"מרגיש שאני תקוע": 20 שנה חלפו מאז הפיגוע במסעדת סבארו בירושלים. 15 ישראלים נרצחו ו-140 נפצעו באחד האירועים הקשים שידעה המדינה. גם היום, משפחות הנרצחים עדיין מנסות להשתקם מהאירוע: "הם תמיד היו חסרים לנו, זה מאוד קשה ועצוב".
בית משפחת סחיווסחורדר ביישוב טלמון נטוש ועזוב ב-20 השנים האחרונות. "היינו עושים פה ארוחות שישי בקיץ בכלל, בגינה, והיו באים מלא חברים, חברים של אח שלי הגדול, חברים של אחי הקטן - היה פה ממש מקום חי", סיפר מאיר סחיווסחורדר, שאיבד בפיגוע את אביו ושלושת אחיו. "זה בית שהיו אמורים לבוא לפה הנכדים והיו אמור להמשיך לחיות ב-20 שנים האלו. ופה הזמן נתקע, הוא לא התקדם הרבה, הוא נשאר תקוע. ככה גם אני מרגיש".
זה היה בצוהרי יום חמישי, 9 באוגוסט 2001. מחבל פלסטיני פוצץ את עצמו במסעדת סבארו שברחוב יפו בירושלים. 15 ישראלים נרצחו ו-140 נפצעו. מרדכי רפאל וצירל עדי סחיווסחורדר הגיעו עם חמשת ילדיהם למסעדה: רעיה, אברהם יצחק, חמדה, חיה ולאה. חיה ולאה שנפצעו קשה היחידות ששרדו את הפיגוע.
"את הפיצוץ עצמו אני לא זוכרת", סיפרה חיה. "זוכרת שקרעו ממני את כל הבגדים כי הכול היה שרוף. ואני רואה שכל הרגליים שלי דם גל הגוף שלי דם ואני כל הזמן צועקת 'תביאו את אבא שלי, תביאו את אבא שלי'". אני שאלתי את מי שהיה איתי מה קרה לשאר המשפחה, איפה אבא ואימא ומה קרה. אמרו לי כל הזמן שהם פצועים כמוני ואחרי הצוהריים האחים שלי סיפרו לי שאבא ואימא, רעיה, אברהם יצחק וחמדה נרצחו".
כשהוא רק בן 19, מאיר נשאר עם 2 אחיו להחזיק לבדם את המשפחה ולטפל בשתי האחיות שנפצעו, אחרי שנה לא פשוטה בלי סיוע של הרווחה, שהמדינה עוד לא הכירה ביתומים כמקבלי קצבה וסייעה להם כלכלית - הם החליטו לעזוב לדודים בשוויץ ואחרי שנתיים שם הם חזרו.
"תמיד הם חסרים", אמרה חיה. "בשנה וחצי האחרונות כשהפכתי להיות אימא, אז אימא לא נמצאת איתך בחדר לידה. או כשהתחתנתי, אז אבא ואימא הם לא אלה שמלווים אותך לחופה. אני לא חושבת שהזמן מרפא את הפצעים - ברור שלא כל יום מתעסקים בזה אבל ברגעים שלך עם עצמך אתה מבין שאתה לבד".
מלכי רוט נרצחה בפיגוע בזמן שעצרה במסעדה בדרך לפעילות בתנועת עזרא. היא הייתה רק בת 15, אחות אמצעית בין 7 אחים. "מנסים לא הזכיר אותה במשפחה כי זה כואב מידי", סיפרה פרימט רוט, אימה של מלכי ז"ל. "לכן התמונות קטנות, הם רואים ורואים אותה אבל בקטן כי זה כואב, היא פשוט חסרה לנו כל כך. יש לנו גם את הכאב, רובד נוסף של כאב, שזה לראות את הרוצחת חופשיה, מתגאה, מסיתה וחיה חיים טובים בירדן".
אחלאם תמימי, המחבלת שהסיעה את המחבל המתאבד, שוחררה לירדן במסגרת עסקת שליט. בשנים הראשונות לשחרורה, הפכה לאחד הסמלים של חמאס וקיבלה תכנית טלווויזיה משלה, שהסיתה נגד ישראל. "לא כל להסתכל על האישה ולחשוב שהיא שגרמה לכל כך הרבה טרגדיות והרסה את המשפחה שלי", אמר ארנולד רוט, אביה של מלכי ז"ל. "האטימות של הרשויות, גם בארצות הברית וגם כאן. זה שאנחנו מובילים את המאמץ להביא אותה לבית סוהר, זה אבסורד ומעליב את כל מי שמעורב ולא עושה כלום".
מסעדת סבארו המיתולוגית בצומת האיקסים נסגרה מזמן. "היינו בפנים ופתאום הייתה מדורה ענקית", סיפרה שרה שלו, שאימה נפצעה קשה בפיגוע. "הדבר היחידי שאני זוכרת – זה שהייתי באמבולנס וראיתי את אימא שלי שוכבת וכל הצוות היה עליה. אחרי זה אני זוכרת שהייתי בבית החולים ושטפתי את הפנים".
מאותו היום, חנה שוכבת בחדר בבית החולים השיקומי רעות, מחוסרת הכרה, מורדמת ומונשמת. הוריה מבקרים אותה 4 פעמים בשבוע, שרה ממעטת להגיע. "זה מאוד קשה, זה לראות אותה במצב בלי הכרה", אמרה. "אני יכולה לפנות אליה ואני לא יודעת אם היא שומעת אותי, היא לא יכולה להגיב לי – זה מצב מאוד טראומתי גם. אני מגדירה את עצמי כיתומה - זה עצוב, זה קשה, אבל כן".