נדמה שהתהום הפעורה בין העולם החילוני לחרדי לא הייתה ברורה יותר, ממש כפי שברור שעם הפער הזה צריך סוף-סוף להתמודד. כתבנו יאיר שרקי תיעד במשך שנה שלמה את החיים של החרדים בישראל והתלווה לשלוש משפחות חרדיות שחיות על המתח שבין עולם התורה לעולם העבודה. חוקי המשחק החרדי - פרק ראשון בסדרה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

יצי אקרמן, אברך בכולל שתורתו אומנותו ואב לחמישה ילדים, מקבל קצבה חודשית בגובה 1,800 שקלים. אביגיל, אשתו, כמו הרבה חרדיות, עובדת בהיי-טק - משרה שמאפשרת לעבוד בסביבה סטרילית או אפילו בבית. למרות הקושי הכלכלי, האושר של משפחת אקרמן גדול ובדירת שלושת החדרים שלהם הם מרגישים גם עשירים בע'.

"עבודה שבחוץ זה כולל להיות פתוח וחשוף לכל מה שלעולם שבחוץ יש להציע", מסביר יצי. "העתיד של הילד שלי בכולל, הוא לא יקבל לימודי ליבה אבל הוא יחיה באושר ועושר גם בלי לימודי ליבה. טוב לנו בחיים, אנחנו חיים חיים מאושרים. אל תרחמו עליי, אל תדאגו לי ללימודי ליבה. טוב לנו".

חוקי המשחק החרדי (צילום: N12)
חוקי המשחק החרדי | צילום: N12

את יצי לא מעניין מה חושבים עליו מחוץ לכולל: "אני חי בבועה. אני חי בשטעטל, אז את מי זה מעניין. אתה יודע מה היה קורה אם לא הייתי לומד תורה? אני מקיים את העולם, אני המנוע של העולם. אני מפסיק - הבטרייה יוצאת מהמקום. עכשיו לך תגיד את זה לחילוני הממוצע".

גם גדליה בלאו אברך ואב לשישה בנים, הגדול בן שמונה וחצי והקטן בן שנה. אשתו רבקי, המפרנסת במשרה מלאה, עובדת קשה בקליניקה לקוסמטיקה שפתחה. אין עזרה מבחוץ, ואת נטל גידול הילדים ומשק הבית הם חולקים בדייקנות. אין זמן ואין כסף מיותר לטעויות.

"חרדיות מוציאות על דברים שחשוב להן", אומרת רבקי. "לנשים חרדיות יש הרבה כוח בידיים. יש להן הרבה כסף בידיים. העובדה שאני המפרנסת היחידה בבית - זה נראה לי הכי טבעי בעולם. גדלתי על זה. זה מחיר כבד לגבר נראה לי. כל הכסף של הבית בעצם בידיים של אשתו".

חוקי המשחק החרדי (צילום: N12)
חוקי המשחק החרדי | צילום: N12

גם רחלי לויטן היא חרדית עובדת, אבל המודל שלה אחר. סוד ההצלחה שלה הוא בתיווך שבין העולמות. היא יודעת למכור פרסומות שיהיו מספיק צנועות בשביל להיכנס לעיתון חרדי מבלי לפגוע ביוקרת המותג. רחלי נשואה לשוקי, אברך לשעבר שהחליט לצאת לעבוד ובעסקים הוא מצליח לפחות כמו אשתו.

"אני באה מבית שבו אבא יושב ולומד כל היום", מספרת רחלי. "לא הייתה לי את האפשרות שלילדים שלי יש היום. אני לא מחנכת אחרת מההורים שלי, אני מאפשרת יותר ממה שההורים שלי יכלו לתת. אני חושבת שהתפילה שלי היא לא פחות בכוונה ממי שלובשת פאה קצרה. אני חושבת שערכים שאנחנו מסמנים לעצמנו לא קשורים לחשבון הבנק שלנו. ליכולת להתפרנס יש בדרך כלל קשר למגע עם הכלכלה שמחוץ לעולם החרדי. זה לא רק עניין פיננסי, אלא גם תפיסת חיים".