הנשיא ראובן רובי ריבלין צפוי לסיים השבוע את תפקידו אחרי 7 שנים, ולידי N12 הגיעו הנתונים המלאים על מספר החנינות שהעניק במהלך כהונתו ועל העונשים שבחר לקצוב. מהנתונים נראה שריבלין אמנם חנן יותר אנשים מקודמיו בתפקיד, אבל שיעור החנינות נותר נמוך באופן יחסי.
סך הכל קיבל ריבלין 8,682 בקשות חנינה (מחודש יולי 2014 ועד חודש אפריל 2021), ונענה ל-1,797, מהן. כלומר - קצת יותר מחמישית. בשנת 2015 הסכים ריבלין ל-151 מהבקשות ודחה 883. בשנת 2018 אישר 363 ודחה 910, ובשנת 2021, עד חודש אפריל, אישר 128 מהבקשות חנינה ודחה 265.
בין היתר, ריבלין העניק חנינה לראש הממשלה לשעבר אולמרט, לזמר קובי פרץ וגם הקל בעונשו של יונתן היילו ז"ל, שהורשע בהריגת אדם שאנס אותו.
בנוסף, באותה תקופת זמן קצב הנשיא את עונש מאסר העולם של 60 אסירים. בשנת 2015 קצב ל-3, בשנת 2017 ל-13 ובשנת 2021 קצב את מאסר העולם של 4 אסירים.
לשם ההשוואה, על פי הנתונים שדווחו באותה תקופה - בשנת 2013, שנתו האחרונה בתפקיד של הנשיא לשעבר שמעון פרס, הוגשו 1,897 בקשות שמתוכן אושרו 330. בשנת 2012 הוגשו 2,483 בקשות חנינה ואושרו 254 בקשות. אין את פילוח מספר החנינות שפרס דחה, אך נראה שחלה עלייה קלה בתקופתו של ריבלין באחוז החנינות שאושרו.
"מהתבוננות באחוזים המפורטים, נראה כי בתקופת הנשיאות הנוכחית, החנינות לא ניתנו בנדיבות בלשון המעטה, אלא להפך," אומרת עו"ד מעיין חיימוביץ, מתמחה בדין הפלילי וסגנית יו"ר הועדה הארצית לזכויות חשודים ונחקרים בלשכת עורכי הדין. "אמנם ישנה עליה קלה באחוזים מתקופת נשיאותו של שמעון פרס ז"ל אך גם תחת הנשיא ריבלין החנינות ניתנו ממש למתי מעט. כסניגורית שמייצגת שנים, אני יכולה בהחלט להעיד שישנם בני טובים ונורמטיביים שנקלעו לסיטואציות ברגע שפל בחייהם ולעיתים אף לא מרצונם, ובדיוק לשם כך "נולדה" החנינה לעולם. ישנו אינטרס ציבורי רחב ומשמעותי לשקם ולהשיב את הראויים לחברה לתפקוד מלא, לתועלת הציבור ובכך לצמצם את הפשיעה ולצעוד לעבר מדינה בעלת אוכלוסייה מתוקנת. אי מתן חנינות לא משרת איש ואף מעצים את הפערים באוכלוסייה וחוטא לאינטרס הציבורי".