המגמה המדאיגה נמשכת - המשטרה לא מצליחה להתמודד עם תופעת החזקת הנשק ואירועי הירי בחברה הערבית: במסגרת הדוח השנתי של מבקר המדינה שמתפרסם היום (רביעי) מוקדש פרק למעקב וביקורת אחרי דוח קודם בנושא החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ביישובים ערביים ומעורבים, שנעשתה במשרד לביטחון הפנים ובאגפים שונים של המשטרה. הנתונים שמוצגים בדוח החדש מטרידים מאוד ומראים כי חל זינוק בהיקף אירועי הירי - עד לשיא של 9,200 בשנה.

הממצאים

בדוח הביקורת הקודם, שפורסם באוגוסט 2018, עלה כי יש עלייה בפשיעה בחברה הערבית בכמה תחומים ובראשם היקף אירועי הירי. בביקורת המעקב שמפורסמת כעת עולה כי המגמה המדאיגה נמשכת - חלה עלייה של 19% בשנת 2018 ושל 8% בשנת 2019 עד לשיא של כ-9,200 אירועי ירי בשנה. באותה שנה נשבר גם שיא במספר הנרצחים - 95.

העלייה נמשכה גם במספר התושבים שנפלו קורבן לעבירות נגד אדם וגוף, כשנרשם זינוק של יותר מ-10% בשנים 2017 -2019 עד לשיא של כ-15,100 נפגעים. "כל זאת, על אף הזרקור שהפנו המשרד לביטחון הפנים והמשטרה לתחום זה והפעולות שנקטו לטיפול בפשיעה החמורה בחברה הערבית", כותב המבקר.

שיעור כתבי האישום

הדוח מ-2018 העלה כי שיעור כתבי האישום שהוגשו בגין עבירות ירי מתוך תיקי החקירה שנפתחו - מזערי. ביקורת המעקב מראה כי המצב לא משתפר. בשנים 2017 - 2019 עמד שיעור כתבי האישום על 3% - 5% מהתיקים שנפתחו בנושא. לשם השוואה - שיעור הגשת כתבי האישום מתוך כלל תיקי החקירה במשטרה עמד בשנת 2019 על כ-15%.

השפעת איסוף ותפיסת האמל"ח על הפשיעה

פעולות המשטרה לתפיסות של אמל"ח לא חוקי לא הביאו לבלימת מגמת ההתרחבות של הפשיעה בחברה הערבית, הנעשית באמצעות כלי נשק, או אפילו לצמצומה של מגמה זו. במבצעי איסוף אמל"ח ארציים שערכה המשטרה בשנים 2017 ו-2019 נאספו ביישובים ערביים 15 ו-19 כלי נשק (בהתאמה) בלבד.

אמצעי לחימה שנמצאו על ידי המשטרה (צילום: משטרת ישראל)
תמונת ארכיון | צילום: משטרת ישראל

טיפול בהברחות מגבול ירדן

חלק מהאמל"ח הלא-חוקי מוברח דרך גבול ירדן. המשטרה לא הקימה יחידה מבצעית ייעודית לטיפול בהברחות דרך גבול ירדן.

התוכנית לחיזוק המשילות ושלטון החוק במגזר הערבי (תוכנית החומש)

עד דוח הביקורת החדש נעשה שימוש בכ-597 מיליון שקל לקידום הנושא, סכום שמהווה כ-47% בלבד מהתקציב שהקצתה הממשלה. בכך נפגעה יכולת הממשלה להשיג את יעדיה בתחום זה.

הקמת תחנות משטרה חדשות

ארבע משמונה התחנות החדשות שהקימה המשטרה ביישובי החברה הערבית לא הביאו לתוספת משמעותית בהיקף הכוחות. המשטרה למעשה עשתה רק ארגון מחודש של הכוחות הפועלים בגזרות אלה, ולא הוסיפה כוח אדם. 

מתניהו אנגלמן (צילום: Miriam Alster Flash 90)
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן | צילום: Miriam Alster Flash 90

הברחת אמל"ח דרך המעברים ביהודה ושומרון

בביקורת הקודמת עלה כי הבידוק לאיתור הברחת כלי נשק המתבצע במעברים מדגמי ואקראי, ללא הכוונה מודיעינית - ולכן, רק לעיתים רחוקות מאותר אמל"ח במעברים. ביקורת המעקב העלתה כי המצב לא השתנה והמעברים הם עדיין כר פורה להברחת אמל"ח בדרכים שונות.

היעדר פיקוח על סחר בכלים דמויי נשק

הביקורת הקודמת העלתה כי אין בישראל פיקוח על סחר בכלים דמויי נשק. בביקורת המעקב עלה כי הסדרת הנושא טרם הושלמה. 

עיכובים בהסדרת סוגיית עדים מאוימים

הביקורת הקודמת העלתה כי מאז 2016 לא הגיעו המשרד לביטחון פנים והרשות להגנת עדים להסכמה בנוגע להעברת הטיפול בעדי תביעה מאוימים לאחריותה של הרשות להגנת עדים. בביקורת המעקב עלה כי המצב לא השתנה, וכי עקב זאת שוטרים רבים עדיין מוסטים ממשימות ליבה וממשימות שיטור שוטפות - למשימות אבטחה.

היעדר מודל שיטור והכשרות לפעילות בחברה הערבית

המשטרה לא אימצה תפיסה כוללת בנוגע למודל השיטור בחברה הערבית ולהכשרות הנדרשות לפעילות בחברה זו.

עלייה מתונה ביותר בשיעור השוטרים המוסלמים המשרתים

על אף הגיוסים הרבים שנעשו בשנים האחרונות, שיעור השוטרים המוסלמים המשרתים במשטרה עלה באופן מדוד ביותר מ-2.6% ל-3.4%.

"סוגיית הפשיעה בחברה הערבית מעסיקה את החברה הישראלית זה כ-20 שנה, ועל אף פעולות שננקטו המצב הולך ומחמיר", ציין המבקר. "רק בשילוב זרועות של הממשלה, המשטרה והנהגת החברה הערבית אפשר להביא להפחתת האלימות הגואה בחברה הערבית, להעלות את הביטחון האישי ביישוביה ולשפר את איכות החיים של החברה הערבית בישראל. חובתם של הגופים המבוקרים היא לפעול בדרך מהירה ויעילה לתיקון הליקויים שהועלו בדוח זה, כדי לקדם את השירות הציבורי בישראל, ובכך לשפר את איכות החיים והסביבה של תושבי ישראל".

ממשטרת ישראל נמסר: "לצערנו, אירועי אלימות וירי מתרחשים לעיתים קרובות מדי בקרב החברה הערבית בישראל, רובם על רקע סכסוכים פנימיים הגולשים לאלימות. המשטרה פועלת בנחישות לאורך כל ימות השנה נגד אחזקה, סחר ושימוש באמל"ח בכל זמן ובכל מקום. פעילות זו הביאה לתפיסת כמויות נשק חסרות תקדים, בפרט ביישובי החברה הערבית. בשנה החולפת שהייתה בצל המאבק בנגיף הקורונה, המשטרה הגבירה את הפעילות נגד עבירות נשק ועצרה ביישובי החברה הערבית למעלה מ-5,000 חשודים בעבירות ירי ואמל"ח. כמו כן, בשנה החולפת הוגשו בתום חקירות המשטרה 1,548 כתבי אישום נגד נאשמים בעבירות ירי ואמל"ח בכל רחבי הארץ, וכ-85% הוגשו נגד חשודים מהחברה הערבית. רק בחודש החולף, נתפסו מאות אמצעי לחימה, חומרי חבלה, רימונים וכיו"ב ביישובי החברה הערבית בישראל, ובהם גם עשרות כלי נשק מסוגים שונים. עם הקמת המנהלת לחיזוק שירותי המשטרה בחברה הערבית גויסו מאות שוטרים הפועלים ביישובי החברה הערבית ובימים אלו במשרד לביטחון הפנים ובמשטרת ישראל שוקדים על הקמת אגף חדש (סייף) שכל מטרתו סיכול ומניעת פשיעה בחברה הערבית, לטובת ההקמה הוקצו משאבים מקצועיים וכלכליים כבירים. כמו כן נפתחו 9 תחנות משטרה חדשות ו-7 נקודות משטרה, וזאת במטרה לקצר את זמן התגובה ולהעמיק את שירותי המשטרה לאזרחי החברה הערבית. לצד המשך האכיפה והעמקתה, בכדי לטפל בתופעה ולמגרה לחלוטין דרוש טיפול רב מערכתי ושינוי שורשי עמוק מעבר לאכיפה משטרתית. משטרת ישראל תמשיך במאבק הנחוש והבלתי מתפשר נגד עבירות הנשק, ביישובי החברה הערבית ובכל מקום אחר, הכל בכדי לשמור על שלום הציבור וביטחונו".