לא נותרה עין אחת יבשה: פרידה קליגר, שורדת שואה שניצלה בילדותה מאושוויץ, חגגה היום (ראשון) יום הולדת עגול וחגיגי במיוחד - 100. היא ציינה את האירוע המרגש כשהיא מוקפת בעשרות חברים, בגינת הנוי של המרכז הקהילתי בשכונת בן גוריון בחולון, שם היא מתגוררת לבדה. "אני רוצה לאחל שהמדינה תפרח ושאנשים יוכלו לחיות בשלום ושלווה, להינות מהחיים ולגדל את הילדים ברוח אנושית", בירכה את הנוכחים.
בין עשרות החברים שהגיעו להשתתף בשמחה, כאלו שהכירה לאורך הדרך מימיה כמדריכה ביד ושם, משפחות שהכירה בחולון, ואפילו זוגות צעירים שנשבו בקסמיה של פרידה בעת שהמחיזו הצגה על סיפור הישרדותה בימי השואה. לפני מספר שנים, ביד שם הפיקו סרט על התלאות שעברה בשואה ועד שעלתה לארץ. מאחורי החגיגה המרגשת עומדת העמותה לעזרה מיידית לניצולי שואה, ומתנדבי הארגון אף השתתפו בחגיגה.
קליגר נולדה בוורשה בשנת 1921 למשפחה יהודית אורתודוכסית. היה לה אח צעיר שנפטר באופן פתאומי בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20, ושתי אחיות גדולות. במהלך מלחמת העולם השנייה, ניצלו היא ואחיותיה מ"הגירוש הגדול" מגטו ורשה ב-1942, אולם אבי המשפחה גורש לטרבלינקה ונרצח. עם פרוץ המרד בגטו כשנה לאחר מכן, הן מצאו מסתור בבונקר, אך נתפסו כעבור חודש בידי הגרמנים ונשלחו למחנה ההשמדה מיידנק, שם נרצחו אחותה ואחיינה של פרידה.
בקיץ 1943 גורשו פרידה ואחותה השנייה למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, ובדצמבר 1944 הן נשלחו ב"צעדות המוות" למחנה הריכוז רוונסבריק שבגרמניה. בינואר 1945 הועברו האחיות לברגן בלזן, שם שוחררו על ידי הצבא הבריטי ב-15 באפריל. במחנה העקורים שהוקם בברגן-בלזן פרידה פגשה את רומק, והזוג נישא בחתונה הראשונה שהתקיימה במחנה.
לאחר עליית בני הזוג לארץ ב-1948, התגייס רומק לצבא ולחם במלחמת העצמאות. לפרידה ולרומק ז"ל שני ילדים, ארבעה נכדים, ושלושה נינים. בהמשך היא היגרה לארצות הברית, ובשנת 1973 שבה לישראל, כשילדיה נותרו בארצות הברית.