"יש לי חור גדול בלב, יום אחד עוד נחייך": סיפור חייו של רוני דניאל והריאיון החשוף מלפני 15 שנה
פטירתו של פרשננו הצבאי הוותיק הותירה חלל עצום וכאב גדול על האדם שאיננו עוד והיה לקולה של ארץ ישראל הטובה • בריאיון אישי שקיים בעבר, הוא סיפר על הטרגדיה של אובדן בנו: "יש לי חור גדול בלב - ולא רוצה לחלוק את זה" • חברנו שידר תמיד אופטימיות והזכיר גם ברגעי משבר: "יום אחד עוד נחייך"
n12
פורסם:
נפרדים מרוני דניאל ז"ל: הידיעה על לכתו של פרשננו הצבאי הוותיק הותירה אתמול (שני) הלם גדול. רבים לא יכלו לעצור את הדמעות, בהם גנרלים לשעבר וקולגות כאחד, שביקשו לעצור את סדר היום ולספר על האדם המיוחד במינו שכולו שליחות גדולה ולב ענק. בריאיון האישי שהעניק רוני דניאל לגיל ריבה ב-2007, מצטיירת אישיותו הייחודית של האיש שאיננו עוד - פס קול ישר, הגון, צנוע ומקצועי.
N12 כואב את לכתו של רוני דניאל:
"יש לי חור גדול בלב", שיתף בכאב דניאל בנוגע לטרגדיה של אובדן בנו. "היה לי בן יחיד שנפטר. אצלי כאב זה עניין אינטימי, אני לא יודע לחלוק את זה ולא רוצה לחלוק את זה - זה שלי. לא מבקר את אלה שחולקים עם כולם, כל אחד ודרכו. תן לי לחבק את הכאב הזה".
"תתפלא, גם אני שקלתי את זה אז", אמר דניאל בתגובה לדבריו של ריבה, שלפיהם במקרה כזה הוא היה עלול לשים קץ לחייו. "לקחתי החלטה מודעת, קרה וברורה שאני בוחר בחיים. מרגע שקיבלתי את ההחלטה הלכתי לחיות", הוא נזכר. "ניהלתי שיחה מאוד מעניינת עם עצמי. אני לא בטוח שאני יודע ללכת מכות עם הדיסקט שלי ואם תאב חיים אני, אז השיחה הייתה קצת בלוף".
"יש כוח לחיים האלה ולאבד אותם זה נורא"
"אתה נאחז בחיים בכל הכוח", הכריז דניאל בביטחון ושידר אופטימיות יוצאת דופן. "יש כוח לחיים האלה ולאבד אותם זה נורא. אולי זה כי יש בי איזושהי אופטימיות גם ברגעים מאוד קשים אני אגיד: 'וואלה, עוד נחייך יום אחד'. הנה, אנחנו מחייכים. צדקתי".
פרסומת
על הילד שאיבד הוא סיפר: "כל מה שחלמתי שיהיה לי בילד שלי היה בו. לאבד ילד זה כמו סוף החיים. אנחנו מצליחים להעביר זה לזה בכל אמצעי התקשורת כמעט הכול - מה זו אהבה ושנאה, אבל לא מצליחים להעביר מה זה אבהות או אימהות. למה אנחנו לא מצליחים? זה כל כך גדול שאנחנו לא יודעים להעביר".
פרסומת
בהתייחסותו לביקורת שהעביר בעבר על חיילים שמשוחחים בטלפונים הניידים בבסיסים, אמר כי "בכל מעמד כזה אתה משתנה קצת".
כואבים את לכתו של חברנו רוני דניאל ז"ל
האיש שהכרתם במסך וברדיו במשך עשרות שנים היה לא רק עיתונאי, אלא בראש ובראשונה - פטריוט גדול, ציוני, קולה של ארץ ישראל הטובה והישנה. מלח הארץ שפיו וליבו היו שווים. רוני שיותר מכול הוא בן אדם אוהב.
הוא עלה כילד בן שלוש מעירק עם אימא שלו ואחותו הקטנה לקיבוץ מעוז חיים שבעמק בית שאן. עולה חדש שנהיה לדמות הצבר האולטימטיבי. הוא היה מאלה שהאמינו בכור ההיתוך - מה שהביא אותו להתגייס לצה"ל ולהיות לוחם בצנחנים. במלחמת ששת הימים לחם באום-כתף בחזית המצרית, נפצע מרסיסים, ולאחר מכן במלחמת ההתשה. כשיה-יה ביקש הוא התנדב להיות גם מג"ד במילואים.
פרסומת
בשנת 1971 רוני הפך לעיתונאי ב"קול ישראל" ובתוך זמן קצר, קיבל את התואר שליווה אותו מאז לכל חייו: כתבנו לענייני צבא. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים הוא נקרע בין הרצון ללחום לבין התפקיד שלו, לשדר: "ראשוני החיילים שלנו נכנסו למוצב, ומניפים שני דגלים - דגל ישראל ודגל חטיבת גולני, מוצב החרמון שנפלנו עליו כל כך הרבה נפל בידינו".
עם הקמת ערוץ 2 הכתב הוותיק הפך למייסדי חברת החדשות הצעירה - ובכך הפך לעוגן מרכזי שעליו נשענו השידורים במדינה. אחד השידורים הראשונים ששידר היה הרצח של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. ומאז, רוני תמיד היה שם, בשטח, בכל מבצע ובכל לחימה, אהב להיות עם החיילים - והם אהבו אותו.
פרסומת
פרסומת
על פרשן מוכשר ומוערך ככל שיהיה לא רבים מזילים דמעה, על אדם נדיר כל כך, הלב דואב. היה שלום, רוני, תחסר לנו מאוד.
רגעים משמעותיים בעבודתו העיתונאית
הדיווח הראשון של רוני דניאל
רוני דניאל במעמד קבלת פרס מפעל חיים ב-2016
רוני דניאל בוועידת המשפיעים
פרסומת
הדיווח האחרון
מצאתם טעות לשון?