מעבדות - לעוד עבדות: כשמרבית המשק יצא מהשיתוק של משבר קורונה לפני ערב פסח, התחושה דמתה לשחרור נוסף ומודרני יותר. אך מי שהעזו לצאת לנסיעה בחול המועד מצאו עצמם תקועים בפקקי ענק. יותר משלושה שבועות אחר כך, הנתונים חושפים כי הפקקים הארוכים מבעבר הפכו לשגרה. התסכולים, הסיבות - והישראלים שנתקעו בדרך.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"סיוט": כמעט שעתיים מהשומרון לתל אביב
דגנית גרינבוים יצאה אתמול (ראשון) לעבודה מאלפי מנשה שבמערב השומרון בשעה 8:02 בבוקר. בתחילה צפה יישומון "WAZE" שתגיע בשעה 9:30 למקום עבודתה בדרום תל אביב. בפועל, כשהגיעה לשם, השעה הייתה כבר 9:50, שעה ו-48 דקות נסיעה. במילה אחת תיארה את הנסיעה כ"סיוט". מדובר בנסיעה של כ-40 דקות ללא פקקים.
מוקדם יותר, מעט דרומית משם באורנית, לי שטי הסיעה את בנה לגן הילדים ואחר כך יצאה לעבודה בתל אביב. בשעה 7:04 היא כבר החלה בדרכה לעבודה. היא הגיעה ליעד רק בשעה 8:46, כך שהנסיעה ארכה שעה ו-42 דקות. מדובר בנסיעה של כ-35 דקות ללא פקקים.
ארבע דקות לפני השעה שמונה יצאה מאיה ארדיטי מביתה שברמת השרון לכיוון רחוב המסגר בתל אביב - נסיעה של כרבע שעה ללא פקקים, שהתארכה אתמול בבוקר ל-54 דקות. ארדיטי הגיעה למקום העבודה רק בשעה 8:50.
שגיא דקל יצא בשעה 9:00, קצה שעות השיא, משכונת גילה שבירושלים לרחוב מצדה בבני ברק שם הוא עובד בחברת HopOn. בכל זאת הוא נתקל בעומסי תנועה ותזמן שעה ו-20 דקות בדרך. "לפעמים זה יכול להסתיים בשעתיים", סיפר, "זה מבאס, יש מצבים שנתקלתי פה בקטע נסיעה של ארבע דקות נסיעה בלי תנועה, בפקקים עומדים חצי שעה במקום". מדובר בנסיעה של שעה ועשר דקות ללא פקקים.
מיטל נעים עובדת במשרד שנמצא בדרום תל אביב. היא יצאה מיהוד ב-7:30 והגיעה לאחר 45 דקות, נסיעה שהייתה אמורה לקחת 22 דקות ללא פקקים. מרחוב המייסדים בקרית אונו, היכן שמתגוררת שלי, הדרך לתל אביב ארכה 55 דקות. היא יצאה בשעה 7:55 והגיעה רק ב-8:50. מדובר במרחק של כ-8 קילומטרים בלבד ובנסיעה של 20 דקות כשהכביש פנוי.
יותר מ-20 אלף התראות על פקקים בראשון שעבר
חמשת הישראלים שתזמנו איתנו את הנסיעה הארוכה בבוקר למקום העבודה הם רק הפנים מאחורי תופעה רחבה, שלא מעט ישראלים חשים מאז יציאת המשק מהגבלות הקורונה. לפי נתוני שירות הניווט WAZE, חלה בחודשיים האחרונים עלייה בהתראות המשתמשים על פקקים ביחס לתקופה שלפני משבר הקורונה.
בחודש מרץ התקבלו 12,392 התראות על פקקים בכביש 4 צפון לעומת לעומת 9,692 בחודש פברואר 2020, האחרון לפני פרוץ המגפה בישראל. מדובר בעלייה משמעותית גם כשלוקחים בחשבון שמדובר בחודש מעט קצר יותר. לכיוון דרום התקבלו 10,947 התראות על פקקים לעומת 8,913 בפברואר 2020.
בדרך 6 היו בחודש שעבר 11,216 התראות על פקקים בכיוון צפון ו-9,449 בכיוון דרום. בפברואר אשתקד היו לעומת זאת 5,386 דיווחים בכיוון צפון ו-6,871 בכיוון דרום. מדובר על עלייה כללית של יותר מ-60% בהתראות על פקקים בכביש. מגמת עליה דומה נמשכת בעורקי תנועה נוספים שמובילים למרכזי התעסוקה ובמיוחד לתל אביב, כמו כביש 2 וכביש 1.
לידי N12 הגיעו גם נתונים חדשים הנכונים לשבוע שעבר. ביום ראשון לבדו נרשמו 20.69 אלף התראות על פקקים באפליקציית Waze ברחבי הארץ, ביום שני לפני שבוע בדיוק נרשמו 16.05 אלף התראות ולמחרת 17.19 אלף התראות. אומנם אין לנו השוואה לשנה שעברה, אבל לאורך כל חודש ינואר האחרון נרשמו פחות מ-7,000 התראות על פקקים מדי יום.
המהירות בין ראשל"צ לחולון ירדה ל-10 קמ"ש
נתונים מטרידים ביותר מגיעים גם מנתיבי איילון: אם הדרך בין מחלף משה דיין בראשון וולפסון בחולון נראתה לכם ארוכה מאי פעם, אתם לא טועים. "בשעות השיא בין 6:30 ל-9 בבוקר אנחנו רואים בכניסה לתל אביב וסביב מחלף השלום נסועה של 110% ביחס לתקופה לפני הקורונה", הסביר פליקס שכמן, ראש אגף איסוף מידע בחברת נתיבי איילון, "העומס גרם לירידה במהירות הנסיעה כך שלמשל בזמנים מאוד מסוימים במקטע של 7 ק"מ בין ראשון לחולון המהירות ירדה ל-10 קמ"ש והמקטע יכול לקחת גם 45 דקות".
הרגלי הנסיעה השתנו, גם בנתיבי איילון: "אנשים נוסעים פחות למטרות פנאי", ציין שכמן, "בכלל השעות אנחנו רואים נסיעה של 90% בלבד ביחס ללפני הקורונה, זה נובע מירידה משמעותית שלא בשעות השיא. בין הסיבות לעומס בשעות השיא הפעילות החלקית של הרכבת שהייתה מביאה 160 אלף איש מדי יום לארבע התחנות בתל אביב וגם ירידה בנסיעות השיתופיות. 80% היו נוסעים לבד ברכב בנתיבי איילון עוד לפני ועכשיו זה בכלל פחות נפוץ".
"60% מהישראלים לוקחים כלי רכב לעבודה", אמר בני כבודי, עורך תנועה ראשי בגלגלצ. "אם מוסיפים לזה את מאוכזבי התחבורה הציבורית, הפעילות החלקית של הרכבת, חוששי הקורונה והרבה אנשים שנשארו בארץ - מקבלים פקקים הרבה יותר גדולים. יותר מ-100 אלף כלי רכב חדשים עלו על הכביש בשלושת החודשים הראשונים של השנה, אחרי 2020 שלא הייתה שקטה כמו שחשבנו במכירות הרכבים. האוכלוסייה גדלה והעובדה היא שיחס האוכלוסייה לק"מ כביש בישראל הוא מהגרועים במדינות המפותחות".
הישראלים נטשו את התחבורה הציבורית?
אחד ההסברים שמוצעים לעלייה משמעותית בתלונות על פקקים הוא הירידה בשימוש בתחבורה הציבורית. כך למשל בשגרה שלפני משבר הקורונה, ממוצע הנסיעות היומי של 259 אלף ברכבת ישראל. ביום ראשון בשבוע שעבר היו 147 אלף נסיעות, מתוכן 37 אלף של חיילים. ביום שני הקודם היו 120 אלף נסיעות בלבד, מתוכן 17 אלף של חיילים.
הצניחה בנסיעות ברכבת מגיעה במקביל לירידה בנתוני האבטלה וחזרה של לא מעט אנשים לעבודה ואף לעבודה מהמשרדים. בשירות התעסוקה רשומים היום רק 514 אלף תובעי דמי אבטלה. כך שניתן לשער שלא מעט ישראל חזרו לנסוע לעבודה ולנסוע בפרט למרכז התעסוקה בגוש דן אך הם נוסעים ברכב הפרטי.
התחבורה הציבורית נטשה את הישראלים
היה ניתן לשער אולי שעם החזרה לשגרה, ינסו הממשלה ומשרד התחבורה לעודד את הישראלים לשוב לתחבורה הציבורית. אלא שלפי שעה, ברכבת ישראל פועלים עדיין במתכונת חלקית של 75% תפוסה ברכבות. הממשלה צפויה לאשר את ביטול המגבלה על התפוסה, אך ההחלטה הסופית טרם התקבלה.
אלו שמעוניינים להשאיר בבית את הרכב הפרטי ולנסוע מהצפון למרכז ביום ראשון בבוקר, בשעות השיא למשל, יגלו כי השוברים לרכבות נגמרים בשלב מסוים ולא ניתן להזמין עוד. הרכבות מתמלאות וניתן לשער שלו היו מגדילים את התפוסה, גם היו יותר נוסעים ברכבת ופחות נהגים על הכביש.
קווי הרכבת גם לא פועלים באותה מתכונת שפעלו בעבר. בשל עבודות החשמול של הרכבת. הקו מאשקלון לתל אביב למשל מסיים את פעילותו מדי לילה בשעה 21:00 מדרום ועוד 40 דקות מוקדם יותר מכיוון צפון, כמו כן הוא כלל לא פועל בימי שישי ושבת.
גם הקו צפונה מהמרכז לנהריה לא פועל בסופי השבוע כלל. במשרד התחבורה ורכבת ישראל תגברו את הקו הזה, אך הוא לא שב למתכונת נרחבת בלילות כמו זו שהייתה בעבר. עם זאת עבור ההילולה במירון יופעלו במיוחד רכבות במתכונת מתוגברת בחמישי בערב, בשישי ובמוצאי שבת - בין אופקים, ראש העין וכרמיאל.
"מדובר בטיפה בים", הדגישו בארגון נוסעי התחבורה הציבורית "בארכבת". עוד מסרו: "נמשיך לפעול יחד כדי שמקבלי ההחלטות המנותקים יכירו בעובדות ולא יוכלו להמשיך ולהתעלם מאיתנו. אנו מתחייבים להמשיך במאבק עד לשירות תחבורה ציבורית חלופי בכל מקום ושעה שבה פעלה רכבת ישראל עד לתקופת הקורונה".
בינתיים, החל מאתמול בבוקר החלה לפעול במלואה הרפורמה בקווי האוטובוס בגוש דן. מסלולם של עשרות קווים שונה, חלקם בוטלו והתחבורה הציבורית הוסטה מרחובות מרכזיים כמו אבן גבירול, השומרון והר ציון.
כיצד לפתור את המצב?
עשרות תלונות של נוסעים, שטענו כי הרפורמה שנובעת העבודות על הרכבת הקלה פגעה באיכות השירות, כבר הגיעו לארגון נוסעי התחבורה הציבורית 15 דקות. "קצב ריבוי המכוניות תמיד יהיה מהיר מקצב פיתוח הכבישים", הדגישו בארגון, "סלילת כבישים היא תמריץ לשימוש במכונית, ולכן בעיית הפקקים מטבעה תחריף כל עוד המשאבים יושקעו ברכבים הפרטיים. על המדינה לפתח מערכת תחבורה ציבורית מהירה, אמינה, נגישה ונקייה שמכבדת את נוסעיה".
בארגון המליצו ליישם פתרונות טקטיים שיביאו לשיפור מהיר ולשיקום האמון של הציבור בתחבורה הציבורית. "רק כך משבר התחבורה ייפתר ונוכל לצמצם את הפער התחבורתי שבין ישראל ליתר המדינות המפותחות", טענו, "מקבלי ההחלטות צריכים לראות בתלות של הציבור הישראלי ברכב הפרטי תסמין, שמצביע על כישלונה של מערכת התחבורה בארץ".
משרד התחבורה פועל באמצעות חברות שונות, בהן נתיבי איילון, כדי לייצר חלופות לרכב הפרטי. בין הפרויקטים של נתיבי איילון: "הנתיבים המהירים" שכוללים הוספת נתיב תחבורה ציבורית ושיתופית לאורך נתיבי איילון וכביש החוף, פרויקט שבילי האופניים "אופנידן" ופרויקט שדרוג התחבורה הציבורית מעיר לעיר. במרחב גוש דן מקודמים גם הקווים הנוספים של הרכבת הקלה והמטרו, שתאריך היעד להשלמתו - 2030.
"שעות השיא הולכות ומתרחבות לאורך שנים", הדגיש שכמן, "פעם היו מדברים על שש עד שמונה בבוקר, היום הפקקים מתחילים מוקדם יותר ומסתיימים מאוחר יותר וזה ימשיך כך ככל שהמשבר התחבורתי ימשיך. הפתרון הוא להמשיך לקדם פרויקטים תשתיתיים חלופיים לרכב הפרטי. יותר כבישים כבר אי אפשר לבנות, צריך להציע תחבורה ציבורית ומוצרי תחבורה חלופיים לרכב הפרטי שיהיו אטרקטיביים".
תגובת משרד התחבורה: "מדובר בהשוואה מטעה מאחר ובחודש פברואר 2020, החלה להתפשט מגיפת הקורונה בישראל, ובעקבותיה נאלצו רבים להיכנס לבידוד ואחרים החלו בעבודה מהבית. מצב זה הביא לצמצום תנועת כלי הרכב בכבישי הארץ, בהם כביש 6. כיום, עם הסרת המגבלות של משרד הבריאות, וחזרתם לעבודה של מאות אלפי עובדים, לאחר כשנה של עבודה מהבית, חלה עלייה משמעותית במספר כלי הרכב בכבישים, וכתוצאה מכך – גם בעומסי התנועה.
"הממשלה אישרה היום את הגדלת תפוסת הנוסעים ברכבת ל-100%, לאחר שהוגבלה במשך תקופת המגפה. בזכות הגבלות אלה, ומבצע החיסונים של הממשלה, המשק בישראל חזר לתפקוד מלא, בשעה שבשאר העולם מגפת הקורונה הולכת ומתפשטת.
"התפוסה היומית ברכבת ישראל עמדה לפני המגפה על 250 אלף נוסעים ביממה, ועד לאחרונה נעה בין 24-60 אלף נוסעים בלבד. לאור הירידה במספר הנוסעים, האצנו את פרויקטי התשתית ובראשם מיזם חישמול הרכבת, וקיצרנו את משך הפרויקט בארבע שנים, מה שמאפשר מתן שירות טוב ומהיר יותר. עם חזרת המשק לשגרה, אנו מבצעים התאמות בשעות הפעילות ובימי הפעילות בסופי שבוע, תוך שמירה על כך שהפגיעה בציבור בשל עבודות התשתית תהא מינימאלית ותגובה בשאטלים ובאוטובוסים.
"באשר לעומסי התנועה, יודגש כי עומסים היו לפני הקורונה, וישנם גם כיום. משרד התחבורה מבצע בימים אלה מגה פרויקטים בהיקף של מיליארדי שקלים, שנועדו להתמודד עם עומסי התנועה ולשנות מהיסוד את המציאות התחבורתית בישראל, במטרה לעודד את הציבור להשתמש בתחבורה הציבורית, על חשבון הרכב הפרטי. בטווח הקרוב, השרה רגב הנחתה לשנות את זמני עבודות התשתית בצירי תנועה ראשיים לשעות הלילה, במטרה להקל על זרימת התנועה בכבישים עמוסים, למעט בפרויקטים בהם לא ניתן להפסיק את העבודות".