במקום למחזר - מטמינים: מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם דוח בנושא מיחזור היום (שני) וקבע כי מדינת ישראל כשלה בטיפול בפסולת. בזמן שבמדינות ה-OECD מרבית הפסולת ממוחזרת, בישראל רק חלק קטן מועבר למתקני מיחזור ו-76% מכל הפסולת שלנו עוברת להטמנה בקרקע שנחשבת לפתרון מזהם ביותר. עוד הביע אנגלמן ביקורת כלפי המשרד להגנת הסביבה שלא הסביר כראוי לציבור לגבי מיחזור, אך "התנחם" בכך שחוק הפיקדון הורחב.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

בתחום איסוף מכלי המשקה שמכילים יותר מליטר וחצי, המהווים 22% מכל הפסולת שלנו, מוחזרו בארץ 57% בלבד לעומת 80 עד 97 אחוזים במדינות אירופה. יעד המיחזור שנקבע בחוק הפיקדון לבקבוקים הגדולים (90% מהאיסוף המוכר)  לא הושג ועמד בשנים 2016 ו-2017 על 43% ו-54% בהתאמה. המבקר הביע חשש כי מכלים שנאספו ולא מוחזרו, הועברו בסופו של דבר להטמנה.

בנוסף, במשרד מבקר המדינה מצאו כי בישראל נעשה שימוש מזערי בטכנולוגיות מתקדמות המאפשרות לייעל את תהליך האיסוף ואת תשלום החזר דמי הפיקדון. זאת ועוד, צוין כי במשך שש שנים לא נערכו במשרד להגנת הסביבה לקראת יישום החוק על מכלי המשקה הגדולים.

גילה גמליאל (צילום: AP / FLASH 90, פלאש/90 )
גילה גמליאל, השרה להגנת הסביבה | צילום: AP / FLASH 90, פלאש/90

בניגוד למגמות עולמיות, בישראל נרשמה ירידה במספר כלל מכלי המשקה שמוחזרו. ב-2016 מוחזרו 41% ואילו ב-2019 - 33% בלבד. גם השימוש בפח הכתום נכשל במתווה הנוכחי כאשר ב-2016 נאספה בו 45% מהפסולת המיועדת ואילו ב-2019 רק 40%.

מבקר המדינה מצא כי במשרד להגנת הסביבה לא ערכו בשנים 2015 עד 2020 פעולות הסברה לציבור בנוגע לאיסוף ולמיחזור של מכלי משקה בכלל, וגם לא ערכו פעולות לעידוד מימוש הזכות לקבלת החזר הפיקדון בפרט. 

עם זאת, נמצא כי בשנים 2018-2016 הושגה מטרת איסוף בקבוקי המשקה הקטנים, לרמה של כ-80%. וחוק הפיקדון הורחב לבסוף באוקטובר 2020 ואמור להיכנס לתוקף בדצמבר 2021.

תגובות:

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה:

"בעקבות ההחלטה ההיסטורית של השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל – חוק הפיקדון על מכלי משקה גדולים יכנס לתוקפו בסוף השנה הנוכחית. ההחלטה תביא לצדק סביבתי וכלכלי, כך שהציבור ירוויח וחברות המשקאות המזהמות יצטרכו לשלם. בעקבות החלטת השרה שהתקבלה טרם פרסום דוח המבקר, רוב ההמלצות בו מתייתרות.

החלת הפיקדון על מכלי משקה גדולים הביאה לסיום עיוות בן 20 שנה של כפל רגולציה באופן מלאכותי על מכלי משקה קטנים וגדולים באופן שבו יאוחדו מערכות האיסוף, הטיפול המיחזור, הדיווחים והבקרות על כלל מכלי המשקה. משום כך, ההמלצות המופיעות בדוח בנושא זה הן התפרצות לדלת פתוחה, שכן בהנחיית השרה גמליאל המשרד כבר פועל באופן זה טרם פרסום הדוח.

באשר ליעדי המיחזור: עם כניסת השרה גילה גמליאל לתפקידה, היא הציבה את נושא הטיפול בפסולת והמיחזור בראש סדרי העדיפות. בהנחייתה, גובשה אסטרטגיית הטיפול בפסולת, כך שישראל תעמוד בקו אחד עם מדינות האיחוד האירופי ותגיע ל-20% הטמנה ב-2030 לעומת 80% הטמנה כיום. המשרד פועל לביצוע פעולות אשר יביאו בפועל להעלאת אחוזי המיחזור באופן משמעותי, וכן פועל לטיוב החקיקה, בהתאם ליעדי האיסוף למיחזור שנקבעו בדירקטיבה האירופית"

באגודת "אדם טבע ודין" הפועלת להגנת הסביבה בירכו את מבקר המדינה על הדוח המעמיק שמצביע על השיבושים הרבים הקיימים בטיפול באיסוף ובמיחזור מכלי משקה בישראל. "אנחנו מתריעים כבר שנים רבות על הכשלים שביישום החוק כמו גם על החובה להרחיב את הפיקדון על מכלי המשקה הגדולים. רק כתוצאה מעתירה שהגיש אדם טבע ודין הורחב החוק לאחרונה וחובת הפיקדון על המכלים הגדולים תיכנס לתוקף ב-1.12.21", אמרו.

עוד הוסיפו: "הנתונים שבדוח מוכיחים כי רק שיטת הפיקדון מאפשרת להגיע לשיעורי איסוף משמעותיים ועל כן שיטה זו, בשילוב עם טכנולוגיות מתקדמות – כמו מכונות אוטומטיות לאיסוף מכלי המשקה – צפויה להוביל לשינוי משמעותי בהירתמות הציבור ליעד החשוב של איסוף מכלי המשקה וטיפול סביבתי בהם. הטיפול בפסולת הפלסטיק החד פעמי הוא צעד חשוב במאבק להפחתת ייצור הפסולת ולטיפול סביבתי בה, זאת במיוחד בשים לב לעובדה שבישראל מייצרים יותר פסולת, ממחזרים פחות ומטמינים יותר".