מצוקת הממתינים לדיור ציבורי: שנת הקורונה החריפה את מצוקת הדיור גם עבור מי שנמצאים בתחתית הרשימה - המועמדים לדיור ציבורי, שממתינים לעיתים שנים. אחד מהם הוא חיים מויאל מאשדוד, בן 78, שמתגורר בדירה שמתפוררת. מויאל אומנם מוכר כנפגע פעילות אנטישמית בישראל, אבל זה לא עוזר לו להתקדם בתור לדירה בסיוע המדינה.
במשרד הבינוי טוענים: אם לא מדובר בניצול שואה "מלא" - אין קדימות בתור
מויאל, שלפני שנים הוגדר כפושט רגל וגורר אחריו חובות, לא בקשר עם בני משפחתו. החודש בעל הדירה שלו ביקש שיתפנה. "הוא רוצה שאני אעזוב, למה? לא הייתה לי אפשרות לשלם לו 2,000 שקל כל חודש. הוא לא עשה לי חוזה יותר. היום אני מחפש עבודה של ארבע שעות, שאני ארוויח מאה שקל - לפחות שיהיה לי אוכל", סיפר מויאל בתסכול לחדשות 12. "אם יש גשם זה קטסטרופה, כל הקיר נפל עליי".
הוא פנה למשרד הבינוי והשיכון כדי לעבור לדיור הציבורי בעירו, בקשתו אושרה - אלא שאז גילה שהוא מקום 64 בתור. כשהבין שניצולי שואה קופצים לראש התור, סיפר להם שהמדינה מכירה בו כ"נפגע פעילות אנטישמית במרוקו", והוא אף מקבל מהמדינה קצבה שנתית בשל כך. במשרד הבינוי טוענים כי אם לא מדובר בניצול שואה "מלא", אין קדימות בתור.
"אין לי בית אחר ובמה לשלם, יש צעירים ממני"
"אין לי בית אחר ואין לי במה לשלם. זה 2,500 או 3,000 - מאיפה אני אוציא? יש אנשים יותר בריאים ממני ויותר צעירים ממני שקיבלו הוסטל (דיור ציבורי). הבן אדם ימות, בחיים לא יתנו לו הוסטל", הוסיף בקול שבור. "לפעמים אני מסתכל על איזה חבילה של כדורים בשביל לישון, אני רוצה לשתות אותה כולה. אני לא רוצה כבר שום דבר".
מויאל הוכר ב-2016 על ידי הרשות לזכויות ניצולי השואה כ"נפגע פעילות אנטישמית". "בעצם אנחנו מנסים לעזור לו למצוא מקום מגורים בסוף החודש הקרוב. אנחנו מאוד מבקשים מכל הגופים ומכל מי שיכול - למצוא לו פתרון בהקדם", אמרה מנכ"לית הקרן לרווחת נפגעי השואה, אתי פרחי.
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר כי הם מלווים את מויאל בסיוע בשכר דירה בגובה של 1,300 שקלים בחודש, וכן שלאחרונה אושרה בקשתו לדיור ציבורי וכשתתפנה דירה עבורו - היא תוצע לו. אולם, כשיש 63 אנשים לפניו בתור והוא נדרש לפנות את דירתו, נראה שהעזרה הזו מגיעה מאוחר מדי.
ניתן לתרום באמצעות הקרן לרווחת נפגעי השואה - במייל info@k-shoa.org ובטלפון 03-6090866