מכורים להרפתקאות, צמאים לסיכונים, ולא עוצרים גם כשמאחור נשארות משפחות מודאגות שרק מחכות לקבל מהם אות חיים. פגשנו שלושה מהם – רוכב אופני ההרים חנוך רדליך, מטפס הצוקים אלון פרץ וחובבת האקסטרים רוית נאור שהייתה הישראלית הראשונה על פסגת המון בלאן – הגבוהה ביותר במערב אירופה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
קבוצת הרכיבה של חנוך רדליך כבר מכירה היטב את השיגעונות של המאמן. מבחינתו, על כל סלע אפשר לדווש וכל מדרון תלול אפשר לחצות, גם אם זה מפחיד, גם אם זה נראה בלתי אפשרי. "המסלול שעשיתי שנה שעברה, ה"קולורדו טרייל", זה היה 52 שעות בלי אוכל. אולי על שעה או שעתיים של שינה בתוך הדבר הזה, ונכנסתי לדיכאון. ישבתי על הרצפה וצעקתי: 'למה לעזאזל אני עושה את זה?'", סיפר רדליך.
הוא נחשב לאחד מרוכבי אופני ההרים הטובים בעולם. מתמחה ברכיבה למרחקים ארוכים. עד גיל 40 הוא הספיק לחצות את ישראל הלוך ושוב, מהחרמון ועד אילת. במרוץ אריזונה, אחת התחרויות הקשוחות בתחום, הוא רכב 1,200 קילומטר, ואת קולורדו הוא חצה במשך חמישה ימים וסיים בתוצאה המהירה ביותר.
"אני רוצה לבדוק איפה הגבול שלי עובר. אני צריך את האתגר הבא, לראות משהו יותר קשוח, משהו יותר נידח. זה דבר אחד", שיתף רדליך והוסיף כי חשוב לו להיות פורץ דרך. "דבר שני, אני לא מתבייש לומר - חשובה לי ההכרה, חשוב לי שאנשים ידעו שמישהו עשה דבר כזה, שאני עשיתי דבר שאחרים עוד לא עשו. אני אפילו מטפח את זה, אנשים אומרים: בואנה, טוב, חנוך הוא משוגע".
בינתיים, מחכה לו בבית אשתו מורן שממנה הוא "חוסך את התיאורים הקשים", ושני ילדיו - טבע ואורי. "כשנולדה אורי, בת העשר וחצי, אז החלטתי שאני יורד מרכיבת כביש", סיפר רדליך והדגיש: "עד איפה נאטום את חיינו בתוך צמר גפן כדי לא להסתכן? נכון, אני מעלה את הסיכון שלי, אבל... אבל אני רוצה לחיות חיים ששווה היה לחיות אותם. את מבינה? וזה שווה מבחינתי הרבה".
"אתה חי במלוא מובן המילה"
גם אלון פרץ, כמו חנוך, הולך על הקצה, ובמקרה שלו על קצה ההר. זה התחיל לפני ארבע שנים, כששוחרר מהצבא בעקבות בעיה רפואית בברכיים, ואלון המאוכזב, שחלם להיות לוחם, מצא אהבה חדשה, שדורשת בעיקר כוח בידיים - טיפוס צוקים.
בארבע השנים האחרונות הוא טיפס בעיקר על הצוקים של ארצות הברית. גם רועי, אחיו הגדול, נדבק בחיידק, עזב את הלימודים בטכניון והפך לצלם טיפוס. וכך, צמד האחים מבלים היום את רוב זמנם בין שמיים וארץ. "למדתי פעם ראשונה להתמודד עם חוויה שהיא של פחד קיצוני, של יכולות להיות השלכות לא טובות לאם אני אפול. קרה לי שאבן השתחררה מלמעלה ונפלה, ופשוט שרק לי בלוק מעל הראש", סיפר פרץ.
אימם של אלון ורועי, אווה פרץ, סיפרה לנו שבניגוד לתקופה שלהם בצבא - דווקא הפעם היא פחות חוששת. "רועי ותומר, הבן הגדול שלנו, היו בצוק איתן. שם חוויתי חרדות באמת אמיתיות חודש שלם", שיתפה. "לעומת זה - שיטפסו, הם נהנים. תקשיבי, זה לא שלא אכפת, אכפת, דווקא הגישה שלנו נובעת מהאכפת. קונים לו את כל הציודים ואת כל האבטחות. יכול להיות שאני משלה את עצמי, אבל איכשהו מבחינת בטיחות אני מרגישה שזה בסדר".
"אתה חי, אתה ממש חי במלוא מובן המילה, אתה רואה את העולם. לראות את הנוף מ-150 מטר זה לא לראות את העולם מהרצפה", הסביר אלון פרץ את הריגוש בטיפוס. כן, למרות הסיכון, פסיכולוגים חושבים שהמוטיבציה של חובבי האקסטרים נובעת דווקא מתוך תשוקה לחיות את החיים בכל העוצמה. בשנים האחרונות הספורט האתגרי צובר יותר ויותר פופולריות, אבל רווית נאור גילתה אותו כבר לפני ארבעה עשורים.
"לכולנו יש את ה"מחר כך" הזה"
"אז היו מסעות אופנועים בארץ ובעולם והאישה הישראלית הראשונה על פסגת המון בלאן, הפסגה הגבוהה ביותר במערב אירופה, ואז הקילימנג'רו, הפסגה הגבוהה ביותר באפריקה. גרזנתי מפלי קרח, קרחונים. כל מה שתעלי על דעתך - אני עשיתי", סיפרה נאור. ובאמת הסיכונים מעולם לא עצרו אותה. היא החלה את הקריירה שלה כעיתונאית, נסעה לכל קצוות העולם כדי לסקר מסעות והגישה תוכנית טיולים.
היא אף נפצעה בבנג'י וקיבלה 27% נכות, אך מבחינת נאור הפציעה הזו לא משתווה לאותו רגע לפני 11 שנה שבו התבשרה שיש לה גידול אלים במוח. "פעם ראשונה שחשבתי על צוואה", שיתפה. "זה מחזיר אותנו לפרופורציות, את יודעת. פתאום את מבינה שזה לא היעד, זו הדרך. הסיפור האמיתי הוא איזה בן אדם יצאת מהמסע הזה, ומה הוא אותו ארסנל זיכרונות שאתה לוקח איתך מהמסע הזה".
נאור הדגישה: "לכולנו יש את ה"מחר כך" הזה. יום אחד, יום אחד נחיה את החיים שהבטחנו לעצמנו. אז אין לי יותר "מחר כך", זה כאן ועכשיו ב-200 אחוז". וזה לא הכול, רוית היא אם חד-הורית לאיתי, בן 21, וכשהיה קטן יותר, בכל פעם שהיא נסעה חגית אחותה התייצבה לעשות בייביסיטר.
אחותה אומנם דואגת לה אך מגבה אותה בהחלטותיה וטוענת - אין לדעת מה יקרה. "יש לך קשר עם אלוהים? את יודעת בדיוק מה תאריך התפוגה של כל אחד? לא. היא למודת ניסיון, יש לה קילומטראז' מטורף של כשלים שהיא עברה וצלחה אותם ולמדה מהם. זה מרגיע", הסבירה חגית נאור סנדרין.