

"אנו מקווים שנוכל לדווח על התקדמות משמעותית בכל אחד מהנושאים שמטרידים את הציבור", סיכמה טלי, "שיפורים אמיתיים בנושאים האלה יהיו חדשות טובות שהציבור הישראלי כולו כמה אליהן".