החלטה תקדימית: שופטי בג"ץ פסקו היום (שני) כי המדינה תכיר בגיורים רפורמים וקונסרבטיביים שנעשו בישראל ותעניק למתגיירים אזרחות ישראלית מתוקף חוק השבות. בהחלטתם השופטים הדגישו כי "הכרעה זו מצומצמת לשאלה האזרחית-ציבורית של הקניית מעמד מכוח חוק השבות ואינה עוסקת בשאלה דתית". נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, שעמדה בראש ההרכב, כתבה בפסק הדין: "כל עוד לא קבע המחוקק אחרת, אין כל טעם מבורר שלא להכיר כיהודים לעניין חוק השבות במי שהתגיירו, כמו העותרים, בקהילות הלא-אורתודוכסיות הללו בישראל".

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

פסק הדין התקבל בדעת רוב בהרכב מורחב של 9 שופטים. העתירה הוגשה לפני כ-15 שנה על ידי כמה עשרות אנשים שהתגיירו גיור רפורמי בארץ, שהזכאות שלהם לקבל אזרחות היא מתוקף זה שהתחתנו עם מישהו יהודי - אך מכל מני סיבות, בין היתר בגלל פירוק הנישואין, הם איבדו את הזכאות שלהם. לטענת העותרים, הם יהודים לכל דבר ועל המדינה להכיר בגיור הרפורמי שאותו עברו.

שמונת שופטי הרוב סברו כי לאחר למעלה מ-15 שנים שבהן בית המשפט המתין ללא הועיל להכרעת המחוקק בסוגיה זו, ונוכח העובדה שעל הכף מונחות הזכויות והמעמד של העותרים ושל אחרים כמותם, אין מנוס מהכרעה שיפוטית. השופט נועם סולברג, בדעת יחיד, הסכים עם המסקנה המשפטית של פסק הדין, אך סבר כי יש להשהות את מועד כניסת פסק הדין לתוקף ב-12 חודשים מיום כינונה של הממשלה ה-36, כדי לנסות להימנע מטלאי על גבי טלאי, ולאפשר אסדרה חקיקתית לנושא הגיור, גיור ממלכתי כפי שהיה נהוג בעבר.

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות  (צילום: אורן בן חקון, פלאש 90)
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות | צילום: אורן בן חקון, פלאש 90

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, כתבה בפסק הדין: "ההכרעה בעתירות דנן – מצומצמת לשאלת הקניית מעמד מכוח חוק השבות. מדובר בשאלה אזרחית-ציבורית ולא בשאלה דתית, ומשהמחוקק לא הכריע בה במשך למעלה מ-15 שנים, לא ראינו מנוס ממתן פסק-דין בעתירות. בכך אין כדי למנוע מן הכנסת לצקת בעתיד תוכן נוסף או אחר למושג הגיור בחוק השבות, ככל שתמצא זאת לנכון".

עוד כתבה השופטת חיות: "הקהילות הלא-אורתודוכסיות שבהן התגיירו העותרים שבפנינו הן קהילות מבוססות בישראל, והן בעלות זהות יהודית משותפת וידועה ומסגרות קבועות של ניהול קהילתי. הליך הגיור בהן נעשה על ידי גוף דתי שהוסמך לכך בקהילה שאותה הוא משרת, בהתאם לאמות-מידה קבועות, ולאחר שקדם לו הליך הכנה ולמידה משמעותי קהילות אלו, כפי שכבר נפסק, הן 'חלק מהזרמים המרכזיים של היהדות בעולם', והמשיב עצמו הכיר זה מכבר בגיורים שעורכות קהילות אלה בחו"ל לעניין חוק השבות. משבפנינו לכל הדעות 'קהילה יהודית מוכרת', וכל עוד לא קבע המחוקק אחרת, אין כל טעם מבורר שלא להכיר כיהודים לעניין חוק השבות במי שהתגיירו, כמו העותרים, בקהילות הלא-אורתודוכסיות הללו בישראל".

שופט העליון נועם סולברג (צילום: Yossi Zamir/Flash 90)
בדעת מיעוט: השופט נועם סולברג | צילום: Yossi Zamir/Flash 90

הרב הראשי לישראל: גיור רפורמי הוא זיוף של היהדות

הרב הספרדי הראשי לישראל, יצחק יוסף, אמר כי החלטת בג"ץ "מצערת מאוד ופוגעת באופן חמור בשלמות עם ישראל". לדבריו, בית המשפט גם דחה את הבקשות להמתין עם הכרעתו עד לחקיקת החוק. "מה שהרפורמים והקונסרבטיבים מכנים 'גיור' אינו אלא זיוף של היהדות שמשמעותו היא הכנסת אלפי גויים לעם ישראל", אמר הרב יוסף. "יש לצפות מאנשי הציבור לפעול לתיקון מהיר בחקיקה של המצב - ויפה שעה אחת קודם".

בהודעה מטעם ח"כ משה גפני והשר יעקב ליצמן נאמר כי סיעת יהדות התורה תדרוש להעביר בכנסת את פסקת ההתגברות. "החלטת בג"ץ להכיר לראשונה בגיור רפורמי וקונסרבטיבי בישראל הינה הרת אסון למשמעות המונח מדינה יהודית", נכתב בהודעה מטעמם. "במשך כל הדורות ידע עם ישראל להכיר בדתו ובאמונתו ללא זיופים וחיקויים, וכך זה יימשך גם לעתיד. יהדות התורה תדרוש את פסקת התגברות כדי לעמוד בפני האקטיביזם השיפוטי, שפוגע בהמוני יהודים בארץ ובעולם ומאיים לקרוע אותנו מבפנים. בלי זה לא ניכנס לשום קואליציה".

הרב הראשי הספרדי לישראל יצחק יוסף (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90, חדשות)
הרב יצחק יוסף | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90, חדשות

שר הפנים אריה דרעי הגיב לפסיקת בג"ץ: "אני מתחייב שהממשלה הבאה לא תקום בלי שיחוקק חוק שרק גיור ממלכתי יוכר בישראל". ח"כ מיכאל מלכיאלי, אמר: "3000 שנה עם ישראל הלך לאורם של חכמי ישראל בשאלת מיהו יהודי ואף בית משפט לא ישנה את זה. בית המשפט לא מפספס שום הזדמנות לפגוע בקדושת כרם ישראל. כל פעם מחדש, האקטיביזם השיפוטי שמשתלט על חיינו, גורע עוד משהו מצביונה היהודי של המדינה. אין לרפורמים דריסת רגל במדינת ישראל, כי גם הציבור החילוני לא קונה את הסחורה שלהם. בג"ץ הוא הגוף היחיד במדינה שלצערנו מכיר בהם. בכנסת הבאה ש"ס תעגן בחקיקה את מעמד הרבנות הראשית, כגוף היחיד שיוסמך להכיר בגיורים במדינת ישראל".

בארגון רבני צהר הגיבו להחלטת בג"ץ ואמרו כי "העסקנים שבקשו להשתלט על שערי הכניסה לעם היהודי ולנהל את הליכי הגיור במדינת ישראל לפי השקפת עולמם בלבד ללא קיום השיח הנדרש, גרמו לכך שבג"ץ הוא זה שקיבל החלטה היכולה להשפיע על עתיד העם היהודי בזמן הקרוב והרחוק. אפשר עדיין לתקן ולאפשר לרבני ערים ומועצות מקומיות לגייר כפי שהיה מקובל מאז ומתמיד תוך מתן מקום למגוון הדעות בעולם הרבני המאפשרות גיור על פי כללי ההלכה".

ח"כ גלעד קריב, מועמד מפלגת העבודה לכנסת וממובילי העתירה, בירך על החלטת השופטים: "בית המשפט העליון הגן בפסק הדין שלו על ערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי כולו וכמדינה דמוקרטית המחויבת לחופש דת ומצפון של אזרחיה. פסק הדין הוא בשורה של ממש לציבור הישראלי, ליהודי התפוצות ובמיוחד לאותם אזרחים ותושבים ישראלים המבקשים להשלים את מסעם אל חיק העם היהודי".

רקפת גינסברג, מנכ"לית התנועה המסורתית, בירכה על ההחלטה: "זה יום היסטורי. בג"ץ קיבל היום הכרעה צודקת, מובנת מאליה, ברורה. יש יותר מדרך אחת להיות יהודי במדינת ישראל. שוב ושוב אנחנו נאלצים להילחם על הזכויות שלנו בבתי משפט במקום לנהל דיאלוג ושיח. זה רגע לפני בחירות. אני קוראת לנבחרי הציבור שלנו, זו עת לשקם את יחסיה של מדינת ישראל עם היהדות הקונסרבטיבית והרפורמית במדינת ישראל ובתפוצות. הגיע הזמן שנבחרי הציבור שלנו יכירו בכך. בית המשפט אמר זאת בקול צלול: ליהדות יש יותר מצבע אחד".

הרב ד"ר דניאל הרטמן, נשיא מכון הרטמן, אמר: "אני מברך את בית המשפט על פסיקתו. במשך כל ההיסטוריה, בענייני דת ומדינה, מדינת ישראל התנהגה לא כבית הלאומי של העם היהודי אלא כבית הכנסת הפרטי של האורתודוכסיה, ואפילו של זרם מסוים בתוך האורתודוכסיה. הפסיקה היא הגשמה של חזון הציונות, וכולי תקווה שהיא מבשרת את תחילתו של שיח חדש על דת ומדינה ועל היחסים בין השבטים השונים בתוך היהדות ובתוך החברה הישראלית".