עד לפני שלושה שבועות היה ארז דריגס על גג העולם. הסדרה שכתב יחד עם נועה קולר, "חזרות", הפכה ללהיט ישראלי שהתפשט בין רגע וההצלחה לא איחרה להגיע. עם זאת, תחקיר של אתר "פוליטיקלי קוראת" חשף צד של דריגס שהצופים לא הכירו, וכמו ההצלחה של הסדרה שכתב – כך גם היה קצב ההתרסקות שבא בעקבות החשיפה. בריאיון ראשון מאז התפוצצות הפרשה הוא מציג את הצד שלו לסיפור, ומבקש שלא ישפטו אותו על דברים שלא באמת התרחשו במציאות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"היום בבוקר הלכתי לקנות קפה בבית קפה אחרי כמעט שבועיים שלא יצאתי מהבית", סיפר דריגס בריאיון לדנה ויס. "הפחד מהתגובות ומהמחשבות בא ביחד. אתה מדמיין מה עובר לאנשים בראש כשהם מסתכלים עליך, או מה הם יגידו. 'הנה ההוא מחזרות שעשה ככה וככה'. אי אפשר לצאת לרחוב, זו אותה המציאות מלפני שלושה שבועות, רק מסיבה אחרת לחלוטין".
במהלך הזמן שבילה בביתו, דריגס נאלץ להסתגל למציאות החדשה. "זה מרגיש קצת כמו בסרט אימה, ברגעים שאתה נופל מהבניין אתה נופל מהבניין", אומר דריגס. "כשמפחיד מפחיד. כשאתה בוכה בלילה, אתה בוכה בלילה, כשאתה צריך לקחת כדור כדי להירדם או שהבת זוג שלך צריכה לקחת כדור כדי להירדם, או שאתה צריך לדבר עם אימא שלך חמש פעמים ביום כי היא בהיסטריה, אז זה מה שאתה עושה".
לדבריו, "כשהתחיל כל הסיפור הזה, בשנייה שזה באמת התפוצץ, הדבר הראשון שאמרו לי תוריד את הראש, תיעלם לשנה, תשב איפשהו, תעשה מה שאתה רוצה, תכתוב, תעשה מה שאתה רוצה, תחזור עוד שנה, סביר להניח שהכול יתחיל להיות בסדר. אמרתי באותה שנייה ודאי שלא".
דריגס ציין כי חלק מהתהליך שעבר בשנים האחרונות הביא אותו למסקנה שעליו להתמודד עם מצבים כאלה, ולא לברוח מהם. "אני רוצה לקחת אחריות על מה שאני צריך לקחת אחריות", הוא אומר. "זה חלק מאיך שאני חי את החיים שלי. זה לבקש סליחה ולכפר מול מי שצריך, וזה לספר את הסיפור שלי, כי יש לי סיפור לספר שעוד לא התחלתי בכלל לספר אותו - ואני חושב שהוא רלוונטי להמון אנשים".
את התחקיר שהתפרסם לפני כשבועיים, תחת הכותרת "צוץ, תראה הטרדה משלנו", דריגס מכנה "חושך בעיניים". "זה הרי פרטים בסופו של דבר", הוא אומר. "אתה מגיע ואתה רואה שהם שמו צילומי מסך, זה לא משהו שאתה מצפה לו. זה מבהיל, אתה מבין שהולכת להיות תגובה ציבורית, בת הזוג שלך רואה טקסטים כאלה פעם ראשונה, זה קשה. המשפחה שלך. יש כאן אלמנט של אשמה ובושה נורא גדולים".
"לא חושב שזה היה בניגוד לרצון"
עם זאת, בזמן שהוא מסכים עם האמירה שההתכתבויות היו בעלות אופי מיני ובוטה, דריגס מסרב לקבל את האמירה שההתכתבויות היו בניגוד לרצונן של חלק מהנשים. "אני לא חושב שזה בניגוד לרצון", הוא מדגיש. "האם אני לא רגיש לחוסר הנוחות שלהן בצד שלהן? חד-משמעית כן. האם אני רודף אחרי מישהו שסוגר את הדלת ואומר לי אל תיכנס אליי הביתה?".
"בואו נדבר רגע על כל הפרטים", דריגס מתעקש. "בואי נלך לקטינה, בואי נלך ליחסי מרות, בואי נלך לאנס, בואי נלך לכל זה. קטינה היא הייתה? לא. אין ספק שהאחריות היא שלי בפוזיציה הזאת של השיחה הזאת, של ההתכתבות הזאת. אבל אי אפשר להגיד קטינה. אי אפשר להגיד יחסי מרות. אם אנחנו רוצים להוציא טקסטים מהקשרם, אז אחלה, אז ככה אנחנו מגיעים לזה שאני אנס".
"אני חושב שלחוק יש משמעות, אני חושב שזה לא הדבר הכי חשוב", הוא מוסיף. "אני חושב שהדבר היותר חשוב הוא שהיא צעירה מדי בשביל שאני אנהל איתה את השיחה הזאת. אבל אני חושב שאנחנו צריכים לדייק גם במילים שלנו. אני חושב שאי אפשר להגיד יחסי מרות אם אין כאלה. כי אם מישהי פונה אליי, כי היא ראתה הצגה שלי ואהבה, או כי היא מתעניינת בתחום, אלה לא יחסי מרות, אוקיי? היא לא תלמידה שלי, היא לא שחקנית שאני מביים, זה לא נכנס לתחומי המקצוע ושום דבר. ועדיין, האם האחריות היא שלי? בוודאי שכן. האם אני לא צריך לנצל את הפוזיציה שלי כי אולי מצפים ממני למשהו? - פה נפלתי והתרסקתי לחלוטין ועל זה אני לוקח אחריות. ועדיין זה לא הדבר החשוב".
ההתכתבויות עם אחת מהבחורות נמשכו 3 שנים, למרות שהיא השיבה לדריגס שוב שוב שהיא לא מעוניינת להיפגש איתו. "אני לא מקבל את זה", הוא מבהיר. "הפגישה היא בכלל לא העניין, הוא ההתעסקות. אני אתן לך דוגמה, כמכור יכולתי להיות בדייט עם בחורה - אנחנו יושבים בבר לצורך העניין, אני מסטול בזמן הדייט הזה, ללכת רגע הצידה לשירותים כדי להתכתב עם עוד כמה בנות. כי משם מגיע הריגוש".
"בואו לא נגיד שאני אנס"
דריגס מבקש מאותם אנשים ששופטים אותו לדייק יותר בהאשמות שלהם. "זה לא שייך לשפוט אותי בחומרה", הוא אומר. "אני שופט את עצמי יותר בחומרה. אין לי בעיה לקבל לא רק את האחריות והאשמה אלא גם את ההשלכות. אבל בואו לא נגיד שאני אנס. מי ששם אותי בקטגוריה של פגיעה פיזית שפט אותי לחומרה. מי ששם אותי בפלילי שפט אותי לחומרה. מי שדיבר על המהות של הדבר ולאן בחרתי לקחת את זה - בכלל לא שפט אותי בחומרה".
לדבריו, הוא לא זוכר את כל האירועים המדוברים. "אם היית מבינה את ההיקף ואת אורח החיים אז אני חושב שהיית מבינה כמה שזה לא סביר לזכור את הכול ואת כולם".
לשאלה במה הוא שונה ממשה איבגי, חנן גולדבלט ואייל גולן, דריגס משיב: "נתחיל מזה שאני יושב פה ומדבר איתך, לא? אני מקבל את כל מה שאומרים ולוקח אחריות - כל הדברים האלה זה אני, אני עשיתי והאחריות הייתה שלי ואני פישלתי. אני רוצה לחשוב שאני לא בשורה הזאת".
דריגס מספר שההתמכרות שלו לאותם ריגושים נמשכה כ-10 שנים. "זה בעיקר מנהל אותך במובן הזה שזה קובע את ההחלטות שאתה מקבל. אני יצאתי עם מלא בנות, התחלתי עם מלא בנות, זה לא משנה אם זה במציאות או בטינדר". עם זאת, דריגס מספר כי במידה רבה החיים שלו נחלקו בין העולם הווירטואלי למציאות, וכי בעולם הפיזי הוא יודע יותר לשמור על גבולות. "אתה יותר אתה", הוא מסביר. "אתה יותר מחובר לחלקים בך שעדיין שייכים למוסר".
בהמשך הוא מוסיף: "ההתמכרות זה ריגוש. זה לא משנה כמה אני אעשה ימינה או שמאלה בטינדר אז תמיד יופיע עוד פרצוף, נכון? אז זה כמו תשימי אותו במכונת מזל ואני אעשה ככה על הידית עד שאני אמות כי אני לא אקח הפסקה לאוכל בכלל. אנחנו כולנו יודעים איך העולם הזה נראה, זה תחום שאין בו חוקים ותמרורים ושלטים ברורים. אז כשאתה שם מישהו עם דפוס אובססיבי כמוני במקום כזה - אז לאן נגיע? נלך לקיבינימט".
"אני פשוט הגעתי לנקודה בחיים שהרגשתי אבוד", הוא מנסה להסביר מה עומד מאחורי ההתמכרות שלו. "אני מסתכל מסביב ואני רואה שלכל החברים שלי מסביב יש ילדים כבר, אני לא מצליח להחזיק מערכת יחסים חודשיים - אז מה קורה? לאן החיים שלי הולכים?".
"הלכתי למטפל ותוך שתי דקות בערך הנושא של ההתמכרות תפס כותרת ענקית, זה היה נורא נורא ברור שיש לי התמכרות למין והיא מנהלת לי את החיים. ואני הבנתי מאוד מהר שזה משהו ברמה של חדר מיון. יש פה מצב חירום". דריגס מספר שהוא ניסה להיגמל באמצעות שימוש ב"טלפון טיפש" או "חסימה של הורים" על האייפד שלו.
כעת הוא אומר שאותה התמכרות למין נמצאת מאחוריו, שכבר "הרבה" ימים הוא כבר "נקי", אך עדיין חושש שהוא יכול ליפול לזה שוב: "ההתמכרות שמדי פעם באה לך לראש יש לה טקסט מנצח. היא אומרת לך 'תגיד, השתגעת? עכשיו התפרסמת, אתה יכול להיות עם מי שאתה רוצה, אתה יכול לקבל כמה בחורות שאתה רוצה, מה אתה צריך מערכת יחסים? אתה משוגע? הנה, לזה חיכינו'. ואז אתה לא מקשיב לה. יש לי היום את היכולת לתת קונטרה לקול הזה. יש חברים שעוזרים לך, יש בת זוג, יש עולם ששומר עליי".
"היחסים שלי עם נועה קולר טובים מאוד"
ואז דריגס מחליט לשים את הסיפור של ההתמכרות בתוך הסדרה "חזרות". "אני מדבר על זה עם נועה (קולר) ומחליטים שזה משהו ששווה לעשות". על כך שקולר טוענת שהוא לא חשף בפניה את כל האמת, הוא משיב: "למה שהיא תדע איזה מילים כתבתי בהתכתבות? נו באמת. היא ידעה שאני מכור, היא ידעה שאני בהחלמה, היא יודעת איך החיים שלי נראים, היא מכירה את בת הזוג שלי, היא רואה עליי את השינוי, בחרה לכתוב על זה יחד איתי". דריגס הוסיף כי קולר שאלה אותו אם היה במעשים שלו משהו פלילי, הוא השיב לה שלא "ובזה נגמר הסיפור". את היחסים העכשוויים בינו לבין קולר הוא מגדיר "טובים מאוד".
על ביטול הקמפיין המשותף שלו עם נועה קולר, הוא אומר: "זה כנראה חלק מהמחיר שאני צריך לשלם". על כך ש"כאן" שוקלים אם בכלל להעלות עונה נוספת של הסדרה, הוא אומר: "האם הם כרגע לא בטוחים? סביר להניח. האם אני צריך להיות בסדר עם זה? כן, אני מבין את זה. האם אני חושב שגם שצריך להתקדם עם זה והאם אני חושב שלעובדה שהיום אני מנהל חיים אחרים ובאיך שאני מנהל את החיים אני מכפר על חלק ממה שעשיתי - גם זה צריך לשחק תפקיד. אחרת זה לא משנה אם אתה לוקח אחריות או לא".
עבור דריגס, זה לא שאלה בכלל שהוא יחזור להופיע, אך הוא לוקח בחשבון שהדבר הזה עלול לא לקרות. "נדמה לי ששמת לב שיש פה איזה יסוד של אופטימיות בחדר", הוא מציין. "אני מאמין שזה יקרה, בזמן שלו. זה בסדר. כשאני עולה על הבמה אני לא רק צריך שהתיאטרון יהיה בסדר איתי - גם צריך שהקהל יהיה בסדר איתי".